סיקור מקיף

לפעול נגד העבריינים למען הטבע

לאחרונה ציינו אנשי שמירת הטבע את יום חיות הבר. לרגל ציון היום אירחו נשיא עצרת האו”ם ומזכיר הארגון נציגי מדינות וארגונים שדנים באפשרויות ובאתגרים לתגבר את המאמצים הבינלאומיים למלחמה בפשעים נגד חיות הבר והסביבה,

אוראנג אוטן צעיר בבורניאו. צילום: shutterstock
אוראנג אוטן צעיר בבורניאו. צילום: shutterstock

לאחרונה ציינו אנשי שמירת הטבע את יום חיות הבר. לרגל ציון היום אירחו נשיא עצרת האו”ם ומזכיר הארגון נציגי מדינות וארגונים שדנים באפשרויות ובאתגרים לתגבר את המאמצים הבינלאומיים למלחמה בפשעים נגד חיות הבר והסביבה,

בקניה העלה הנשיא 5 טון חטים באש. על פי הדיווחים יש במחסנים עוד כ 15 טון שהוחרמו אם מחשבים משקל מירבי של חטי פיל גדול ב – 40ק,ג, הרי שבחשבון זהיר כדי לאסוף כה הרבה חטים נרצחו לפחות 500 פילים, וזה רק מה שנתפס בקניה, כלומר המספרים גדולים עשרות מונים.

ארגונים שונים ורבים יוזמים דיונים, מציעים יוזמות ופועלים למיתון הפעילות הפוגעת, כשבד בבד גוברת ההכרה על הקשר הישיר בין הפגיעה בסביבה לפעילותם של אירגוני פשע ומליציות חמושות ברחבי העולם.

לדברי מזכיר האו”ם באן קי מון: ״הסחר העבריני בחיות בר חותר תחת בטחון מדינות, פוגע בסביבה ומהווה מכשול למאמצי אוכלוסיות כפריות וילידים לנהל את משאבי הטבע באופן בר-קיימא, המאבק בפשעים חיוני לשימור כמו גם לאפשרות לפיתוח בר-קיימא״, עוד הוסיף המזכיר כי ״מאבק זה יתרום להשגת בטחון ושקט באזורים בעיתיים בהם סיכסוכים ועימותים מתודלקים ע׳י הפעילויות העברייניות״.

על פי דווח של ״מצב המגוון הביולוגי באפריקה״ (State of Biodiversity in Africa), כ-6500 מיני חיות ו-3000 מיני צמחים אפריקאים מוגדרים כעומדים בפני הכחדה. ב-20 השנים האחרונות נהרסו שטחי ביצה ואגמים, יערות גשם ויערות יובשניים, בקצב של אחוז אחד כל שנה.

באפריקה אחוז הארצות המתפתחות הגבוה בעולם ובהתאם עליה מתמדת בדרישה למשאבים. כאשר ניצול משאבי הטבע עובר את קצב ההתחדשות וכאשר על כך נוספים צייד פראי של חיות וכריתת עצים שנוגדת את החוקים והתקנות הסביבה הטבעית בסכנה מוחשית. פגיעה קשה ביערות ובגופים לחים גורמת לסכנה משמעותית לכושר ההספקה של מים לאנשים (ולטבע).

כל שנה מיובשות ביצות ואגמים ונכרתים כ 30,000 קמ”ר של יער כדי לספק מזון לאוכלוסיה הגדלה ולפנות מקום לחקלאות ויותר מכך כדי לפתח גידולי תעשיה כמו דקל-שמן וג׳טרופה (לביו-דלק).

מהנתונים עולה כי פגיעה שמיושמת ע׳י ארגוני פשע הנחשבת לאחת ״היוזמות״ היותר גדולות של ארגוני הפשע, פעילות ששווה בגודלה לסחר בסמים, בנשק ובבני אדם. הסחר העברייני גורם הרס למשאבי טבע פוגע אנושות בכלכלת ארצות מתפתחות, פגיעה שמוערכת במיליארדי דולרים.

כל שנה נרצחים באפריקה כ-25,000 פילים מתוך אוכלוסיה של כ-500,000. בין 2002 ל-2011 הצטמצמה אוכלוסית פילי-יער ב 62% כל זאת כדי לספק את הדרישה לשנהב שנמכר לצרכנים (בעיקר בסין) בכ-170 מיליון דולרים.
על פי נתונים מ- CITES הרג הפילים עובר את כושר הגידול הטבעי של אוכלוסית הפילים. על פי הדו”ח, ב-2007 נרצחו בדרום אפריקה “רק” 20 קרנפים אך ב-2014 הגיע המספר ל-1,215, כלומר כל שמונה שעות נרצח קרנף. ערך קרני הקרנפים שהגיעו לשוק נעמד ב קרוב ל-200 מיליון דולרים.

‫ארגון לשימור קופי-האדם (Great Apes Survival Partnership (GRASP)) מדווח כי הסחר הבלתי חוקי בקופים חיים גדל עד כדי סיכון ממשי ל: שימפנזים וגורילות באפריקה ולאורנג-אוטן באסיה, ב-2014 נלכדו 2 קופי אורנג-אוטן כל שבוע. רבים מהקופים אינם מגיעים ״לשוק״ שכן הם מתים תוך כדי ואחרי הלכידהץ. הפגיעה המוערכת היא ב-220 שימפנזים ו-15 גורילות כל שנה.
‫-‬ אחד הסמלים של ריו (ברזיל) הוא ה מקאו הכחול (Spix’s macaw) שנחשב לאחד המינים היותר נדירים, כיום יש כ 80 פרטים שרובם ככולם בידי ״שומרי ציפרים״ זרים,
‫-‬ פנגולין נחשב לאחד ממיני היונקים המבוקשים בשוק (לתרופות מסרותיות). על פי הערכה בעשור האחרון ניצודו כמיליון פרטים.

אציין כי קרני קרנפים וקשקשי פנגולינים עשויים מקרטין (כמו שערות וצפורנים) ומשמשים בעיקר ל״תרופות״ ולכן בעבר כבר הצעתי לצרכנים לכוסס צפרניים.

‫-‬ לא רק חיות, גם צמחים מושמדים למען הגשמת שאיפות מיותרות/ אחד הקורבנות הוא ״עץ הוורד״ (Delbergia) שמשמש לריהוט יוקרתי ולכלי נגינה, מינים שונים שגדלים ביערות עד נכרתים ונסחרים בניגוד לחוק ושוב המעורבים הם ארגוני פשיעה.
על פי CITES כמויות משמעותיות של העץ נכרתות ומוברחות ממדגסקר, מדרום מזרח אסיה, וממרכז אמריקה. בין 2011 ל-2014 נתפסו (בארצות שונות) כ-5,000 טון עץ שהוברחו ממדגסקר. בדצמבר 2014 ניתפסו בהונג קונג 90 טון עץ שהוברחו מהונדורס, כך גם משלוחי עצים מדרום מזרח אסיה שנתפסים. ברור כי ה״תפיסות״ מהוות חלק קטן מהברחות שמתגברות בשנים אחרונות,

בשולי הדברים מתבהר והולך הקשר ההדוק בין הגנה על הסביבה הטבעית לבין החשיבות שבעידוד ועזרה לקיומן של אוכלוסיות ילידיות (indigenous), ארגון עולמי להגנה על זכויות ילידים /(שבטים) (Survival International) חושף פגיעות באוכלוסיות שבטיות (בשם ההגנה על חיות בר).

לשומרי הטבע ולאוכלוסיות ילידיות יש מטרות דומות ואויבים דומים, ולכן יש חיפוש מתמיד אחרי בסיס משותף שיאפשר שימור של יערות בהם מתקימים ילידים שבמקרים רבים מציאותם ביער משפרים את מצבם של בתי גידול מגוונים.
לרבים מהילידים שחיים ביערות יש מסורות ומערכות התנהגותיות של צריכת משאבים ברת-קיימא, למשל כאשר אנשי ה ״באקא״ מבראים קרחת יער. ברבות השנים הופכת הקרחת ליער שניוני, ‫שאותו מעדיפות הגורילות,‬ כשהם אוספים שרשים וצמחי מאכל הם משאירים (תמיד) חלקי צמח שגדלים, מתרבים ונאכלים ע׳י חזירים או פילים.

לחצים חיצוניים כמו כריתת יערות, פריצת דרכים, כרית מחצבים, ייבוש ביצות וכו׳ גורמים לסילוקם של הילידים מהשטח ולפגיעה כפולה : בילידים ובסביבה הטבעית.
‫-‬ אנשי ה באיאק (״Bayaka “Pygmies) שחיים ביערות אגן הקונגו חיים בקשר הדוק ואינטימי עם סביבתם, ולמרות זאת הם סובלים פגיעות מפקחי הצייד שממונים וממומנים ע׳י ארגוני שימור בין-לאומיים,
‫-‬ חייהם של אלפי בני הבאיג׳א (Baiga) בהודו נהרסו כאשר נאלצו לפנות את שמורת הטיגריסים ‫(‬ Kanha Tiger Reserve‫)‬ האנשים פוזרו ונשארו ללא קרקע וללא בסיס קיומי. כמובן שתיירים שמבקרים בשמורה ונהנים מיפיה אינם מודעים לפגיעה.
ארגון Survival International קורא לשינוי קיצוני במדיניות השימור, שיהיה מבוסס על העיקרון כי הילידים / אנשי השבטים הם השומרים הטובים ובדרך כלל סילוקם משטחם גורם לפגיעה סביבתית,.
לכן על מי שעוסק בשימור הטבע והסביבה להכיר כי -‬ אנשי שבטים / אוכלוסיות ילידות מנהלים את סביבתם באופן בר-קיימא לאורך דורות. ‬ בדרך כלל כאשר מסלקים אותם משטחם נוצרת פגיעה בסביבה, סילוק זה גם מהווה פגיעה בזכויות אנוש ולכן אנשי השימור חייבים להתנגד לו.‬ במקרים רבים הדרך הנכונה ביותר לשמר שטח בעל חשיבות סביבתית שבו מגוון מינים גבוה תהיה ע׳י כיבוד זכויות הילידים.

מבחינת ארגוני שמירת הטבע אחת הדרכים הטובות לקדם שימור היא ע׳י פיתוח תיירות. עבור אוכלוסיות ילידים שימוש בר-קיימא בחיות ובצמחים למזון ולתרופות הוא צורך חיוני, לכן כאשר מפתחים תיירות בשמורות יש צורך למצוא דרך לשלב את הילידים ולא לפנותם. כך נעשה במספר שמורות במזרח אפריקה או באגן האמזונס, כאשר הילידים הם הפקחים ובעלי התפקידים כמו מדריכים, או עובדים במלונות. כך גם בנמיביה בה ניתן לטייל עם מדריך סאן (בושמן) במרחבי הקלהרי,

ארגוני שמירת טבע למדו להכיר ולהוקיר את תרומתם של ילידים לסביבה ומתקיימים יותר ויותר שיתופי פעולה, לדוגמה בין הקרן העולמית לחיות בר (WWF) לבין הארגון להגנה על זכויות הילידים״ – Survival International. במסגרת השיתוף יש צורך להתגבר על השחיתות בממשלים מקומיים,
כמו גם חקיקת חוקים מקומיים ובין לאומיים שיבססו את מעמד הילידים ובד בבד יחזקו את הפעילות נגד צייד וכריתה פראיים.שיתופי פעולה שמשלבים את הילידים כך שמעמדם ישמר ובו בזמן הם ישמשו חלק מהמערך לשמירה על הטבע.

כדי לעצור את הפגיעה המתמשכת בסביבה ובאוכלוסיות ילידים, נוקטות ארצות אפריקה בצעדים ואמצעים שמיועדים ליזום פיתוח ללא פגיעה. מדינות יוזמות ״מדיניות מעשית לשימור המגוון הביולוגי״ (National Biodiversity Strategy and Action Plan (NBSAP)).
מספר ארצות כבר עברו את המטרה של 11% שטחים מוגנים. בשיתוף עם ארצות אחרות משיקות מדינות אפריקאיות תוכניות עשור ל״צריכה בת-קיימא״ (Sustainable Consumption) ובשיתוף עם שכנות מוקמות שמורות חוצות גבולות (trans-boundary conservation measures).
בארצות רבות ישנה פעילות של יעור ושיקום שטחים לחים. בעזרת ארגונים חיצוניים יש נסיונות (מוצלחים) למתן את הצייד הפראי ואת הסחר בחיות בר.

ישראלים רבים מבקרים באפריקה ונהנים מאחד ממופעי הטבע היותר יפים, ראוי שיהיו מודעים למצב המסוכן של הסביבה הטבעית וחיות הבר האפריקאיות.

8 תגובות

  1. שוקי:
    קרא שוב … השנהב אינו משמש את הילידים אלא נמכר בעיקר לשווקים באסיה ,
    קרא שוב … לא כתוב ״ לעשות מה שהם רוצים״ אלא : לשלב אותם בתפקידי פיקוח
    ובאספקת שרותים תיירותיים,
    תפקידים שיאפשרו להם להרוויח משימור
    וכך לשפר את איכות חייהם ,
    שיפר שיכלול :חינוך, רפואה וכו׳.
    (כבר נאמר כי ״סף תגובה בהבנת הנקרא״)…

  2. שלום אסף,

    לא הבנתי איך באותה כתבה שאתה מדבר על החובה לטפל יותר בעבריינים שהורגים פילים בשביל השנהב.
    שהערך שלו גבוה בעיקר בגלל שהוא משמש ילידים אפריקאים כתרופות דמה ולכשפים.
    אחרי זה אתה אומר שעדיף לתת לילידים לדאוג לטבע ולעשות מה שהם רוצים. זה נכון אולי אם הילידים מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם או שתמנע מאותם ילידים גישה לתרופות וטכנולוגיה, כך שלא יוכלו לצוד ביעילות וגם רובם ימותו בגיל הילדות, מה שאינו מוסרי הרבה יותר מלפנות אותם.

  3. יכול להיות שאפריקאים רבים רואים בפיל סכנה וגורם שתופס שטחי חקלאות ,והורס יבול חקלאי.ולכן הם בעד הרג פילים + אכילת בשר + מכירת שנהב.אך זו בגדר השערה כי אני לא אפריקאי.

  4. אני לא מצליח להבין למה במקום להילחם בביקוש לחטים אין STARTUP שמיצר חטים על ידי שיבוט בחידקים.
    גם ככה זה פלסבו.
    ייצרו מספיק -> מחיר ירד -> לא יהיה שווה לצוד

  5. לגבי חזירי הבר,האם לא עדיף שמשרד החקלאות יממן גידור השטח החקלאי,מאשר צייד של החיות? או נכנעו לצייד לא חוקי(גם פועלים תילנדים צדים). היה מאבק ציבורי למען הצבאים בעמק הצבאים הירושלמי,מדוע אין מאבק דומה בשביל צבאי הגולן?

  6. לשואל :
    – מאחר ואיני במרכז הענינים הרי שעל פי ההתרשמות החיצונית :
    באקדמיה עוסקים בתאוריות , כאשר הן מוכחות כישימות ה״רשות״ אמורה לישמן,
    ככלל אנשי השדה של ה״רשות״ מסורים ומצוינים ,
    מה שלא תמיד ניתן לומר על ההנהלה והעומד בראשה (שמקווה ל״עזרת השם״),
    מנהל ה״רשות״ ושר הסביבה הם מינויים פוליטים ולכן שמירת הטבע היא משנית
    לאומת שמירת הכסא,
    – ישראל אינה ״מקרה אבוד״ שכן מיטב הדמוגרפים והגאוגרפים חוזרים ומציעים
    לחדש שכונות ישנות ולבנות לגובה (פינוי בינוי) במקום לפלוש לשטחים ירוקים.
    – ברבים מהישובים יש מגמה של גינון בצומח טבעי…
    – הלוטרות חוזרות למקווי מים ובתי גידול מתאימים ,
    – גידול חיות בר מוגנות (על פי חוק) … בעייתי , בעבריני צייד יש ״לטפל״ בתוקפנות.
    – החזירים בנאות-הככר הושמדו בגלל היותם מזיק בחקלאות ,
    יתכן שבצד המזרחי של גדר המערכת עדיין יש חזירים.
    – אחרי 67 הסתבר כי הגולן ריק מצבאים והתבצע מיזם של השבה ,
    (הושבו גם יעלים ליער יהודיה ),
    ברבות השנים הם התרבו אבל בגלל לחץ של חקלאים/רועי בקר
    מול צבאים, זאבים ותנים, היה (ויש) ניהול שגוי של המערכת
    שגורם ללחץ לא טבעי על אוכלוסית הצבאים…
    – כמו בגולן כך באזורים נרחבים החקלאים הישראלים (החדשים יחסית)
    לא למדו את מה שכל חקלאי בארופה יודע – חיות הבר הן שכנות לא אויבות,
    מאחר ולחקלאים ״לובי״ חזק הרי שוב מי שקובע הם הפוליטיקאים
    ולא אנשי המקצוע,
    הדוגמא הטובה ביותר לכך היא הטיפול השגוי בכלבים שהתפראו …

  7. אסף האם בתור אקולוג, ידוע לך אם יש באקדמיה וברשות הטבע. אסטרטגיות לשמירה על הטבע הישראלי? האם זהו מקרה אבוד ,אל מול לחצי הפיתוח? אולי שימוש בצומח טבעי לגינון ונוי עירוני? נגיד אלוני תבור ברחובות טבריה.או נתינת אישור לגדל דורבנים וסנאים זהובים בידי אזרחים,כדי שלא יצודו אותם בטבע.וכדי שישיבו לטבע במקרים של רביה מוצלחת.

  8. בישראל רשות הטבע והגנים,נכשלה בהגנה על חזירי בר בנאות הכיכר.(איזור התפוצה הכי דרומי שלהם) וגם כישלון גדול ,בשמירה על הלוטרות.הדורבנים הפכו לנדירים(בשרם אהוב על צידים). לגביי הרוז ווד,נראה לי שתת מין שלו(אולי המכנף) משמש בארץ לנוי. יצרני כלי נגינה משתמשים בו(בונה של עוד וגיטרות). אולי אפשר לציין שהצבי הארץ ישראלי כמעט נכחד מהגולן.אסף התור שלך מענין ,וכיף לקרוא אותו.מאסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.