סיקור מקיף

הפתעה: הבנק העולמי ו-WWF מסכימים כי נדרש פיתוח בר-קיימא שיגרום להפחתה בבזבוז המשאבים

הדו"ח השנתי של הקרן העולמית למען חיות הבר WWF מראה דאגות באשר לבריאותו של כדור הארץ "אנו חיים כאילו יש לנו משאבים של עוד כוכב לכת לרשותנו"

סמל הפנדה - לוגו ארגון ה-WWF
סמל הפנדה - לוגו ארגון ה-WWF

"אנו חיים כאילו יש לנו משאבים של עוד כוכב לכת לרשותנו", כותבים ראשי הקרן העולמית למען חיות הבר WWF בדוח השנתי " Living Planet Report" המנטר מדי שנה את מצבו הבריאותי של כדור הארץ. התוצאות מדאיגות.

הדו"ח מתפרסם במקרה זמן קצר לפני כנס Rio+20, הועידה לפיתוח בר-קיימא שתתקיים בריו דה ז'נרו שבברזיל בין ה-20 ל-22 ביוני תחת הכותרת: שמרו על חיי כוכב הלכת שלנו.

הביקוש למשאבי טבע הוכפל מאז 1966. כל שנה אנו צורכים יותר ויותר משאבים מאשר בשנה שלפניה ונראה שעולם אחד לא מספיק "נכון לעכשיו אנו צורכים 50% משאבים יותר מאשר כדור הארץ מספק לנו" נאמר בדו"ח.

שיעור זה לא צפוי לרדת בשנים הקרובות. לפי הדו"ח, אם נמשיך בקצב הניצול הנוכחי של משאבי הטבע, בשנת 2030 גם שני כדורי ארץ לא יספיקו עבור צרכי המין האנושי. "האנושות חיה מעבר לאפשרויות שלה". כותבים מחברי הדו"ח

הגידול בצריכת המשאבים לא מתיישר עם היכולת של משאב כדור הארץ להתחדש. הסטטיסטיקה של טביעת הרגל האקולוגית, המשווה את המשאבים המתחדשים שבני אדם צורכים מול יכולת ההתחדשות של כדור הארץ או biocapacity ברורים: רמת האי קיימות של צריכת המשאבים עולה על יכולת ההתחדשות של המערכת האקולוגית."

עוד נאמר בדו"ח כי ב-40 השנים האחרונות 30% מהמגוון הביולוגי אבד כאשר באיזורים הטרופיים הגיע השיעור ל-60%. פעילות הדיג הוכפלה פי 5 וכריתת היערות אחראית ל-20% מהגידול בפליטות דו תחמוצת הפחמן.

יש סיכון רציני לקריסת המערכת האקולוגית אך לא הכל אבוד, עדיין ניתן להציל את כדור הארץ. פעילויות כגון הגנה על המגוון הביולוגי, שיפור שיטות הייצור תוך הגבלת בזבוז האנרגיה, צריכה חכמה וניהול איכותי של המשאבים יכול לסייע להפוך את המגמה.

"אם נמשיך במצב של עסקים כרגיל, נגיע למצב שבו לא יספיקו שני כדורי ארץ. בשלב מסוים כדור הארץ יוותר. איננו יודעים מתי אך מפחיד מאוד לחשוב על זה" ציטט הניו יורק דיילי ניוז את קולבי לוקס (Loucks), מנהל תחום מדעי השימור ב-WWF. "הבעיה היא שאיננו יודעים מתי תהיה נקודת המפנה" אמר לוקס.

למדינות עשירות טביעת רגל אקולוגית גדולה פי 5 מאשר מדינות עניות בשל הצריכה הגבוהה יותר. תושבי המדינות העשירות נוטים לאכול יותר, ובפרט מזון מעובד, נוהגים יותר פעמים ונוסעים רחוק יותר, אומר לוקס. ובנוסף הם גם מיאבים את המשאבים לסגנון החיים הללו ממדינות שבהן ההכנסה לנפש נמוכה.

"אם כולנו נצרוך כמו האינדונזי הממוצע, ננצל רק שני שלישים מהמשאבים הביולוגיים של כדור הארץ" נכתב בדוח. ואולם אם כולנו ננצל את המשאבים שמשתמש בהם האמריקני הממוצע, יידרשו ארבעה כדורי ארץ כדי לספק את התצרוכת האנושית של משאבי טבע."

לפי הדו"ח קטאר, כוויית, איחוד האמירויות הערביות, דנמארק, ארה"ב, בלגיה, אוסטרליה, קנדה, הולנד ואירלנד הן עשר המדינות הצורכות את כמות המשאבים הגדולה ביותר פר תושב.

הדוח גם מגלה כי אוכלוסית בעלי החיים צנחה בממוצע ב-30% מאז שנת 1970. באיזורים הטרופיים שסובלים מכריתת יערות ועיור, השיעור מגיע ל-60%.

ובצד החיובי, מינים שזכו לתמיכה כגון הפנדה נהנים מגידול באוכלוסיה.

חישבו ירוק – אומרים בבנק העולמי
הבנק העולמי פרסם השבוע דו"ח הדוחק בממשלות העולם לחשוב ירוק כאשר הן מתכננות מדיניות צמיחה לשנים הקרובות תחת הכותרת " The Little Green Data Book".

בדו"ח, שעליו הוכרז בועידת הצמיחה הירוקה בסיאול נכתב כי הדרך לפיתוח בר-קיימא מפתח ניתוח של המסגרת הכוללת את מגבלות המערכות האטמוספריות היבשתיות והימיות במסגרת הגורמים להפחתת העוני. הדוח הודף את המיתוס לפיו גישת הצמיחה הירוקה היא מותרות שמרבית מדינות העולם אינן יכולות להרשות לעצמן ומצביע במקום זאת על מחסומים פוליטיים, התנהגות מבוצרת ומחסור במכשירי מימון מתאימים.

"היו הישגים מרשימים בתחומי הבריאות והרווחה מאז ועידת כדור הארץ בריו דה ז'נרו בשנת 1992, אך לעיתים קרובות מדי, ההתקדמות התבטאה בשחית הסביבה ובריקון משאבים" אומרת רייצ'ל קייט, סגנית נשיא הבנק העולמי לפיתוח בר-קיימא. "ההחלטות המתקבלות היום יחייבו מדינות לתוואי צמיחה שעשויים לא להיות יציבים בעתיד. יש צורך לנקוט בצעדים זהירים כדי להבטיח כי הערים והכבישים, המפעלים והחוות החקלאיות יתוכננו ויפוקחו בדרכים שיעלו את רמת החיים אך ישתמשו ביעילות במשאבי טבע, משאבי אנוש והון."

לידיעה בנושא באתר הבנק העולמי

באותו נושא: פרק המגוון הביולוגי מתוך הדו"ח העוסק בהערכות ישראל להשפעות התחממות כדור הארץ

מינים סלבריטאים עוזרים להציל גם מינים אחרים מסכנת הכחדה

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כול הכלכלה העולמית נשענת על צמיחה, וכול צמיחה מקדמת יותר את הרס הבלתי נמנע של כדור הארץ.

    עדיף לקדם את שמירת ה DNA בצלוחית פטרי, של בעלי החיים הקיימים היום, כול עוד זה אפשרי.

  2. הללויה …. מוטב מאוחר מאשר עף פעם לא …
    מאחד הגופים הכלכליים היותר חשובים בעולם יוצאת הבשורה
    (לה מטיפים הירוקים כבה זמן רב) ,
    הבשורה שקובעת כי פיתוח ירוק הינו כלכלי וכאשר החישוב הוא לזמן ארוך
    הפיתוח הירוק כדאי יותר גם מהבחינה הכלכלית הטהורה .
    יש לקוות כי ממשלות אליהם מופנות קריאת הבנק העולמי יבינו את ה"רמז"
    ויחדלו ממדיניות כלכלית בעלת טווח של "תקופת שרות" (קדנציה) ,
    יש לקוות כי כאשר הבנק העולמי "קובע" עמדה יצטרפו לדרך גם
    גופים כלכליים גדולים וחשובים אחרים,
    "ובאה לסביבתנו הגאולה" (?)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן