התנ"ך

יציאת מצרים הפכה לסמל אוניברסלי של מאבק בשיעבוד למען חירות. קבוצות רבות נכסו אותה לעצמן. מה ידוע לנו על המהימנות ההסטורית של הסיפור? היש עדויות

בשמות יב' פסוק 37 נכתב במפורש "ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" * היו שחישבו שעם הנשים, הטף, הקשישים והערב-רב עלה

בעזרת הרשתות החברתיות והפוליטיות שהיה מעורב בהן או שהקים בעצמו, היה לו מערך של אנשים מהימנים ונאמנים שהעבירו לו ידיעות רבות על המתרחש ברחבי המזרח

מתוך הספר, התגליות המדעיות החדשות על מאורע ששינה את ההיסטוריה מאת: ויליאם ריאן / וולטר פיטמן, הוצאת עם עובד, ספרית אפקים מדע, 2008

מכיון שאין בספר רציפות כרונולוגית מתבקשת המסקנה היא שדברי הנביא נערכו לאחר מותו של ירמיהו

ספר שמואל א' פותח בסיפורה של חנה אשר התקשתה להרות ולאחר תפילותיה ותחנוניה לאל ,זה נעתר לה והיא אכן יולדת בן וקוראת לו שמואל.

אחת הדמויות המלוות את דוד המלך היא נתן הנביא. אין הכתוב מספר הרבה על פועלו של נביא זה ומהמעט שמסופר אפשר לראות כי מדובר באדם

חוכמה של שליט איננה רק החוכמה האישית ששלמה כה הצטיין בה, אלא גם חוכמה שלטונית מה שהוא שונה לחלוטין. שליט חכם צריך גם לדעת מה

והרי היינו מצפים, לאור סיפורי המקרא ומיטען עדויותיו, כי גם אם רק חלק מזערי היה נכון, היינו אמורים להיחשף למימצאיו. ובמה אנו מסתפקים? בבדלי ראיות

סיפורו של אברהם, כמו כל שאר סיפורי האבות הוא אוסף סיפורים שהועברו מדור לדור, ששימשו את מקצת השבטים. בתקופה שלאחר הגליית ממלכת ישראל על ידי

חלק שלישי בסדרה. והפעם יעקב, שחי לפי התנ"ך 147 שנה וברובן סבל

חלק שני בסדרה. הקישור לשני החלקים האחרים בתחתית המאמר

גם אם פרטים רבים השתבשו במעברו בעל פה בין הדורות על כתיבתו בתנ"ך, ואף אם הסיפור לא התרחש באמת (ע"ע הספר ראשית ישראל), ישנם אלמנטים

הנביאים היו המוכיחים בשער. הם דברו ,יותר נכון זעקו כנגד השחיתות של המערכת השלטונית,כנגד חוסר הצדק החברתי וכנגד קבלת החלטות שגויה באשר ליחסים עם מדינות

סיפור יציאת מצרים הוא סיפור חסר תקדים בהיסטוריה של העמים מאחר שאין בו אפוסים,דמויות הרואיות ומיתולוגיות המהווים מסד מכונן בהתהוותן של אומות