אף אחד אינו קטן מכדי לחולל שינוי בסביבה

מי שהסביבה העולמית חשובה לו צריך להתמודד עם האתגר הכפול של שמירה על המגוון הביולוגי ועצירת ההתחממות העולמית "באמצעות כיבוי שרפה על ידי שפיכת טיפת מים אחת בכל פעם".

יונקים גדולים באפריקה, בסכנת הכחדה. צילום: shutterstock
יונקים גדולים באפריקה, בסכנת הכחדה. צילום: shutterstock

בחודשים האחרונים פורסמו שלושה דיווחים בעולם שכל אחד מהם קשור לאחת ההחלטות באמנת ריו (/).

מי שהסביבה העולמית חשובה לו צריך להתמודד עם האתגר הכפול של שמירה על המגוון הביולוגי ועצירת ההתחממות העולמית "באמצעות כיבוי שרפה על ידי שפיכת טיפת מים אחת בכל פעם".

בנובמבר פורסם דו"ח של Living Planet Report, של הארגון העולמי לשימור חיות הבר (WWF) שמתעד את הדיונים הדו-שנתיים בוועידת המגוון הביולוגי של האו"ם. הדו"ח מציג תמונה עגומה, מרגיזה ומפחידה של אובדן של שישים אחוז (60%) מאוכלוסיות בעלי החיים מתוך כ-4,000 מינים שנסקרו.
בזמן שגופים באו"ם מנסים למתן את החסר במים ואת תהליכי המדבור, מתפרסם אטלס שמתאר את תהליך המידבור New atlas on global desertification.
דו"ח שלישי שהתפרסם במקביל הוא דו"ח אקלים מיוחד של הפאנל הבין-לאומי לשינויי האקלים (IPCC) שהיכה גלים בעולם כולו בגלל ההכרזה כי יש לנו רק 12 שנים כדי לעצור את שינויי האקלים בשל ההתחממות העולמית, ולא – ייגרמו שינויים בלתי הפיכים שישנו את הסביבה למקום שספק אם אפשר יהיה לחיות בו.

התוצאה של הדיווחים בשילוב עם ראיות ומחקרים גרמו לשורה של סיפורים חדשותיים על האפוקליפסה שמתרחשת כבר היום. כך היתה הידיעה כי: השנים 2019 ו-2020 תהינה השנים שבהן יקבע באיזו רמה תהיה סביבתינו הטבעית קיימת ואם אפשר יהיה לחיות בה.
למרות הכותרות הצעקניות ותשומת הלב של התקשורת העולמית שהופנתה לשינויי האקלים ולמגוון הביולוגי שהולך ונעלם, הפעילות למיתון השינוי ולעצירת ההכחדה מתקרבת לאפס. כך למשל שנת 2018 נחשבת לשנה גרועה ביותר עבור יערות משווניים, בה פליטות המזהמים עלתה ב-2.7%.

כדי למתן את הפליטות ולעצור את ההכחדה יש צורך בשינוי יסודי של גישת החברה האנושית והתנהגותה, יש צורך לשנות את האופן בו מספקים לאוכלוסיה בת כ-8 מיליארד פרטים מים, מזון ואנרגיה. יש צורך בשינוי עמוק באופן שבו משקיעה החברה האנושית את משאביה. יש לשנות את הכיוון כך שההשקעות לא יפגעו בסביבה הטבעית ולא יגרמו להמשך פליטות המזהמים.

ברור שכדי לעצור את הפגיעה במגוון הביולוגי ולמתן את ההתחממות, יש צורך בשיתוף פעולה של כל האוכלוסיות האנושיות באשר הן. כאשר כל אחד ואחד עושה ככל יכולתו. כבר היום יש סימנים לשינוי כאשר ספקי מזון וקוסמטיקה מפרסמים תכניות לעצור כריתת יערות למטרת פיתוח מטעי דקל שמן. יש מדינות שמובילות להכריז על עשור שיוקדש לשיקום הסביבה הטבעית. יש בעלי הון שפנו לממשלות בדרישה לפעול. כדי להביא לשינוי יש צורך בפעילות ציבורית והנהגה לא רק על ידי חברות, ממשלות או בעלי-הון, אלא על ידי כל אחד ואחד. כך למשל הנערה השוודית שהצהירה בפני נציגי האו"ם: ״למדתי כי לעולם אינך קטן מידי מכדי לעשות שינוי״.
לא קל להביא לשינוי בעסקים, ממשלות או השקעות, אבל אפשר לשנות את חיינו. אפשר להביא לשינוי ביחס לסביבה עם אחרים. למשל, כל אחד ישאל את עצמו ואת הסובבים אותו איך מושקעים כספי המיסים? האם השקעת כספנו מקושרת לעסקים שגורמים לכריתת יערות? האם קרנות הפנסיה שלנו משקיעות עם מחשבה סביבתית (הרוב לא)? או חלילה משקיעות בפיתוח מיזמי דלק מחצבי במקום באנרגיה מתחדשת?
אנחנו יכולים לפעול ולשכנע אחרים כדי שבאירועים לא יהיה בזבוז מזון ולא שימוש בכלי פלסטיק.
יש דוגמאות רבות שבהן כל אחד ואחד מאיתנו יכול לעשות למען שינוי. גם אם גם אם נראה לנו שכוחנו חלש, גם אם ביכולתנו לשאת רק טיפה אחת. חשוב שכל אחד ואחד יעשה כל שביכולתו כדי לכבות את האש.

אחרי כל זאת אחזור על מה שהיום כבר ברור ומקובל בקרב חוגים רבים בניסוחים כאלה ואחרים: ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. לשומר הסף,

    על אף השתדלותך עליה אני מודה מקרב לב ולבהר את חוסר הבנתי, עדיין לא עולה בידי להבין :
    מדוע באתר חדשות מדע מפורסם מאמר שהוא לא חדשות ולא מדע

  2. אני מתפלא לקרוא את הכתבה ולגלות שד"ר אסף רוזנטל לא מזכיר במילה את הנושא תעשיית גידול בעלי חיים למזון ואת השלכותיה על הסביבה.

    מחקרים שיצאו לאחרונה מוצאים שהדבר הכי גדול שאדם יכול לעשות בשביל להקטין את הנטל שלו על הסביבה הוא להפסיק לאכול בשר. מדוע לא מובא הדבר לידי ידיעת הציבור?

    תעשיית גידול בעלי חיים משחררת יותר גזי חממה מכל סקטור התחבורה בכל העולם (כולל מטוסים וספנות), יערות גשם נכרתים בשביל לפנות מקום לגידולים מונוקולטורים כגון סויה ותירס שמשמשים כמזון לבעלי החיים, השימוש בכמויות אדירות של דשנים עתירי חנקן וזרחן עבור אותם גידולים והצואה והשתן של בעלי החיים מגיעים לנהרות ומשם לאוקיינוס ויוצרים אזורים מתים (Dead zones).

    לקריאה נוספת בנושא ומקורות-
    דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מ-2006 – צלו הארוך של משק החי (Livestock's Long Shadow)
    מאמר מערכת של הגורנל The Lancet מנובמבר 2018 "We need to talk about meat" –
    https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)32971-4/fulltext
    הימנעות מאכילת בשר, הצד הכי משמעותי שניתן לעשות לצמצום הנטל הסביבתי – https://www.theguardian.com/environment/2018/may/31/avoiding-meat-and-dairy-is-single-biggest-way-to-reduce-your-impact-on-earth
    על האזורים המתים באוקיינוסים-
    https://www.theguardian.com/environment/2017/aug/01/meat-industry-dead-zone-gulf-of-mexico-environment-pollution

    למי שחושב, כמו שאני חשבתי בעבר, שבשביל בריאותו הוא צריך לאכול בשר ממליץ לבדוק את https://nutritionfacts.org

  3. תגובה ל יניב,
    ״לא הבנתי״ מסכם את תגובתך , היתר מיותר , שכן לא הכל חידושים והמצאות,
    הכתבה אכן ״רגשנית״ שכן נוסף לגישה מושכלת לכותב יש רגשות,
    מאחר ו״לא הבנת״ הרי הסבר , אם אתה ורבים אחרים תעשו מעשים קטנים למען הסביבה ,
    כמו הפרדת אשפה, חיסכון במים וחשמל , קניות מושכלות של מה שצריך ולא של שטויות שפורסמו,
    אם אתה ורבים אחרים יקנו תוצרת מקומית וימנעו מרכישת מוצרים שכדי לייצרם פוגעים בסביבה,
    אם אתה ואחרים ישתמשו באביזרים ובבגדים עד כלות במקום להחליפם כל עונה או כל שנה,
    אם אתה ורבים אחרים ינהגו כמו אותה ילדה או כמו אחרים שמפגינים ושובתים למען הסביבה,
    אם ״לא הבנת״ קרא שוב ושוב את הרשימה וגם את התגובה של אסף
    ואז יש לקוות כי לא רק שתבין אלא גם שתעשה מעשה …

  4. לא הבנתי איזה חידוש בתחום המדעי והסביבתי מובא בכתבה הזו

    מה היא מכילה חוץ מפניה רגשנית לציבור שאינה מחדשת דבר ובמה היא שונה מכתבות דומות שקדמו לה?

  5. ד"ר רוזנטל,

    האלטרנטיבה הכלכלית-חברתית היחידה ששמה את הסביבה במרכז היא כלכלה מבוססת משאבים שרובנו מכירים מפרויקט ונוס של ז'ק פרסקו. אתה יכול לנצל את הטור שלך כדי להביא אותה למודעות ציבורית ולצבור לה תמיכה. המעשה המידי שצריך לעשות הוא הפסקת ההתיישנות המתוכננת של מוצרים תוך חיסכון אדיר באנרגיה ומשאבים.

  6. כדי להדגיש את הצורך של כל אחד ואחד לעשות ככל יכולתו
    פתחתי את הרשימה בסיפור (שהעורך מחק)…
    להלן:
    יחד עם שריפות קטלניות שפשטו בעת האחרונה בדרום-אפריקה
    מתפשט סיפור על צופית שבזמן שריפה
    כאשר חיות רבות עומדות חסרות אונים
    הצופית הקטנה עפה הלוך ושוב למקור מים
    ובכל פעם מטפטפת טיפה אחת על האש,
    משנשאלה מדוע ?
    ענתה כי היא עושה ככל יכולתה לעזור בכיבוי השריפה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן