שמירת הסביבה והטבע … לאן?

ד”ר אסף רוזנטל מסביר את המוטו שלו “הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה”

הגנת הסביבה הוא מושג מקובל והצורך בשמירה על הטבע מוסכם על מרבית האנשים. למרות שיש וויכוחים בין ה”קנאים” לאלה שרק רוצים “פרחים יפים” בגינה, אין ספק שעל רוב תושבי העולם (המערבי) מוסכמת הגישה האומרת כי אנחנו מהווים חלק מהסביבה הטבעית, אנחנו נהנים ממשאבי הסביבה הטבעית ולכן אלינו לשמור ולשמר אותה.

כדי ליישם את גישת השימור מקצים אזורים נרחבים (לא מספיק) שיישארו ללא פיתוח וללא פגיעה ומכריזים אליהם כשמורות טבע, מאתרים מינים בסכנה ועושים לשמירה עליהם, כמו כן מיישמים מיזמים להצלתם ולהחזרתם של מינים למצב של אוכלוסיות בריאות, מחוקקים חוקים שאוסרים על סחר בחיות ובצמחים נדירים ואפילו בשטחי חקלאות משאירים מסדרונות נדידה שיקשרו בין השמורות ויאפשרו קשר בין אוכלוסיות שללא המסדרונות היו מבודדות.

כיום כ 13% משטחי היבשה מוגדרים כשמורים כאשר כחצי מהם תחת שמירה קפדנית, לעומת זאת רק כ 1% משטחי האוקינוסים והימים מקבלים הגנה וחלק זעיר מוגדרים כשמורות. כלומר השמירה על מינים יבשתיים נראית כהצלחה … האמנם?

על פי דו”ח מ 2009 יש “התקדמות מרשימה בשמירה על חיות וצמחי בר בשמורות בעולם כולו”. שטחים מוגנים מתרחבים וכך גם גדלה ומתרחבת המודעות לצורך בשמירה, אלא שמקריאת דו”ח מפורט מסוף יולי 2011
http://www.int-res.com/articles/theme/m434p251.pdf וממבט בתרשימים שמופיעים בדו”ח עולה תמונה שונה לחלוטין. התרשימים מראים את העלייה המרשימה במיזמים להגנה על הסביבה אלא שמסתבר כי למרות מאמצי השימור נמשכת הפגיעה החמורה במגוון הביולוגי.
אכן, מאמצי השימור וההגנה מתגברים, יותר שטחים מוכרזים כשמורות ומקבלים הגנה, אכן יש אכיפה של חוקים אלא שממול עולה ומתרבה כוח משחית גדול ועצום, מול המשאבים העלובים שמוקצבים לשימור הטבע עומד …. האינסטינקט /הצורך האנושי העתיק להתרבות. האינסטינקט הראשוני שדוחף את פרטי המין האנושי לעסוק ב… פרו ורבו!

הגידול באוכלוסיה האנושית שגורם ללחץ על הסביבה הטבעית בולט בארצות “מתפתחות” בכלל ובארצות אפריקה בעיקר. הלחץ על הסביבה מתבטא בחדירה של עדרי צאן ובקר לשמורות טבע, בלחץ המתמיד של חקלאים על שטחי יער ושמורות ובכריתה המתמשכת של עצים לתעשיית העץ העולמית ובנוסף לכך כריתה כל חומר צמחי לשימוש לבעירה ולייצור פחם.

כל אלה וגורמים נוספים יוצרים לחץ מתמיד וגובר על הסביבה ועל המשאבים הטבעיים. לחץ שתוצאותיו השליליות בולטות הרבה יותר מההצלחות הזעירות בשמירת הקיים, הסקרים מראים כי בחצי המאה הקרובה נאבד 50% מהמינים בטבע. זו הכחדה מהירה יותר מכל אחת מההכחדות ההמוניות בעבר, מי שחושב שהחברה האנושית לא תהיה מושפעת מהכחדה המונית …. טועה !

כאשר כל המאמצים והמשאבים מופנים לכוון הגלוי והמובן של שמירה על הסביבה יש החטאה וחוסר התייחסות לגורם העיקרי לפגיעה בסביבה …. התפוצצות האוכלוסייה האנושית. טובי החוקרים שעוסקים בנושא מסכימים כי : הבעיה העיקרית של עולמנו היא צריכת המשאבים הגוברת והולכת של החברה האנושית שאוכלוסיותה גדלה ומתרבה. השימוש הגובר במשאבי טבע וסחיטת המשאבים בצורה שאינה ברת-קיימא, כלומר שימוש חד פעמי שמכלה את המשאבים !

רוב העוסקים בנושא מסכימים כי כדי למזער את ההשפעה האנושית השלילית על הסביבה יש צורך בשני צעדים עיקריים, האחד הגבלת היולודה צעד שבאופן מסורתי יתקל בהתנגדות רבה ובכל זאת יש חברות בהן כבר נוטים לכוון. הצעד השני הוא הפחתה ניכרת בצריכת המשאבים. הפחתה שתשפיע עמוקות על הכלכלה, כלכלה שמבוססת על צריכה, צריכה מעל ומעבר למה שדרוש לשם קיום הוגן ואיכות חיים טובה.

שכן יש לעשות את ההבדל בין המושג המבוקש – רמת חיים – שפירושו צריכה מוצרים מיותרים, צריכה מעל לכושר התשלום של הצרכן, צריכת מוצרים חד-פעמיים שאינם ניתנים לשימוש חוזר (מיחזור), צריכה שאין בינה לבין צורך אמיתי יותר מ… פרסומת בתקשורת, כל זאת כדי להשיג רמת חיים, רמת חיים לא איכות חיים, רמת חיים שבגלל הריצה המטורפת להשיגה נפגעת איכות החיים של הצרכנים ושל כל מי ומה שבסביבתם. החברה ה”צרכנית” מנסה ומצליחה למכור לחבריה את הביקוש לרמת חיים זאת על חשבון אובדן וחוסר באיכות החיים.

הרבה יותר קל לשכנע ממשלה להקציב שטח לשמירה על טיגריסים או על כרישים, מאשר להיעתר לשינוי בכוון הכלכלי ולחדול מ”כלכלת הצריכה”, שכן כל הממשלות (או לפחות רובן) יראו בשינוי כזה התאבדות פוליטית, שינוי שנוגד גם את המקובלות החברתיות באוכלוסיות רחבות. שינוי האופן בו אנחנו צורכים יכול להיות יותר קל באזורים מסוימים: אכילת מצרכים מקומיים או ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, אלה הן מגמות חיוביות אלא שעד כה כמעט ואין הן משפיעות על המגמה של עליה מטורפת בצריכה.

כאשר קוראים ב Sale and Mora paper כי ב-2050 האנושות תשתמש במשאבים כה רבים עד כי כדי לעשות זאת באופן שיהיה בר-קיימא ניזדקק ל… 27, כדורי-ארץ, כלומר ה”חליבה” ה”סחיטה” וניצול משאבי הטבע יהיו ברמה גבוהה פי 27 מכושרה של הסביבה להתחדש. כאשר מבינים את משמעות הנתונים ברורה הדחיפות בשינוי משמעותי.

על פי ” סיינס” התפוצצות האוכלוסין החלה אחרי המהפיכה התעשייתית, באמצע המאה השמונה עשרה. למרות שבעשורים אחרונים נעצר הגידול בארצות המערב הרי שבארצות “מתפתחות” ובעיקר באפריקה מגמת הגידול באוכלוסיה ממשיכה ומתגברת. לכן נכון יהיה ליישם תכניות בקנה מידה עולמי, תכניות לתכנון המשפחה ע”י חינוך בעיקר לנשים וע”י הפצה של אמצעי מניעה. כאשר מחברים את תרבות הצריכה המיותרת להתפוצצות האוכלוסין ובודקים מה עושות ממשלות העולם מול כדור השלג …. מקבלים כשלונות או חוסר מעש.

ההזדמנות הבאה של שליטי העולם להתיחס לנושא תהיה בשנה הבאה ב”פיסגת ריו”. בשיחות ההכנה יש נסיונות לדון בשני הנושאים ויש אפילו תחילת ניסוח של מסמכים לדוגמא ‫”‬השקעות מסוימות ומיני מיצרכים יוגבלו כדי למנוע בזבוז וניצול יתר של משאבים “, ‫”‬בעוד שהשקעות וצריכה “ידידותיות לסביבה” יזכו להזדמנות להתרחב “. יש לקוות שמשהו משיחות ההכנה יחלחל למפגש הפיסגה ומנהיגי העולם יבינו את המצב ויעשו לתיקונו.

לעיתים קרובות אני מסיים את רשימותי ב : “הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!”

אימרה שניתן לפרשה בדרכים שונות, אחד הפרושים הוא פשוט, לעצור את התפוצצות האוכלוסיה האנושית, אוכלוסיה שההתפתחות הטכנולוגית שלה מקדימה את התפתחות האינסטינקים שלה בחמישים אלף שנים, התפתחות טכנולוגית שמאפשרת את התפוצצות האוכלוסיה אבל מקדימה גם את החוקים, התקנות והגישות החברתיות. “איחור” התאמת האינסטינקטים מול הקידמה הטכנולוגית מונע קביעת כללים שיגבילו ויעצרו את התפצצות האוכלוסין שכן הכללים החברתיים מוכתבים ע”י רגשות שבסיסן בעברנו הרחוק (מאד).

‫”‬שליטה באוכלוסיה” אפשרית ע”י חינוך ומתן בטחון חברתי וכלכלי שכן אלה יבטלו את הצורך העתיק בריבוי צאצאים ויאפשרו שימוש באמצעי מניעה.

אבל – “לשליטה באוכלוסיה” יש פן נוסף, מי או מה ששולט היום באוכלוסיה היא הריצה המטורפת אחרי מוצרי צריכה בהם אין לצרכנים צורך אמיתי, יצרני הבלים “מנפחים לצרכנים את הראש” בעזרת תקשורת שתלויה בכלכלת צריכה, ובמקום לחיות נכון וטוב עסוקים הצרכנים בתחרות מתמדת מול עצמם ומול סביבתם. תחרות שגורמת לרבים מאיתנו לחיות ברמה שמעל לכושר הכנסתם, תחרות שגורמת לכולנו לחיות ברמה גבוהה בהרבה מהרצוי תוך שימוש במשאבים רבים מעל ומעבר ממה שסביבתנו הטבעית מסוגלת לספק.

לכן במקרה זה ה”שליטה באוכלוסיה” פרושה עצירת מרוץ הצריכה המטורף והתחרות לרמת חיים שהורסת כל חלקה טובה, מרוקנת את הסביבה ממשאבי הטבע מרחיקה והורסת סיכוי לאיזון סביבתי ולאיכות חיים. השליטה באוכלוסיה תתן ליושבי כדורנו אפשרות לחיות באיזון עם סביבתם הטבעית, תחליף את “רמת החיים” באיכות חיים !