איך הבלים מכתיבים רצח

שוב נדרש ד"ר רוזנטל לענות על הטיעון השגוי בגלל הקשר שבין קרניים ואונות, שגם מי שאמור להיות מומחה שוגה בו

פארק קודו בחוות האנטילופות בצופר שבערבה. תמונת יח"צ מתוך אתר הפארק
פארק קודו בחוות האנטילופות בצופר שבערבה. תמונת יח"צ מתוך אתר הפארק

לפני ימים מספר ביקרתי בחוות האנטילופות ליד המושב צופר שבערבה. המקום הוקם בעקבות חיפוש ונסיונות בני יותר מ-30 שנים להביא לארץ מין חיית בר שתהיה כשרה למהדרין ותאפשר ל"קרניבורים" לטעום בשר-צייד ללא פגיעה בטבע.

החיפושים סימנו צבי הודי גדול או לסרוגין קאנה (איילנד) או קודו, שניהם מינים אפריקאים שעל פי ההלכה כשרים למאכל. הנסיונות להקים חווה לייצור בשר-צייד כשר כשלו אבל כתוצאה מהם קמה חוות-האנטילופות שמהווה מיזם חשוב כשהמטרה המוצהרת היא גידול גרעיני רבייה שמהם יהיה ניתן לשחרר עדרים לטבע ולחדש אוכלוסיות שנכחדו או שנמצאות על סף הכחדה. עדרים של זברות , קודו , ניאלה, קאנה, גנו , צבי-ג'ירף מאפריקה, רובם רועים בשטח פתוח ונותנים הרגשה של מסע (ספארי) בסוונות האפריקאיות.

בגדירה נפרדת רובצים כבשי-רעמה ממרוקו ש"מחולקים" למחנות צה"ל כדי לשמור על שטחים נקיים מעשביה. ב"תיבת-נוח" מוצגים מיני יונים ותוכים כמו גם דרבנים, סוריקטות ואחרים. המקום מאפשר "חוויה אפריקאית" (זעירה) וטוב שכך.

לא הייתי נזקק לספר על חוות-האנטילופות אילו לא שמעתי את אחד היזמים והמנהלים (יוסי) מספר על "התכונות המיוחדות שמעניקות קרני איילים למי שצורך את האבקה שנטחנת מהן". מבלי להתבלבל מספר יוסי כי "הזכר מגדל את קרניו לקראת עונת היחום "(נכון) "ולכן בקרניים שנושרות כל שנה ישנו מאגר גדול של טסטוסטרון" (הבלים), ושוב לדברי יוסי "מיליארד סינים אינם טועים".

יתכן שלא הייתי מתייחס לדברים אילו לא נתקלתי בסרטון הבא שמתאר את רצח הקרנפים באפריקה. הסרטון אינו זקוק להסברים ופירושים שכן רבות כבר נכתב על הרצח המתמשך של חיות בר לצורך סיפוק מסורות וטקסים שמקורם באמונות טפלות או במילה אחת – הבלים.

אלא שדבריו של יוסי האירו את הבעיה ואולי יתנו דרך לפתרון, שכן איילים אכן משירים את קרניהם כל שנה לכן השימוש בקרניים (שנשרו) יחשב לבר-קיימא. במקום אחר הצעתי כי מי שמרגיש צורך באבקה מקרן קרנף יכול לכוסס צפרניים,‫ (‬קרן הקרנף והצפרניים כמו השיער בנויים מחומר מת – קרוטן). הרכב קרני איילים שונה שכן יש בהן כמויות נכבדות של סידן (אין טסטוסטרון) ,אבל למען המאמינים יכולות קרני האיילים להוות תחליף מכובד לקרני קרנפים. וכך מתוך ובעזרת הבלים יתכן שניתן יהיה להציל את הקרנפים מהכחדה.

מאחר שבחוות האנטילופות עסקינן, ראוי להזכיר את גידולם של הסרטנים הכחולים שמקורם באוסטרליה. אלה מגודלים לצרכי מאכל אלא שתוך כדי פיתוח הענף הסתבר ליזמים כי לקראת כל נשל של השלד החיצוני מרכז זכר הסרטן "גולת" סידן ננומטרית שבהמשך תשמש לבנין השלד החיצוני החדש.

מסתבר כי ה"גולה" מהווה תרופה לבריחת-סידן (osteoporosis), התופעה נחקרת ונבדקת ע"י טובי הרופאים שמקווים להכניס את התרופה לשימוש בהקדם.

וכך פתחתי בסיפורו של מיזם מבורך, המשכתי במעט ביקורת וסיימתי בשיר הלל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

54 תגובות

  1. דודי
    שוב – אנחנו אומרים אותו דבר. הכוונה ב"נפש גדולה" היא קרובה למה שאתה מתאר. זה כולל סבל, אבל גם את נושא האמפתיה – סבלם של אחרים.

    ובקשר לחזירים. אני חושב כמוך. ושוב, הגעת גם אתה ל"רצף"….

  2. ניסים,

    השאלה של מי מרגיש סבל ועד כמה היא מבחינתי שאלה מדעית. לפי מה שקראתי כל החולייתנים, בעיקר יונקים ועופות יכולים לחוש כאב (אם כי בסבל אין הכוונה רק לכאב אלא גם לפחד, לחץ, מצוקה וכו'). גם דגים לפי ידיעתי מרגישים כאב. קראתי גם שתמנונים מראים סימנים גבוהים של אינטליגנציה, ולדעת מדענים מסויימים רמה כזו של אינטילגנציה מעידה על מודעות שמאפשרת יכולת לחוש סבל, אז במקרה הזה אני אתן לתמנון להנות מיתרון הספק. בקשר לסרטנים אני לא יודע. אולי כדאי לתת גם להם את יתרון הספק, אולי לא.

    לגבי כלבים, כתבת שיש להם "נפש גדולה". אני לא בטוח למה הכוונה, האם מדובר באינטליגנציה או מודעות גבוהה לסביבה? הזכרת חזירים, שלפי ידיעתי אינטילגנטיים אולי יותר אפילו מכלבים, אז האם הנוהג של אכילתם הוא לא מוסרי בעינך?

    לגבי החזירים והכבשים, אסכים שאם החזירים מודעים יותר לסביבתם ולכן סובלים יותר אז זה יהיה חמור יותר להרגם, ז"א מדובר פה ברצף בין לא מוסרי לחלוטין (בני אדם ככלל ובע"ח מסויימים) לבין לא רלוונטי מבחינה מוסרית (צמחים, חיידקים, בע"ח שלא מרגישים סבל).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן