אנשי הצללים של שמשון

מתיאור התנהגותו ומעשיו, מצטיירת דמות של אדם מתוחכם שקול ומיושב, המתכנן את מעשיו מספר צעדים קדימה. הוא בשום פנים ואופן לא היה אינדיבידואליסט. הוא השכיל להפעיל אנשים בתושייה ובתבונה רבה

מזר חיים

מבוא

מסיפור קורות חייו של שמשון עולה כי הוא היה אדם רב כוח, רודף נשים, אימפולסיבי ואינדיבידואליסט. בכל אשר עשה, לא היה מי שעמד לצידו. סיפור השועלים, סיפור דלתות שער העיר וסיפור עמודי התווך, מעוררים תהיות באשר לפעילותו האינדיבידואליסטית. מניתוחם של סיפורים אלה מצטיירת דמות של אדם מתוחכם שידע לשקול את מעשיו, לתכנן ולהפעיל אנשים.

סיפור השועלים
בפרק ט”ו פסוקים ג-ה נאמר: “ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלישתים כי עושה אני עימם רעה, וילך שמשון וילכוד שלוש מאוד שועלים ויקח לפידים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתווך, ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלישתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית”. ניתן כאן תיאור מפורט של האמצעי שנקט בו שמשון כדי לנקום על כך שאביה של אשתו לא נתן לו לבקרה. הנקמה שאליה חתר שמשון חייבת היתה להיות מהירה שאם לא כן היתה מאבדת מהאפקטיביות שלה. לכידת מספר כה גדול של שועלים בזמן קצר אינה יכולה להעשות על ידי אדם אחד. דרושים לכך מספר אנשים מיומנים המכירים את דרכי התנהגותם של שועלים ומרחב פעולתם. הם צריכים לדעת היכן להטמין מלכודות ולהיות סבלניים במיוחד, להמתין שעות עד שמבחינים בשועלים ולתופשם מייד לאחר שאלה נתפשים בתוך המלכודות. בכדי לשמור על גורם ההפתעה, שמשון שחרר את כל השועלים באותה עת, מה שאומר שאת השועלים היה צריך להסתיר במקום מחבוא. מקום זה צריך להיות גדול דיו כדי להכיל שלוש מאוד שועלים. מקום זה חייב גם להיות מוסווה היטב על מנת שלא יתגלה על ידי הפלישתים. לשם כך יש צורך באנשי מקצוע להקמת המכלאה לשועלים ועד לשחרורם יש להזינם. אי אפשר להחזיק בעלי חיים ולו למספר ימים בלי להאכילם. משעה שהגיע רגע שחרורם, אין זה אפשרי שאדם אחד יקשור את זנבותיהם, יחבר להם לפידים ויכוונם לעבר שדות המטרה בזמן קצר. גם כאן נדרש צוות עובדים. על מנת שהנקמה שאליה חתר שמשון תהיה אפקטיבית היא צריכה להעשות בסודיות מלאה. מכאן מתבקשת המסקנה שלשמשון היתה קבוצת פעילים נאמנים שעזרה לו במכלול הפעולות, מרגע שנהגה רעיון השועלים ועד למימושו.

סיפור דלתות שער העיר
בפרק ט”ז פסוקים א-ג נאמר: “וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבוא אליה. לעזתים לאמור בא שמשון הנה ויסובו ויארבו לו כל לילה בשער העיר ויתרחשו כל הלילה לאמר עד אור הבוקר והרגנוהו, וישכב שמשון עד חצי הלילה, ויקם בחצי הלילה ויאחוז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון”. זהו סיפור חסר מאחר וישנה כאן התחלה – הביקור אצל הזונה והמארב שמכינים לו, והסוף – עקירת הדלתות והעברתן לחברון. חסר כאן האמצע. מכינים לשמשון מארב ואין שום התייחסות לאיזה שהיא פעולה מצידם של האורבים לתפוש אותו. מה שברור הוא שהאורבים נכשלו, אבל למה הם נכשלו ?
ממכלול תיאור מעלליו של שמשון אפשר לראות כי הוא ביקר רבות בערי הפלישתים וכי הם לא אהבוהו אם לנקוט בלשון המעטה. ביקורים תכופים אלה אצל הפלישתים שהיו בעצם ביקורי תענוגות אצל הנשים שבהן חשק, שמשון לא יכול היה לעשות בגפו. כל ביקור כזה היה מזמין מראש התקהלות של פלישתים ניסיון להתנקש בו. גם אם שמשון היה משתמש בתחפושת בזמן ביקוריו בעיר הפלישתים, הוא היה מלווה בקבוצה של אנשים שנועדו לשמור על בטחונו. שמשון היה ער לכך שינסו להתנקש בו. הוא תכנן את מסללי תנועתו בערים העזתיות, תוך הצבת אנשיו במקומות מתאימים כך שיוכלו להגיב במהירות, למקרה שינסו לפגוע בו. כך זה כנראה היה גם בזמן ביקורו אצל הזונה. לקראת ביקורו אצל הזונה אנשיו התערבבו בקרב הקהל לרבות בקרב קבוצת האורבים. קרוב לוודאי ששמשון תיאם עם אנשיו מתי יצא מביתה של הזונה. עד לסיום ביקורו אצלה, דאגו אנשיו לחסל את האורבים.

רק לאחר מכן, משהובטח שלומו של שמשון נעקרו דלתות העיר. עקירת דלתות בלילה חייבת להעשות בדממה מוחלטת כדי שלא לעורר את חשדם של הזקיפים שעל חומות העיר, מה שמחייב מיומנות טכנית גבוהה במיוחד. יש להכיר היטב את אופן בנייתם של שערי עיר, את דרכי חיבור הדלתות לחומות, ואת המקומות בהם נקדחים חורים בחומה ולתוכם מוחדרים מסמרים או צירי החיבור של הדלתות. שעה שמתבצעת פעולת העקירה, המקום רוחש פעולה, מה שעלול לעורר את חשדם של הזקיפים. יש גם להביא בחשבון ששומרים היו מהלכים פנימה לחומות במהלך הלילה, נוסף לזקיפים שעל החומות. גם אם אנשיו של שמשון מצליחים לעקור את דלתות השער בלי לעורר צל של חשד, הרי משעה שהדלתות הוצאו ממקומן, נפער חור גדול בשער שעלול היה לעורר את חשדם של אותם שומרים. התוצאה הבלתי נמנעת היתה מביאה לגיוסם של לוחמים שקרוב לוודאי תמיד היו בכוננות למקרה של פלישה ואלה היו מחסלים את אנשיו של שמשון ואת שמשון עצמו. ממכלול זה של נימוקים , מתבקשת מסקנה שאנשיו של שמשון היו מעורבים לא רק בקרב האורבים אלא גם בין הזקיפים והשומרים שפיטרלו פנימה לחומות. אלה הבטיחו את פעולת עקירתן של דלתות העיר. מתברר אם כן שעקירת דלתות היער חייבה תכנון פעולה מורכבת, תכנון קפדני ומדויק, והכרת אורחות התנהגותם של הזקיפים והמפטרלים, לרבות זמן חילופי המשמרות.

על פי הערכה גסה פעולה זו דרשה מעורבות של עשרות אנשים שהבטיחו את עקירת הדלתות ויציאת שמשון ואנשיו בשלום מהעיר.
דלתות העיר, יש להניח שקלו מאות קילוגרמים אולי בין 200-300 ק”ג. קשה להניח שאדם חזק ככל שיהיה יכול להעמיס מטען כה כבד לבד על גבו. קרוב לוודאי שאנשיו של שמשון הם ששמו את הדלתות על גבו. הכתוב מספר לנו ששמשון הלך מהעיר לחברון עם הדלתות על גבו. האם באמת אפשר לעבור מרחק של עשרות קילומטרים עם מטען כה כבד על הגב ? סביר להניח שהדלתות הוחבאו במקום מסתור לא הרחק מהעיר. אי אפשר להלך בגב זקוף עם מטען כבד ובו זמנית להתגונן מפני מתקיפים פוטנציאליים, מה עוד שההליכה אז היתה איטית. אם הפלישתים היו מגלים מה שמשון עולל להם, הם היו שולחים קבוצת לוחמים כדי לתופשו. על כן, יש להניח שבזמן העברת הדלתות, שמשון אובטח מכל עבר על ידי אנשיו וקצב הליכתם הותאם לקצב הליכתו.

סיפור עמודי התווך
בפרק ט”ז פסוק כ”ו נאמר: ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והמישני את העמודים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם” ובהמשך בפסוקים כ”ט – ל נאמר: “וילפת שמשון את שני עמודי התווך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו, ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלישתים. ויט בכוח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים

אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו”. מהתיאור הניתן בפסוקים אלה ניתן ללמוד על שיטת הבנייה במקדשים ואולי בניינים נוספים אצל הפלישתים. האם בנין יכול להישען רק על שני עמודים ? קרוב לוודאי שלא. נראה שהיו עמודים נוספים, אלא שעמודי התווך היו במרכז הבנין. המבנים הוקמו במתכונת סימטרית כך שמימין ומשמאל לנקודת המרכז שבין עמודים אלה, היה מספר שווה של עמודים ובמרחקים שווים זה מזה. הכתוב מספר שמשון נסמך עליהם אחד מימין ואחד משמאל, מה שאומר שהמרחק בין העמודים היה קטן. מכיוון ששמשון דחק בעמודים והפעיל עליהם את מלוא כוחו, ברור שהוא חייב לפרוש את ידיו לשם כך, מה שאומר שהמרחק בין עמוד לעמוד היה בערך כ – 1.5 מטר.

לאחר ניקור עיניו, לפלישתים נראה היה ששמשון הפך לחדל אישים. מה כבר יכול לעשות אדם עיוור ? אין ספק ששמשון עבר טראומה קשה בעקבות ההתעללות הנוראה בו. לקח לו זמן עד שלמד להתרגל למצב החדש. בפסוק כ”ה נאמר על הפלישתים “ויהי כי טוב ליבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו. ויקראו לשמשון מבית האסורים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים”. שמשון שיחק את המשחק שלהם. מבקשתו מהנער המחזיק בידו כי יובילו לעמודי התווך, נראה כי חרף מה שעבר עליו דעתו היתה צלולה. הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה ובמחשבה נחושה הלך בעצם לנקום את נקמתו האישית ולאבד בעקבות זאת את חייו.

דחיקת עמודי תמיכה היא מעשה ששום אדם חזק ככל שיהיה לא יכול לעשות לבדו. כיצד אם כן עשה זאת שמשון ? למרות ששמשון היה בשבי הפלשתים הוא שמר על קשר עם אנשיו ומשעה שהתעשת החל לתכנן את מעשיו. אצל שוביו הוא יצר רושם מוטעה שהוא משחק את המשחק שלהם וכי אין הוא מהווה יותר סיכון עבורם. לאנשיו קל היה לבקרו והם באו אליו בתחפושת פלישתית על מנת לצמצם עוד יותר את הפיקוח עליו. מביקוריו בעבר בעיר, שמשון למד להכיר את סגנון הבניה של הפלשתים ואת נקודות התורפה המכניות של מבנים אלה. לאנשיו בזמן הביקורים אצלו, העביר הנחיות איך לחבל ביסודות המקדש, כך שהפעלת כוח ולו מינימלית על העמודים תביא לנפילתם ובעקבותיהם לנפילת עמודים נוספים ולקריסת המקדש כולו. הפלישתים אמנם פגעו קשות בשמשון, אך הם לא הכירו את דרך חשיבתו. להם נראה היה שהוא ניחן בכוחות אלוהיים. מסיפור עמודי התווך אפשר גם ללמוד ששמשון ניחן בזיכרון פוטוגרפי מעולה.

סיכום
מהרושם הראשוני המתקבל מסיפור קורות חייו של שמשון עולה כי מדובר באדם כריזמטי שידע להפעיל את קסמיו על נשים רבות, אדם בעל עוצמה פיזית בלתי רגילה שהפעיל את מלוא כוחו בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו. מעיון מדוקדק במה שמסופר ובמה שמשתמע מתיאור התנהגותו ומעשיו, מצטיירת דמות של אדם מתוחכם שקול ומיושב, המתכנן את מעשיו מספר צעדים קדימה. הוא בשום פנים ואופן לא היה אינדיבידואליסט. הוא השכיל להפעיל אנשים בתושייה ובתבונה רבה. להתייחס לשמשון כאל אדם אימפולסיבי יהיה לא נכון ולא ראוי.