כלכלה הורגת

במסאי מארה שבקניה נורתה נקבת קרנף והעגל שאיתה, קרניהם נוסרו. בקרוגר (דרא"פ) נורו עשרות קרנפים רק בשנה אחרונה. בטסבו (קניה) נורים פילים כמעט כל יום

קרנף רחב שפה. צולם ב-2003 בדרום אפריקה. מתוך ויקיפדיה
קרנף רחב שפה. צולם ב-2003 בדרום אפריקה. מתוך ויקיפדיה

במסאי מארה שבקניה נורתה נקבת קרנף והעגל שאיתה, קרניהם נוסרו. בקרוגר (דרא"פ) נורו עשרות קרנפים רק בשנה אחרונה. בטסבו (קניה) נורים פילים כמעט כל יום. בנמלי אפריקה והמזרח הרחוק נתפסים מטענים ובהם חטי פילים וקרני קרנפים כמעט כל יום.

הרג חיות בר מוגנות, צייד פראי והרג פילים וקרנפים באפריקה נמשך ומתעצם, זאת על אף חוקי מסחר בין לאומיים. על אף פיקוח ושמירה הדוקה בשמורות ובנמלים, כוחות השוק במזרח לוחצים, המחירים מאמירים לרמה שהסיכון בצייד הפראי כדאי ומשתלם עד כדי כך שכנראה מעורבים ב"עסק" פקחים ושומרים, מפקדיהם ואלה שמעל למפקדים. מפעם לפעם אנחנו מתבשרים על תפיסת משלוח של חטי פילים או קרני קרנפים בנמלים, מפעם לפעם נתפסים (ונהרגים) הציידים בשטח, מפעם לפעם נתפסים השומרים בשטח בקלקלתם, אבל על אף שיש רמזים על מעורבות של בעלי תפקידים בכירים אין "תפיסה" ממשית, וכך ממשיך ההרג בהיקף שפוגע באוכלוסיית הפילים ומסכן את הישרדות הקרנפים. מה עושים?

הסחר בחיות בר ובמוצרים מהטבע מתקיים מאז ומתמיד, החל משימוש בצדפות כמטבע עובר לסוחר, דרך השימוש בחיות עדר שבויתו ועד לסחר מודרני בדגי-נוי, צמחים, עופות וכדומה. כך גם הסחר בחטי פילים ושנהב, על-פי עדויות היסטוריות שימש השנהב כ"מטבע" מזה אלפי שנים, כלומר השימוש בחיות בר וחלקיהן בסחר חליפין אינו חדש ולמרות זאת השפעת הסחר על המינים הנסחרים בפרט ועל הסביבה בכלל, לא תמיד הובנה.

ברור כי המינים ה"נסחרים" הושפעו מהכלל הכלכלי של היצע וביקוש: כאשר מתקיים היצע קבוע ושוטף של מוצר (כמו שנהב) והביקוש עולה – יעלה המחיר, ולחילופין כאשר הביקוש יורד וההיצע קבוע – יורד גם המחיר. הביקוש לחטי פילים ולקרני קרנפים עולה בגלל פיצוץ האוכלוסין בדרום מזרח אסיה ועלית רמת החיים שמאפשרת לאנשים לשלם יותר עבור מוצר נחשק. מנגד מספרי הפילים והקרנפים באפריקה יורדים והולכים. על פי הכלל הפשוט של ביקוש והיצע המחיר יעלה.

בשנות השמונים, בעקבות מסע פרסום כלל עולמי שהוקיע את רכישת השנהב והחזקתו כ‫"‬לא מקובל" בעולם המערבי נחלש הביקוש שהביא לירידה במחיר, ובשילוב עם פיקוח הדוק הביא להפסקה (כמעט) בהרג הפילים. האם מסע פרסום בגנות הרכישה והחזקת השנהב בקנה מידה גדול בהרבה בסין ובארצות אסיה יעצור את התגברות הרג הפילים?

השנהב משמש בעיקר לצרכי קישוט, לא כך קרני הקרנפים, הביקוש הגובר לאבקת קרני קרנפים הולך וגובר עד כדי כך שהרג הקרנפים באפריקה מגיע לממדים שלא היו ידועים עד היום. השימוש באבקה הוא בעיקר "רפואי". ק"ג אבקה נמכר ב-60 אלף דולר.

בוויאטנם משמשת האבקה כ"תרופה" לחמרמורת (האנג-אובר) בקרב ה"עילית" העירונית. עבור רבים אחרים האבקה מהווה תרופת פלא לכל מחלה קשה כולל סרטן. בסין משמשת האבקה כתרופה אוניברסלית ובעיקר כ"שיקוי אהבה" לחיזוק הגבריות. בהתחשב בשימושים ובתכונות שהאמונות העממיות מייחסות לאבקה קשה להאמין כי מסע פרסום להפסקת השימוש או מערכה שתסביר את האיוולת בשימוש באבקה יביא להפחתת הצריכה.

בגלל חוסר הסיכוי לשכנע צרכנים לחדול מהבלי האבקה (ששווה בהרכבה ובערכה ה"רפואי" לציפורניים או לשיער) יש מי שמציע להפוך את השימוש באבקת קרני הקרנפים לחוקי.
המציעים טוענים כי ניתן לספק את האבקה ע"י הרדמת קרנפים וניסור הקרניים (לא נגרם נזק לחיה שכן ניסור הקרן שווה לתספורת או גזיזת צפורניים). המציעים טוענים כי ניתן "לקצור" קרניים כל שלוש שנים וע"י כך לספק אבקה בצורה מבוקרת ומפוקחת. אספקה שתוריד את המחירים וכך גם תוריד את התמריץ להרוג קרנפים, ההצעה נובעת מהרצון להציל את הקרנפים מכליה מתוך הכרת הכלל הכלכלי הבסיסי של ביקוש והיצע. האמנם? הבה ונבדוק את ההגיון הכלכלי שבהצעה.

הסחר בחטי פילים אסור מאז שנות השמונים. ברבות השנים נאספו במחסנים עשרות אלפי ק"ג של חטי פילים. יש ארצות בהן נשרפו החטים בטקסים סמליים. ארצות אחרות דרשו לאפשר את מכירת החטים, לפני כעשר שנים קיבלו ארצות דרום-אפריקה רשות חד פעמית למכור את מצבורי החטים,
מה שהיה אסור ולא מקובל במשך כ-20 שנים נהיה לפתע חוקי.

חנויות לגילוף שנהב שנסגרו חזרו לפרוח, הצפת השוק גרמה להתעוררות הביקוש. מאחר שהמכירה היתה חד-פעמית לא היתה זרימת סחורה לשוק והמחירים החלו לטפס, מחירים גבוהים נתנו תמריץ לפורעי חוק והרג הפילים התחדש והתגבר.

יתכן כי הפיכת השימוש באבקת קרני קרנפים לחוקי תיצור תהליך דומה. יתכן כי חוקיות הסחר תעביר מסר כי יש לאבקת הקרטין תכונות רפואיות, מסר שיעורר את הביקוש בן שני מיליארד צרכנים, ביקוש שיהיה גדול בהרבה ממה ששארית הקרנפים באפריקה מסוגלת לספק. מחיר קרני הקרנפים יטפס ויעלה במקום לרדת, מאחר שהפיקוח אינו הדוק דיו הרי שהביקוש הגובר יהווה דחף עבור אותם עבריינים ש"התמחו" בהרג קרנפים להישאר מעורבים ולשלוח ציידי קרנפים לשטח.

כלומר במקום להפחית את הלחץ מאוכלוסיית הקרנפים – יתגבר ההרג.

שימור ושמירת החיות הגדולות של אפריקה אינה משימה פשוטה. הכלכלה קצרת הרואי אינה הדרך. השימור חייב להסתמך על ראיה עתידית ואם שמירה על חיות בר מתנגשת במסורות ואמונות (הבל) יש לחזור ולהזכיר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. איתי: רעיון גאוני!
    ניקולס- לדעתי אתה טועה… פשוט יפסיקו להרוג קרנפים כי זה לא משתלם להם

  2. איתי,
    הפתרון נשמע תחילה מאוד מעניין אבל יש בו פגם אחד רציני.
    בגלל המחירים הנמוכים שיווצרו של אבקת קרניים, הציידים הלא חוקיים יאלצו לצוד הרבה יותר בשביל לשמור על רווח זהה – משמע, יותר קרנפים יהרגו.

  3. הפתרון הוא בלרמות את הרמאים, להציף את השוק באבקות מזויפות שמקורם כביכול אותנטי, ממילא רוב האבקות שנמכרות מזויפות בסה"כ צריך לחזק את תעשייות הזיופים.

  4. הגישות הרכרוכיות והתבוסתניות האלה הן אולי האסון האמיתי. איך נלחמים בטרור? משקיעים משאבים. מודיעין, סיכול ברמה כזאת, סיכול ברמה אחרת, ממודיעין מסכל ועד שומר בשטח. ומדי פעם אולי יש סיכוי שיצליח איזה פיגוע, אבל לעומת כמות הנסיונות זה ממש פעוט. פחות מאחוז הצלחה לטרור. גם פה אפשר להגיע למצב של ירידה דרסטית בכמות ההרג, אם רק זה חשוב למקבלי ההחלטות.
    אבל האם המדינות הנוגעות בדבר מוכנות להשקיע את המשאבים הנדרשים? זה חשוב להן?

  5. מסכנות החיות חייהן הפקר אלה שאמורים לשמור עליהם, מסתבר שאוהבים יותר כסף מאשר את הטבע.
    ההודים הם עם, עם אופי ומסורת ואמונה, שעומדים כנגד הפיתוי העלוב של להכחיד בשביל רווח חד פעמי. קשה לי להאמין שגם אצלם המצב ככה.

  6. העולם נשלט בידי הטייקונים.
    הם אלו שגורמים ללחץ על האוכלוסיה האנושית.
    הפגיעה בטבע היא תגובה ללחץ זה.

    נשאלת השאלה:
    האם יש ביכולתנו לעשות משהו בענין או שזוהי גזירה מן השמיים?

  7. יובל

    אם הבנתי נכון ראשי החמניות הגדירו שהסעיף האחרון משמח היתר מעציבים או לא ברורים

    שאלו מאמן טניס ידוע, "קשה לאמן טניס ?", הוא ענה, "יותר קשה להסביר כמה קל לאמן טניס".

  8. ולאסף רוזנטל, הצעה לניסוח חדש:
    "במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, שליטה באוכלוסיה האנושית למען האוכלוסיה האנושית". בסופו של דבר, הלא תסכים אתי, אנחנו פועלים מתוך אינטרסים צרים.

  9. יובל

    לדעתי אין ולו פרמטר אחד, המצביע שמאבק נגד תופעה המוגדרת כמזיקה, כשלילית או מסוכנת,
    אכן הצליח באופן משמעותי ולאורך זה, במקרה הטוב, במקרים אחרים, אני מעריך שהמאבק גרם לתוצאה הפוכה. להתחזקותה של אותה תופעה שלילית.

    וזאת ניתן להבין גם מתאוריית האבולוציה וגם מהכלכלה .ככל שההיצע קטן באופן יחסי לביקוש כך גם עולה מחיר המוצר. ככול שמגבירים את המאבק נגד "הפושעים" הם יותר מתייעלים, והיעילים ביותר שביניהם, ישרדו ישגשגו יותר.

    וכשאוכלוסייה גדלה, גדל גם הביקוש למזון,למים,לשנהב,לאלכוהול,לסמים, ולעוד, אולם היצע, קטן והולך
    בכול מוצר שמקורו במשאבי כדור הארץ המוגבלים. למרות שאני שוחר מדע ,חופש הפרט ועוד מיני,יפים כאילו, אני מבין היום, שאנחנו בונים למענינו מבנה עצום, מפואר ומתקדם,אולם, את הלבנים לבנייתו אנחנו לוקחים מיסודותיו של אותו הבניין,

    בהקשר למאבק העקר כנגד פשיעה .
    אמרתי פעם לקצין משטרה, שנכון היה לבנות בית סוהר , ולאסוף בתוכו את כל מי שאינו פושע.. זה יהיה מקום קטן, ננו מקום , זול מבחינה כלכלית, והיעיל ביותר בהגנה האזרח, בפני הפשע.

  10. צב מעבדה, זה רעיון יפה. אני בעד. לעבור מצײד לחקלאות. ואפשר גם "לחלוב" מקרנפים את קרניהם בלי להרוג אותם, וכך גם שנהבים מפילים. נתת לי רעיון גדול. תודה

  11. אסף (קאטו הזקן) רוזנטל:
    "מלבד זאת אני סבור כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה"!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן