עדויות חדשות על כינונה של ממלכת דוד הוצגו בכנס בינלאומי בחקר המזרח הקדום שנערך באוניברסיטת חיפה

האתר ח'רבת קיאפה שבעמק האלה מציג הוכחות נוספות לקיומה של ממלכת דוד במאה העשירית לפנה"ס

פסל דוד - יצירתו של Nicolas Cordier בבזיליקה של David_SM_Maggiore ברומא
פסל דוד - יצירתו של Nicolas Cordier בבזיליקה של David_SM_Maggiore ברומא

"מההרצאות השונות ומהחוקרים השונים, שמגיעים מהארץ ומחו"ל, עולים עוד ועוד חיזוקים לכינונה של ממלכת דוד במאה העשירית לפני הספירה, ממלכה גדולה ומרכזית, עירונית ובעלת מרכז מינהלי שולט", אמר פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה שארגן את הכנס

האתר ח'ירבת קיאפה שבעמק האלה מציג הוכחות נוספות לקיומה של ממלכת דוד במאה העשירית לפני הספירה, כך עולה מהרצאתו של פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בכנס בינלאומי לחקר המזרח הקדום שנערך השבוע באוניברסיטת חיפה. "מההרצאות השונות ומהחוקרים השונים, שמגיעים מהארץ ומחו"ל, עולים עוד ועוד חיזוקים לכינונה של ממלכת דוד במאה העשירית לפני הספירה, ממלכה גדולה ומרכזית, עירונית ובעלת מרכז מינהלי שולט", אמר פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה שארגן את הכנס.

האתר חירבת קיאפה, השוכן על גבעה כק"מ מצפון-מזרח לצומת האלה, נחפר על ידי פרופ' גרפינקל וסער גנור החל משנת 2007. באתר עיר מבוצרת ולה שני שערים ומהממצאים הארכיאולוגים עולה כי במקום הייתה עיר בתקופה ההלניסטית וקודם לה בתקופת הברזל.

בהרצאתו התמודד פרופ' גרפינקל עם הטענות של "המינימליסטים" – חוקרים הרואים בתנ"ך כספר פולקלור ולא כספר עם מאפיינים היסטוריים – לפיה ממלכת דוד ושלמה, כפי שהיא מתוארת בתנ"ך, לא הייתה קיימת וכי גם אם דוד ושלמה הם דמויות היסטוריות, הרי מדובר במנהיגים של שבטים מקומיים בתקופה שבה לא הייתה כלל ממלכה של בני ישראל.

פרופ' גרפינקל הציג את תיארוך הפחמן של הממצאים הארכיאולוגים, ממנו עולה כי העיר התקיימה בין השנים 1000-965 לפנה"ס, הזמן שמקובל לייחס לממלכת דוד המקראית. שנית, העיר הייתה מוקפת חומה, כך שאם מדובר בעיר של ממלכת דוד, לא ייתכן כי הממלכה הייתה כפרית.

השאלה האחרונה אותה היה צריך לפתור היא אם מדובר באתר של בני ישראל (או ממלכת יהודה) או שמא מדובר בכלל בעיר פלשתית, כפי שטוענים חלק מ"המינימליסטים". לדבריו של פרופ' גרפינקל, המבנה התכנוני של הבתים, שבו הדופן החיצוני של הבית מהווה חלק מיסודות החומה, הוא ייחודי לישובים של ממלכת יהודה וכך גם כלי האוכל שנמצאו באתר. בנוסף, לא נמצאו באתר עצמות חזיר, שכן נמצאו באתרים פלישתים.

מעל לכל העדויות האלה, ציין פרופ' גרפינקל את החרס שנמצא באתר ועליו כתובת, שזוהתה על ידי חוקרים רבים ככתובת עברית בעלת מאפיינים ייחודים לשפה העברית. לדבריו של פרופ' גליל, שפרסם לאחרונה את ההצעה שלו לפענוח הכתובת, הוא כבר זיהה שמונה מילים ייחודיות לעברית וכעת ניתן לקבוע מעבר לכל ספק שמדובר בכתובת העברית הקדומה ביותר.

"משילוב של העדויות העולות מהאתר עם עדויות מאתרים קודמים כמו תל דן אנחנו יכולים למקם את ממלכת דוד במאה העשירית לפני הספירה, ממלכה ריכוזית, עירונית, שלה מערכת של ערים מבוצרות, בעלת אדמיניסטרציה ויכולת כתב", סיכם פרופ' גרפינקל.

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

169 תגובות

  1. ארכאולוג,
    לאור מה שקראתי נראה ששני הצדדים נטשו את עמדותיהם הקיצוניות והמחלוקת היא הרבה יותר קטנה ממה שניתן לחשוב. לאור ההצהרות התקשורתיות של החוקרים הנוגעים בדבר (כולל מה שאתה כתבת) נראה שאין הסכמה גורפת אולם כשמתעמקים קצת יותר בדברים מסתבר שלמעשה רב המוסכם על הלא מוסכם.
    שני הצדדים מסכימים שהייתה במאה ה-10 ממלכה או יישות פוליטת שלימים תהיה יהודה.
    שני הצדדים מסכימים שהיו כנראה אישים בשם דוד ושלמה.
    מצד שני שני הצדדים גם מסכימים שאותה ממלכה הייתה הרבה יותר קטנה (אפילו לאור החומה בעופל) ממה שמתואר בתנ"ך. לא הייתה פה אימפריה שהשתרעה מסיני ועד לסוריה של היום שסחרה עם עמים רחוקים ושכל האיזור שילם לה מס. אימפריה כזו הייתה כנראה משאירה שרידים קצת יותר מרשימים מהחומה בעופל ומחירבת קייפא. גם המזרים (איילת ועמיחי) מסכימים לנקודה הזו.
    שני הצדדים גם מסכימים שאם היה כיבוש הוא היה הרבה יותר קטן ממה שמתואר בספר יהושוע – עם שלם מגיח בסערה וכובש את הארץ. מה שמוצאים מתאים הרבה יותר למה שמתואר בספר שופטים – שבטים בודדים שמתאחדים נגד אוייב משותף.

    כך שמה שנותר מהמחלוקת היא השאלה האם הייתה ממלכה מאוחדת או שמלכתחילה היו שתי ממלכות – ישראל ויהודה או הרבה שבטים שרק בתקופה הרבה יותר מאוחרת פיתחו מיתולוגיה על אימפריה קדומה תוך כדי שימוש בדמויות הידועות והזכורות.
    בנוסף יש גם אי הסכמה קלה יחסית לתיארוך שהחלה בהבדלים של כ 100 שנה והיום עומדת על 40-60.

  2. הסטוריון ארכיאולוג
    על סמך מה כתבת בסעיף 6 שכתיבה איכותית החלה במאה ה10? אלא אם אתה לא מתכוון לתנך?
    לשון התנך מכילה לא יותר מכמה ביטויים שקודמים למאה ה8 (ואול סוף 9) , וההערה הזאת נסמכת על ניתוח לשוני ולא ארכיאולוגי.

  3. ל"היסטוריון וארכיאולוג" בהתנצלות על תשובתי הקצרה לתגובה הארוכה והמושקעת שלך:

    הרישא שלך אינו נכון. המקרא איננו מקור היסטורי מן הסוג של כתבים שנכתבו מלכתחילה להנציח את דברי הימים. המניע של כותביו היה הנחלת יראת אלוהים וכוהניו. בתקופה בה לא נהגו שיטות עבודה ארכיאולוגיות ביקורתיות יכלו הכוהנים לסלף את ההיסטוריה ולהמציא היסטוריה משלהם כפי שתאם את צרכיהם.

    ואידך זיל גמור

  4. טוב,
    קצת לעשות סדר בדברים:
    1. התנ"ך הוא מקור היסטורי. כמו כל מקור היסטורי, הוא אינו חף מהשפעות שונות של הכותבים ואף של עריכה מאוחרת- אבל (!!!) כל מקור היסטורי הוא כזה ולמעשה רוב המקורות המקובלים מאוד על ההיסטוריה הרבה יותר בעייתיים מהתנ"ך ועדיין מקובלים יותר ממנו- למה? בגלל שהם פחות "רגשיים" ופחות קשורים לזכות כזו או אחרת שמנסים לשייך לתנ"ך. כלומר- הצורה שבה פינקלשטיין משתמש בתנ"ך היא לא נכונה ביחס לאופן בו צריך לעבוד עם מקור היסטורי.
    על כך אומר למכחישי דוד ושלמה- זה לא באמת משנה אם התקיימו או לא, בכל מקרה אף אחד, כולל לא פרופ' פינקלשטיין, לא מטיל ספק בכך שהיתה פה ממלכת יהודה וממלכת ישראל- כך שמי שמקשר משהו שקרה לפני 3000 שנה לזכויות על הארץ עדיין יכול להמשיך לטעון כך. לבטל את דוד ושלמה זה לא טיעון שיעזור במשהו בויכוח השני שמנסים לדחוף.
    2. הטענה של פינקלשטיין הזניקה את המחקר הארכיאולוגי של התקופה- אתרים רבים נחפרו בתקופה האחרונה ומה לעשות, התיאוריה שלו היתה אפשרית עד לאחרונה (ד"א בדיוק כמו שהתיאוריה הרווחת וההפוכה לו היתה אפשרית, כי פשוט לא היה מידע) אבל עכשיו הופיע המידע שמראה מעל לכל ספק שהיתה ממלכה מאורגנת ביהודה במאה ה-10. גם אילת מזר הראתה שחומה גדולה בעופל השתייכה למאה ה-10.
    טענת החוסר במידע שבה פינקלשטיין משתמש כל הזמן אינה הוכחה וגם לא היתה הוכחה מספיק טובה- או כפי שאמר מקים החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב: 'לא מצאנו' אינה ראיה. כלומר- לא ניתן לבסס טיעון על כך שלא מוצאים- כדי להוכיח שדוד לא היה בירושלים במאה ה-10 פינקלשטיין צריך להראות שהיה שם משהו אחר באותו זמן (כי העיר כן היתה מיושבת). עכשיו כשכבר נמצאו הראיות והן מראות משהו שונה מהתיאוריה של פינקלשטיין, הוא לא מוכן לשחרר את התיאוריה ועושה הכל כדי לערער את יסודות ההוכחות, עד כדי ערעור המתודולוגיה הארכיאולוגית (למשל בקייאפה רצפות ברורות מהמאה ה-10 ניגשות לחומות העיר ועדיין הוא טוען שהחומות הוקמו אח"כ??? מילא רצפה אחת- אבל יותר מ-10 רצפות? לסתור ממצא ברור זה כבר פרפורי גסיסה, זו לא דרך לבנות הוכחה מדעית).
    3. כדי להבין את טיבו של פרופ' פינקלשטיין צריך רק לקרוא את הפרסומים שלו ולעומתם לקרוא פרסומים של פרופ' עמיחי מזר. פינקלשטיין הוא ארכיאולוג שטח מעולה, אבל גם דמגוג מדהים- הפרסום נבנה סביב טענה שהיתה קיימת מראש, העובדות מסודרות בכדי להוכיח זאת ועובדות שלא מתאימות מוקטנות ואף נשארות בחלקן בחוץ. לעומתו פרופ' מזר מפרט את כלל העובדות באופן מסודר, מתמודד עם השאלות הקשות קודם ורק בסוף כותב את המסקנה.
    4. שיטה נוספת של אוניברסיטת ת"א היא התקפה ממוקדת- כל אתר שאינו עונה לתיאוריה הם תוקפים בכתב העת הביתי של המכון לארכיאולוגיה (שנקרא "תל אביב") על ידי קבוצת מאמרים שיוצאת יחד וכל מאמר מתקיף אספקט אחר- זו לא התנהגות מדעית, אלא יותר פאניקה או סיכול ממוקד. כשתיאוריה מחזיקה את עצמה היא לא נדרשת למתודות כאלו.
    5. לטענת הכתובות אין בסיס. לא רק דוד ושלמה, גם שאר מלכי יהודה וישראל לא דאגו לכתובות הנצחה. שוב- 'לא מצאנו' אינה ראיה. אפילו כתובת נקבת השילוח אינה מתארת את חזקיהו או כל מלך שהוא אלא את מעשי החוצבים עצמם- הדבר רק מדגיש עד כמה היתה חריגה התרבות הישראלית בתוך המרחב שלה, על אף שיצאה מתוכו וכללה מאפיינים דומים מאוד מהרבה בחינות.

    6. המסקנה הסופית של פרופ' מזר היא המתונה והנכונה ביותר- יש לראות את המקרא ככל מקור היסטורי אחר. גם הרודוטוס, יוספוס ואחרים אינם קרובים להיות חפים מטעויות, הסבות וראיה חד צדדית של אירועים. על כן יש לנתח את המקרא ביקורתי, אבל בשום פנים ואופן לא לזרוק חלקים גדולים ממנו לפח. המקרא מכיל בתוכו גרעיני אמת שככל שמתקרבים לזמן עריכתו המאוחרת (למשל ספרי מלכים במאה ה-8 ואח"כ במאה ה-6) הם הרבה יותר קרובים למציאות. אך כתיבה איכותית מתחילה כבר מרגע שמתחילה המלוכה (כן, כן בתקופת דוד ושלמה… במאה ה-10, כתובת "בית דוד" וכד') ולכן כבר יותר קרובה למציאות.
    אז רוצים להגיד שנחלות השבטים שמתוארות הן למעשה החלוקה של המאה ה-8, בסדר. אבל היתה חברה שבטית שהתקיימה כך זמן מה לפני שהיה מלך, הדבר גם ניכר בארכיאולוגיה. אז יהושע לא כבש את כל הארץ במכה אחת- בקריאה פשוטה אפשר לראות שגם המקרא לא מציג את זה ככה. ברור שספר יהושע ושופטים מציגים בליל של מסורות שיש להם אחיזה במציאות, אך לא אחיזה כרונולוגית ולעיתים כנראה הסבר לנקודות בהן התיישבו על חורבות קיימות מתקופות יותר קדומות (כמו ערד והעי), אבל היתה כניסה כלשהי שכנראה לא היתה נקיה ממאבקים והיו שבטים. שלמה לא בנה מקדש מדהים- יכול להיות שאכן תיאור המקדש והיקף הממלכה מופרז, אבל היה מלך בישראל, מבית דוד שכבר חלש על אזור לא מבוטל.
    7. ממלכה לא קמה יש מאין כפי שמציע פינקלשטיין. ממלכת יהודה לא מופיעה מהאוויר במאה ה-8 עם מנהל מסודר, כתיבה ודת מדינה מורכבת, צריך תהליך- ח'רבת קייאפה מציגה תהליך שכזה ומראה אתר ששכמותו יתפתחו אח"כ רק באזורים שתחת הממלכה הישראלית. לטעון שהאתר הזה פלישתי זה חלק מפרפורי הגסיסה של התיאוריה של פינקלשטיין ומרעיו.

    הבעיה האחרת טמונה בדעות הפוליטיות והחברתיות של אנשים כיום- אנשים רוצים לקעקע את זכותם של היהודים על המדינה ולכן מקצינים את דעותיו של פינקלשטיין מעבר למה שהוא אמר. בכל מקרה, כל החוקרים כיום מסכימים שבמאה ה-8 יש ממלכת יהודה וממלכת ישראל, כך שזה לא רלוונטי לקעקע את דוד ושלמה כחלק מהנסיון הכושל הזה.
    פינקלשטיין עצמו מסכים לתת לברברת הזו להימשך, כי כך הוא מקבל תקציבים גם מכל מיני שונאי ישראל- על אף שהוא עצמו כלל לא עוסק בכך כחלק מהטיעון. עם זאת, מתוך כבודו המקצועי הוא מתקשה יתר על המידה לחזור בו מדבר שהיה תיאוריה יפה, אך הופרכה על ידי הממצאים החדשים. עצוב שכך מתנהג איש מדע, אך באופן מצער- רוב אנשי המדע מתנהלים כך ורק מעטים מוכנים להודות בטעות (ד"א, לא מדובר בטעות קשה- כי זה לא שממצא נהרס, חפירה לא נעשתה כראוי או משהו בדומה, רק תיאוריה אפשרית שהיה נכון להעלותה בזמנו אך התבררה כלא נכונה, דבר שקורה כל יום במדע).

    מקווה שהבהרתי משהו לכל המתווכחים שחסר להם המידע.

  5. ר.ח

    גם אני סבור שכוהני ענתות (כלומר, בני משפחת אביתר) "השתוללו" במקרא. אצלם לא היה שום דבר קדוש, רק המטרה שלהם. האחרון הידוע מהם הוא הנביא ירמיהו, ותראה איך הוא משתלח ב"צור קיומו" של העם היהודי, בית המקדש – לא פחות. לא לחינם ישב ירמיהו בכלא. כהני ענתות היו "עושי צרות" בכל קנה מידה. הם נרדפו בישראל (ראה פרשת שאול וכהני נב) והוגבלו לתחום מושב (ענתות) ביהודה. הם היו מה שאנחנו מכנים היום "שמאלנים", ששמירת החוק בין אדם לחברו היא כל עולמם בעוד שהחוק בין אדם למקום לא שווה בעיניהם כקליפת השום.

    בימי המלך חזקיהו הוסרו המגבלות על כהני ענתות והם הוזמנו לתפוס תפקידי מפתח במקדש שלמה. אז ניתנה להם גם גישה חופשית לכתבי הקודש והם עשו בהם כישר בעיניהם. הם השתלטו על נפשו של המלך יאשיהו (נינו של חזקיהו) ושטפו את מוחו. הם העסיקו צוות של תסריטאים שכתבו ליאשיהו סיפורים לפני השינה. רוב הסיפורים האלה הגיע אף אלינו. יאשיהו היה דתי אדוק (אולי לקה ב"סינדרום ירושלים") ולכהני ענתות היה נוח להציג את משנתם כנובעת מאלהים, אף על פי שהם עצמם לא האמינו בו.

    אביתר הלך עם דוד באש ובמים, אך דוד בגד בו כאשר בחר לדבוק במשפחתו של אהרון (ארונה היבוסי) ובצדוק הכהן. לא מן הנמנע שבימי דוד שרר שלום בין שתי משפחות הכהנים, אך בדור שאחריו מצאו עצמם בני משפחתו של אביתר מודחים ומנודים, מנושלים מכל זכויותיהם. אמנם את האחריות למפלתם הם הטילו במפורש על המלך "הסופרמן" שלמה, אך לא חסכו את שבטם גם מדוד.

    ככלל, אני סבור שאתה צודק בהחלט בדעתך שבתוך המקרא זרועים גרעיני אמת. הרי אי אפשר לשכנע את הקוראים באמיתות הדברים אם המקרא היה מצוץ כולו מן האצבע. הויכוח בינך לביני הוא לא על המהות אלא על הכמות.

  6. יובל, אולי בני אביתר. השאלה היא איך הם הצליחו להכניס מסרים חתרניים כנגד דוד ושלמה בעת שברור שרוב הסופרים היו מתומכיהם או לפחות ממונים מטעם המלכים צאצאי דוד, למשל יאשיהו.
    התשובה שהכי נראית לי כמו שציינתי למעלה היא שפשוט מדובר על מעשים אמיתיים וכה מפורסמים שהסופר אל אף רצונו היה חייב לכתוב את הגירסא המוכרת והידועה והיה גבול ליכולתו ליפות את המציאות.

  7. יאיר (158)
    לצערי (או לשמחתי) אין. סתם דמיון שעושה שעות נוספות בלי לדפוק שעון.

    ר.ח (159)
    אכן, הרבה שחיתות, והכל מוביל אל דוד. ולא הזכרת את כבשת הרש.
    בוא נחשוב ביחד למי מכותבי המקרא היה אינטרס להכפיש כך את דוד. אני סבור שהיו אלה בני משפחתו של אביתר, כי להם היה חשבון לא קטן עם מי שלא יהיה זה שזרק אותם לענתות. מה דעתך?

  8. יובל 147, זה שהיו רציחות של מלכים ובניהם לא מהווה עדות לכך שדוד נרצח אלא רק מראה שאפשרות כזו אולי הייתה קיימת.
    לעומת כל סיפור עלייתו של שלמה לשלטון הוא סיפור קשה שנודף ממנו ריח של שחיתות. בפירוש כתוב שבת-שבע ונתן הנביא קושרים על היורש החוקי אדוניהו ונתן מנחה את בת-שבע איך לעבוד על המלך הסנילי ולשקר לו שפעם הוא נשבע ששלמה הוא היורש (מלכים א, א פסוקים יא – לא).
    קצת קשה להאמין שסיפור כזה הוא המצאה לאור היחס החיובי הכללי לשלמה (חוץ מאחרית ימיו) לכן יש לשער שהוא אמת והוא היה כה ידוע עד שהסופר לא העז לשנות אותו.

  9. יובל 147, זה שהיו רציחות של מלכים ובניהם לא מהווה עדות לכך שדוד נרצח אלא רק מראה שאפשרות כזו אולי הייתה קיימת.
    לעומת כל סיפור עלייתו של שלמה לשלטון הוא סיפור קשה שנודף ממנו ריח של שחיתות. בפירוש כתוב שבת-שבע ונתן הנביא קושרים על היורש החוקי אדוניהו ונתן מנחה את בת-שבע איך לעבוד על המלך הסנילי ולהגיד לו שפעם הוא נשבע ששלמה הוא היורש (מלכים א, א פסוקים יא – לא).
    קצת קשה להאמין שסיפור כזה הוא המצאה לאור היחס החיובי הכללי לשלמה (חוץ מאחרית ימיו) לכן יש לשער שהוא אמת והוא היה כה ידוע עד שהסופר לא העז לשנות אותו.

  10. יובל,
    האם יש לך מקורות מעבר לשמות לטענה שבארם היתה מלחמת דת? שמות למיטב הבנתי מבטאים העדפות בדרך כלל, ולאו דוקא התנגשות.

  11. מיכאל:

    מביקורים חטופים בפורום שלו נוכחתי בצדקתך.

    אין לו שום דבר חכם להגיד. הוא מבטיח הבטחות ריקות ומחכה להזדמנויות לתקוף.
    הודעתי לו שאני גוזר על עצמי שתיקה אצלו עד שיואיל לפתוח את פיו ולהגיד דברים מהותיים.
    יש לי הרגשה שהוא לא בדיוק מבין מה אמרתי.

    עולמנו לא מושלם ועלינו לקבל את טוב עם הרע.

  12. שלום מיכאל,
    אני מאמין שכל טוקבקיסט הוא בחזקת לא טרול עד כי יוכח ההפך. נכון שהדברים שחזי אומר כאן הם ארכאיים משהו, אבל מי יודע? אולי מתישהו הוא יתחיל לספר דברים מעניינים ואולי אף מקוריים.

    שלום נדב,
    חן חן

  13. אני נוהג לקרוא כאן, ולא להגיב, אך הפעם אני מוכרח לציין שמכלול התגובות פה (חוץ מאשר הקטע הסתמי על אבולוציה) מרשים ביותר,כל הכבוד.
    חבל רק שזה בנוי במבנה של תגובות ולא של נוסח אחד מנוסח היטב.
    בכל מקרה, הרבה מכם העלו תאוריות מדהימות, למרות שחלק גדול הוא פרי הדמיון.

  14. יובל:
    צריך גם לדעת את ההקשר.
    אינני יודע אם ראית את שאר פניניו של חזי אבל הוא באמת מאמין באותם אלים או אלילים רבים וכאן הוא בסך הכל חוזר למנטרה הרגילה שלו – ככל שטענה היא עתיקה ופרימיטיבית יותר – כך היא יותר נכונה.

  15. הבהרה:
    תיאורו של אלוהים היחיד שברא את היקום מופיע בתורה מיד בתחילתה.
    אין בה כל מהלך של איחוד "סמכויותיהם" של אלים רבים תחת אל אחד כי מלכתחילה יש בה רק אל אחד (שלא נקרא אל. אל הוא התפקיד שהוא נושא אבל שמו הוא אלוהים. כך לפחות זה נראה לי כאשר אני רואה את הכתוב ועובדה היא שדתיים טורחים לשבש את השם "אלוהים" ואינם עושים זאת ל"שם" "אל")

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן