מעמדו הפוליטי של הנביא יחזקאל

על יחזקאל נאמר כי היה בן בוזי הכהן. מה שאומר שהוא היה מהאליטה של העם. מכיון שאין שום התייחסות מצד הכתוב לנבואות נוספות של יחזקאל לאחר השנה העשרים וחמש לגלות, יכול להיות שהוא לא האריך ימים מעבר לכך

בחלק מנבואותיהם של ישעיהו וירמיהו בפסוק הראשון הפותח של מספר פרקים ישנו תארוך המציין באיזו שנה של איזה מלך ניתנה הנבואה המופיעה באותו פרק. מעקב אחר פסוקים אלה מאפשר להעריך בימיהם של אילו מלכים נביאים אלה פעלו.לא כך אצל יחזקאל. התארוך אצלו הוא למנין הגלות. התארוך הראשון מופיע בפרק א'2: "בחמשה לחודש היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין". התיארוך האחרון מופיע בפרק מ' 1 : "בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחודש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר". בספר ירמיהו בפרק נב 31מסופר כי "…בשלושים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חודש בעשרים וחמשה לחודש נשא אויל מרודך מלך בבל בשנת מלכותו את ראש יהויכין מלך יהודה ויוצא אותו מבית הכלא". אישור לפעולתו זו של מרודך מופיע במלכים ב' כח 27 :"ויהי בשלושים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חודש בעשרים ושבע לחודש נשא אויל מרודך מלך בבל בשנת מלכותו את ראש יהויכין מלך יהודה מבית הכלא". אמנם ישנו הבדל באשר ליום בחודש הנזכר אבל לצורך הענין אפשר להתעלם מכך.

על יחזקאל נאמר כי היה בן בוזי הכהן. מה שאומר שהוא היה מהאליטה של העם. מכיון שאין שום התייחסות מצד הכתוב לנבואות נוספות של יחזקאל לאחר השנה העשרים וחמש לגלות, יכול להיות שהוא לא האריך ימים מעבר לכך. אם אכן כך היה הדבר המשמעות היא שיחזקאל היה מדור הגולים בבבל. הוא היה בין אלה שהוגלו מהארץ עם כיבושה של ירושלים.

במספר פרקים ישנה התייחסות למפגשים שלו עם נכבדי העם. בפרק ח ' 1 נאמר :"ויהי בשנה השישית בשישי בחמשה לחודש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותיפול עלי רוח אדוני יהוה". בפרק יד 1 נאמר: "ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני". בפרק כ' 1 נאמר: "ויהיה בשנה השביעית בחמישי בעשור לחודש באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את יהוה וישבו לפני".סוג אחר של אנשים איתם נפגש היו נביאי השקר. בפרק יג 1-2 נאמר: "והיה דבר יהוה אלי לאמר: בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הניבאים ואמרת לנביאי מליבם שמעו דבר יהוה" ובפרק יד 9 נאמר: "והנביא כי יפותה ודיבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל". בפרק יא 1 הוא מתייחס לשני אנשים ספציפיים, לאזניה בן עזר ולפלטיהו בן בניהו שרי העם "בחושבם אוון והיועצים עצת רע בעיר הזאת"(פסוק 3). מתקבל הרושם שיחזקאל היה בקשר הדוק עם שכבה זו של העם אשר את אנשיה הכיר עוד בטרם חורבנה של ירושלים.

על מעמדו הרם אפשר ללמוד מכך שזקני העם במקרים המצוינים בספר, באים אליו ומפרק לג 21-22 בו נמסר כי הגיע אליו פליט מירושלים אשר סיפר לו כי העיר הוכתה. אותו פליט מצא לנכון לעשות את כל הדרך כדי להפגש עם הנביא ולא עם מישהו אחר ולדווח לו על מה שקרה. נראה שיחזקאל היה מנהיגה הרוחני של קהילת גולי בבל וכי הוא ששימש כחוליה מקשרת בינה לבין השלטונות. הנחה זו אפשר להסביר בכך שמלך בבל אמנם גילה יחס חם כלפי יהויכין ושחררו מהכלא,אך ללא שום זכויות מדיניות. מכיון שזקוק היה בכל זאת לאיזה שהוא קשר עם גולי ישראל,נוח היה לו להעזר בשירותיו של מנהיג רוחני והפתרון שנמצא בידיו היה הנביא יחזקאל,שכפי הנראה לא היו לו שום שאיפות אישיות מרחיקות לכת ועל כן לא היה היה בו שום איום מדיני.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן