הוועדה מצאה כי מצב ההוראה והמחקר באקולוגיה, אבולוציה, והמגוון הביולוגי במחלקות לביולוגיה ומדעי החיים מצוי בהידרדרות קשה עד כדי סכנת היעלמות מהאקדמיה

מליאת המועצה להשכלה גבוהה אימצה את מסקנות ועדת הערכה הבינלאומית לתחומי הביולוגיה ומדעי החיים ותפעל ליישומן

לוגו הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן
לוגו הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן

ועדת הערכה בינלאומית להערכת תכניות הלימודים בתחומי הביולוגיה ומדעי החיים הציגה היום למליאת המועצה להשכלה גבוהה בישיבתה את מסקנותיה.
ועדת ההערכה הבינלאומית בראשותו של פרופ' מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, ארה"ב, בדקה שמונה מחלקות המקיימות תכניות לימודים בביולוגיה/מדעי החיים במוסדות הבאים: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, המרכז האוניברסיטאי אריאל, הטכניון ומכון ויצמן.

 

ממצאים כלליים של הועדה לגבי תכניות הלימודים לתואר ראשון
1) סטודנטים לתואר ראשון צריכים לקבל פרספקטיבה רחבה של הדיסציפלינות בתחום הביולוגיה טרם התמחות בתחום מסוים, אשר יגיע מתוך קורסי חובה. יחד עם זאת, הוועדה הדגישה את החשיבות של מבחר קורסי בחירה.
2) קורסים בסיסים במדעים המדויקים כגון כימיה, פיזיקה, מתמטיקה וכו' צריכים להילמד כקורסי חובה.
3) יש לחשוף סטודנטים למעבדות המשמשות למחקר ולניסויים במהלך הלימודים.
4) יש לעודד פרויקטי מחקר.

החלטה על האיזון בין נושאים אלה והצורך להכין את הסטודנטים ללימודים מתקדמים תוך שלוש שנים מעמידים אמנם אתגר בפני המחלקות, אולם הם יבטיחו הצלחת התכניות.

נושא האקולוגיה בלימודי ביולוגיה/מדעי החיים בארץ
הוועדה מצאה כי מצב ההוראה והמחקר באקולוגיה, אבולוציה, וbiodiversity במחלקות לביולוגיה ומדעי החיים מצוי בהידרדרות קשה עד כדי סכנת היעלמות מהאקדמיה.
לדברי הוועדה אקולוגיה היא תחום הכרחי לישראל מבחינת נושאים סביבתיים וחקלאיים. העדר מחקר והוראה בתחום זה מסכן את היכולת של ישראל למלא את צרכיה הלאומיים במחקר, שימור וניצול בר קיימא של משאביה הטבעיים, והיכולת לספק שירותים אקולוגיים, חקלאיים, ביוטכנולוגיים ובריאות סביבתית.
לדעת הוועדה, הדבר מנוגד למגמות גלובליות במדע, הכוללות חיזוק והרחבת ההוראה והמחקר האקולוגי. הוועדה קבעה כי ישראל אינה בחזית בתחום זה.
במידה והמוסדות המקיימים לימודי ביולוגיה/מדעי החיים שואפים להוביל בעולם ולהכשיר את הדור הבא של החוקרים בתחום האקולוגיה, עליהם לטפל בבעיה זו בדחיפות הן מבחינת הוראה והן מבחינת המחקר. מספר החוקרים בתחום זה בארץ הצטמצם באופן משמעותי בשל פרישה ללא חידוש תקנים, ובשל פרישה צפויה של חוקרים רבים בתחום בחמש שנים הקרובות (בניגוד לתחום הביולוגיה הכללית, בו הייתה עלייה במספר אנשי סגל).
1) Inbreeding
“Academic inbreeding” הינו מושג המתייחס ל"גיוס פנימי" הן של סטודנטים הלומדים באותו מוסד את כל תואריהם האקדמיים והן של סגל שהוא בוגר המוסד. הוועדה מצאה כי ברוב המחלקות למדעי החיים/ביולוגיה בארץ תופעה זו קיימת. ישנם יתרונות וחסרונות לשתי התופעות, אולם ברור שגיוס פנימי של סטודנטים וסגל אינו מאפשר חשיפתם למגוון חוקרים, דעות ורעיונות. הדבר בא לידי ביטוי במחקרים שנעשו בהם נמצא כי מחלקות בהן רוב אנשי הסגל הינם בוגרי המוסד מפרסמים פחות ממחלקות יותר מגוונות. בדרך כלל, מחלקות אלו חוקרות נושאים יותר מסורתיים ופחות חדשניים. חשיפה גדולה יותר יכולה להביא ליצירתיות ופרודוקטיביות בקריירה האקדמית.
הוועדה ממליצה למוסדות לגייס חברי סגל חדשים שסיימו לימודיהם במוסדות אחרים.

2) מלגות סטודנטים
הוועדה סבורה כי מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים הכרחיות כדי לאפשר לסטודנט להקדיש את מלוא זמנו למחקר לצד יכולת לקיים את משפחתו ואת עצמו.
כמו כן, הוועדה ציינה כי קיימים פערים גדולים בגובה המלגות בין המוסדות השונים, והיא קוראת לקביעת קריטריונים אחידים להבטיח מלגה הולמת כפי שעושה, למשל, ה- NIH בארה"ב.
הוועדה המליצה לבחון את הנושא ברמה הלאומית.
3) איכות הדוקטורנטים וסגל זוטר בארץ
הוועדה התרשמה מאוד מרמת הדוקטורנטים והסגל הזוטר בתחום מדעי החיים/ביולוגיה. הוועדה משבחת ותומכת במאמצים של המחלקות לגייס סגל חדש ולממן תשתיות למחקר עבורם.

איכות המחקר
הוועדה קבעה כי ההשפעה הכוללת של מחקר ישראלי בתחום מדעי החיים/ביולוגיה (impact factor) הינה ברמה גבוהה, אולם היא עדיין איננה משתווה לזו של המוסדות המובילים בעולם.
כתבי עת אלקטרוניים
הוועדה הופתעה לשמוע כי אין לכל המחלקות נגישות לכל כתבי העת המובילים בתחום, והיא ממליצה לבחון את הנושא ברמה הלאומית, כדי לקדם שיתוף פעולה בין המחלקות בתחום זה.
* רצ"ב הדוח המלא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. לא הגיוני, לא נשמע לי הגיוני שהנושא ייכחד מהאקדמיה הישראלית. זה יקרה רק אם הדתיים ישתלטו על המדינה בכוח, ואז זה יהיה כמו איראן ואנחנו גם ככה לא נהיה פה.
    יש אינטרנט.
    האבולוציה לא הולכת להמחק מהאינטרנט
    אני מקווה

  2. יש משהו אירוני בזה שדווקא מדע זה הוא מין (מדע) בסכנת הכחדה

  3. ת'אכלס, יש פה מעגל משוב!

    אם אין הרבה חוקרי אקולוגיה אין גם הרבה אנשים שמוכשרים לעשות למדע פופולריזציה, ואז יש פחות חוקרים…

  4. אמת ויציב. כיום קשה למצוא אנשים שיוכלו להגדיר צמחים ובעלי חיים בשטח!

    ונקודה למחשבה לאתר הידען – עד כמה אנשי המדע הפופולרי אחרים למצב? עד כמה אנשי מדע פופולרי משווקים "גנטיקה זה מגניב", "ביוכימיה זה מגניב" ולעומת זאת "אקולוגיה זה כמה חיות באיזה חור"? איפה הבנת התהליכים האקולוגים הגלובליים? איפה חישה מרחוק? איפה מערכות אקולוגיות ממוחשבות? איפה המודל של האבל, שמסביר מגוון ביולוגי בכל מקום באמצעות 2 פרמטרים בלבד? איפה מעקב ברזולוציות גבוהות והתוצאות המטורפות שהוא נותן?

  5. למה לא מציינים את החוג לביולוגיה באונ' חיפה?

    דווקא יש שם הרבה קורסים בנושאים אקולוגים וגם הרבה מעבדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן