סיקור מקיף

ח"כ מאיר שטרית: "אפשר לחיות בלי קוטג' אבל לא בלי מגוון ביולוגי"

לדברי שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה "יש הרבה רעיונות יפים שהיישום שלהם רחוק מהמציאות. יש היגיון ותפקיד לכל בעל חי שקיים בטבע למרות שלא תמיד אנחנו מבינים אותו" 

נחל נדר בפארק הכרמל. צילום Orrling - מתוך ויקיפדיה
נחל נדר בפארק הכרמל. צילום Orrling - מתוך ויקיפדיה

במסגרת יום איכות הסביבה דנה ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ מאיר שטרית (קדימה), בתכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל. בדיון השתתפו נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע ומדענים מהאוניברסיטאות השונות.

את הדיון פתח יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית, בסקירת נושא המגוון הביולוגי במדינת ישראל והביע אי שביעות רצון מטיפול הממשלה בנושא: "ראיתי את התכנית של המשרד להגנת הסביבה ואנחנו מאוד רחוקים ממצב אופטימאלי. יש הרבה רעיונות יפים שהיישום שלהם רחוק מהמציאות. יש היגיון ותפקיד לכל בעל חי שקיים בטבע למרות שלא תמיד אנחנו מבינים אותו. זה חמור יותר ממשבר הקוטג'. בלי קוטג' אפשר לחיות אבל בלי מגוון ביולוגי אין חיים".

פרופ' אוריאל ספריאל, היועץ למשרד להגנת הסביבה בנושא מגוון ביולוגי, אמר כי: "המערכות האקולוגיות מספקות שירותים תומכי חיים עד ליום שבו יחצו קווים אדומים. בסופו של דבר הפיתוח האנושי שבא על חשבון המגוון הביולוגי יפגע חזרה. איננו יודעים עדיין היכן עובר הקו האדום אך אנו מקווים שנזהה אותו בזמן."

ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה וסביבה במכללת אורנים, אמר כי: "אובדן שטחים פתוחים הוא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה במגוון ביולוגי. יש בעיה חמורה במנהל מקרקעי ישראל שמקבל החלטות הרות גורל עם נציגות אפסית התומכת בנושא המגוון הביולוגי. יש לחוקק מדיניות שתקבע כי שטחי חקלאות פוריים שננטשים יחזרו לטבע ולא יהפוך למחסנים".

אלון רוטשילד, רכז המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אמר כי:"אם לא נבין שהמגוון הביולוגי הוא התשתית לכל חיינו אנחנו בבעיה. באנגליה וארה"ב כבר יש חוקים שמחייבים גורמים בממשלה להתחשב במגוון הביולוגי לפני שהם מחוקקים חוקים. בעולם כבר מתמחרים באופן כלכלי את השירותים שאנו מקבלים מהטבע ואז מסתכלים בצורה שונה על קבלת ההחלטות".

ישראל טאובר, מנהל המחלקה לניהול יער ומידע גאוגרפי בקרן הקיימת לישראל, אמר כי: "משהו קורה בעולם. החל משיטפונות, בצורת ועד שריפות ענק. השאלה האם אנחנו מוכנים לאתגר הזה ונדע לזהות את הקווים האדומים לפני שנחצה אותם. זאת חובה שלנו ושל מקבלי החלטות לדרוש תשובות, לקבל נתונים ולשלב אותם במערכת קבלת החלטות."

בדו"ח בנושא המגוון הביולוגי שחובר ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת נאמר כי: "התשתית החוקית בישראל להטמעת שיקולים של מגוון ביולוגי בקבלת החלטות היא חלקית ולא מספקת, ומוגבלת לחלק מהפרויקטים במסגרת חוק התכנון והבניה בלבד. ישראל, כשחקנית בשוק הגלובלי, צריכה לעמוד בציפיות לשפר את התשתית החוקית – מכוח הצטרפותה ל-OECD וחתימה על אמנות בינלאומיות שונות"

לאחר ששמע את כל הדוברים סיכם יו"ר הועדה, ח"כ שטרית, כי "אם נפגע בטבע, זה יחזור אלינו כמו בומרנג", וקרא לממשלה ולשר להגנת הסביבה לממן מערכת ניטור לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי, להוסיף תקנים למדענים באקדמיה ולהסתכל בראייה לטווח ארוך שרואה גם את המגוון הביולוגי כבעל חשיבות לאומית. ח"כ שטרית אף הודיע כי ישקול ליזום הצעת חוק שתחייב גורמי חקיקה בתסקיר על המגוון הביולוגי. כמו כן הוא המליץ למסד את פעילות המאר"ג (מערך אקולוגי רב גורמי) ולתקצב אותו באופן שוטף וכן קרא למל"ג ולות"ת לתעדף קליטת מדענים מתחומי הטקסונומיה והאקולוגיה.

קישור לתמונה בויקיפדיה

9 תגובות

  1. דנא פולימראז:
    אני מסכים עם דבריך על מאיר שטרית – כלומר – עם הטענה שזה לא קשור לבריאתנות.
    זה לא אומר שזה שייך למשהו טוב יותר – אולי הוא סתם מצא את האמירות האלו כמשהו שישרת אותו אלקטוראלית אבל אני בהחלט חושב שצריך לתת לו ליהנות מן הספק כי יכול (ולא בהסתברות נמוכה) להיות שסיבותיו טהורות לגמרי.
    עם המשך דבריך אני מתקשה להסכים כי הם כוללים בתוכם סתירה פנימית.
    אתה אומר "לאדם אסור לפגוע בטבע פשוט כי הטבע לא שייך לו" אבל אני מבקש ממך לחשוב שוב ולומר לי למה כוונתך במילה "לפגוע"? איזה שינויים בטבע הם מותרים ואיזה לא? האם השימוש באנטיביוטיקה להדברת חיידקים הוא בסדר? הרי יש מיני חיידקים שבפירוש הדברנו במכוון – האם לדעתך פשענו?
    אני מניח שתשובתך בעניין תהיה שלא פשענו וזאת מכיוון שמבלי משים – כאשר אתה אומר "לפגוע" – אתה מתכוון לפעולה המחוללת שינוי שפוגע בנו, בשעה ששינויים המיטיבים אתנו לגמרי חוקיים בעיניך.

  2. א. בן נר:
    אין קשר לבריאתנות. ההשקפה שמציג מאיר שטרית לגבי המגוון הביולוגי (שדי מקובלת עליי) היא שאין לאדם זכות לגרום להכחדתם של מינים בטבע ולפיכך עליו להימנע מפגיעה בהם. השקפה זו מקובלת עליי יותר מן ההשקפה (השנייה שאתה מציג) לפיה השמירה על המגוון הביולוגי מקורה בשמירה על קיום האדם.לאדם אסור לפגוע בטבע פשוט כי הטבע לא שייך לו. לכל מין בטבע זכות להתקיים. השיקול האיטנרסנטי כאן אמנם נחוץ, אך עליו להיות משני בחשיבותו.

  3. לדעתי ניתן להבין את דבריו של מאיר שטרית בשתי רמות.
    האחת, הרמה ההצהרתית – מאיר שטרית לוחם למען איכות הסביבהומתגייס לשמירה
    על המגוון הביולוגי למען איכות הסביבה.
    השניה, הרמה הפרודיאנית – הניסוח שבו בחר מר שטרית להביע את רעיון השמירה על
    המגוון הביולוגי הנו ניסוח בריאתני קלאסי, ויתכן שחשף את
    הרובד האמוני בהשקפת עולמו של מאיר שטרית לאמור :
    "…יש היגיון ותפקיד לכל בעל חי שקיים בטבע למרות שלא
    תמיד אנחנו מבינים אותו…"
    ניסוח כגון : "השמירה על המגוון הביולוגי והבוטאני (!)חיונית לשמירה על איכות הסביבה
    ובריאות האנושות" היתה נראית בעיני מדוייקת יותר ועדיפה.

  4. ליותם
    להווה ידוע לך שאתה , כן גם את מהווה חלק מהמגוון הביולוגי,
    כמו בכל מערכת , כמו בכל שרשרת , כאשר חוליה אחת נפגעת
    יש פגיעה מידית במערכת/בשרשרת כולה ,
    המגוון הביולוגי הוא חלק מהסביבה בה אנו חיים ,
    סביבה שמספקת את צרכינו ,
    מגוון ביולוגי פגוע פרושו סביבה פגועה ,
    לכן בסביבה פגועה גם ל"יותם" תהיה בעיה קיומית .

  5. יותם:
    צריך להבין נכון את בעיית המגוון הביולוגי שבו בשונה מהרבה תחומים אחרים בחיינו (אבל במשותף עם הרבה מתחומי האקולוגיה) – יש קלקולים הרי אסון שאנחנו יכולים לקלקל בקלות מבלי שנוכל לתקן אותם לעולם.
    החינוך הוא חשוב – אין ספק – וגם אני מדבר עליו לא מעט, אבל גם המגוון הביולוגי חשוב.
    למזלנו אפשר לעשות כמה דברים במקביל.

  6. אפשר לחיות בלי קוטג' הא? גם אפשר לחיות בלי בית,בלי בגדים,בלי מקרר…זה לא ממש נוח אבל אפשר

    אני לא חושב שמגוון ביולוגי הוא בראש הרשימה של דברים להשקיע את כספי המיסים בהם בעת הזו, זה כמובן חיובי באופן כללי אבל יש מלא דברים יותר חשובים. שישקיעו את הכסף שלנו בחינוך במקום, אחרי שתהיה לנו חברה יותר רגועה בארץ גם המצב של הטבע ישתפר

  7. לביומטרי, כאשר תהיה כתבה על המאגר הביומטרי וח"כ שטרית יצוטט בה, תגובתך תהיה רלוונטית.פה אנחנו עוסקים בנושא שאינו שרוי במחלוקת (למעט אצל אלו המתנגדים מסיבות אידאולוגיות להשקעה בנושאים סביבתיים).

  8. מאיר שטרית אחראי לאסון המאגר הביומטרי, אני לא מאמין לאף מילה שיוצאת מפיו. המרד האזרחי הבא לא יעסוק בקוטג'. מאיר שטרית יהיה המטרה הראשונה של פורצי המאגר הביומטרי.

  9. האימפוטנציה נובעת ממחסור חמור בקישור ישיר בין מדע לממשל. המדע בישראל נהדר ולפוליטיקאים מסויימים יש אפילו כוונות טובות לעשות את הדברים הנכונים. הבעיה היא שהמדע והממשל לא מדברים באותה שפה וזה פוגע הן בסביבה והן בצמיחה הכלכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן