אבי בליזובסקי

סמליל כנס NeuroBridges. באדיבות פרופ' יהונתן לווינשטיין, האוניברסיטה העברית

כנס משותף למדעני מוח ישראלים וערבים יתקיים השבוע בפריס

  • תגובה אחת
דמות הגבר שפוסלה על מכסה ארון הקבורה, ככל הנראה בדמות האדם שנקבר בארון קבורה שנחשף באשקלון, ספטמבר 2015. צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות

נחשף ארון קבורה נדיר ומרשים בן כ-1800 שנה לאחר שהוחבא על ידי קבלן שמצא אותו ולא דיווח

  • 4 תגובות
מנכ"ל האקדמיה הלאומית למדעים, ד"ר מאיר צדוק, מעניק את תעודת ההוקרה לד"ר זהר גורי בכנס תקשורת המדע השני, 2009. צילום: אבי בליזובסקי - ואני מצטער מראש על האיכות

נפטרה ד"ר זהר גורי, מייסדת ועורכת מגזין המדע לנוער "ראש גדול"

  • תגובה אחת
התרשים השמאלי מייצג פעילות אלקטרומגנטית עם אור בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית. מימין, חלק מהשדה האלקטרומגנטי הוקטן עוד יותר. המחיר הוא חוסר יכולת למדוד את קרן האור. אפקט זה מכונה "סחיטה" (כמו שסוחטים מיץ מתפוז) בשל הצורה האליפטית שהוא יוצר. איור: Mete Atature, אוניברסיטת קיימברידג'.

מדענים "סחטו" קרן אור – פוטון אחר פוטון

  • 3 תגובות
שר החינוך נפתלי בנט והנשיא לשעבר שמעון פרס במסיבת העיתונאים להכרזת תוכנית "נותנים חמש". צילום: דוברות משרד החינוך

תוכנית חירום של שר החינוך בנט, הנשיא לשעבר פרס וחברות ההייטק להכפלת מסיימי 5 יח' במתמטיקה

  • 4 תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

התגלה מתאם חיובי בין אוטיזם ליצירתיות

  • תגובה אחת
תהליך הפקת גז טבעי ונפט (Fracking). בנוסף להשפעות הסביבתיות הישירות נפלטים בעת הפעילות תערובות כימיות העלולות לשבש את המערכת האנדוקרינית האחראית על ויסות הורמונים רבים בגוף. צילום: shutterstock

בתהליך הפקת גז ונפט משתחררים כימקלים המשבשים את המערכת האנדוקרינית

  • 20 תגובות
תפוצת הצמחיה באתרי פלישתים מתקופת הברזל. גודל העיגולים משקף את מספרם הכולל של מיני הצמחים שזוהו באתרים מתקופת הברזל. הצבע האדום מעיד על שהם הופיעו רק באתרים פלישתיים מתקופת הברזל. הצבע הירוק מעיד על כך שהם הופיעו רק באתרים של עמים שאינם פלישתים מאתה תקופה. הצבע הכחול מעיד כי באתר התקיימו שני סוגי הצמחיה במקביל. MAP PRODUCED BY M. FRUMIN USING ARCGIS FOR DESKTOP (ARCMAP 10.1), ESRI

הפלישתים הביאו עימם את הגפן, מיני תבלינים ואת פרג האופיום

  • תגובה אחת
באיור זה רואים את שביל החלב מנוקד בבועות בצבע ירוק, המסלמות את המקומות בהם חיים התפשטו מעבר למערכת השמש שבה נוצרו ויוצרים נווה מדבר קוסמי, בתהליך המכוה פנספרמיה. מחקר חדש מעלה השערה לפיה נוכל לזהות את התבנית של הפנס פרמיה, אם אכן זו התרחשה. redit: NASA/JPL/R. Hurt יש לנו רק דוגמה אחת לכוכב לכת המשמש בית לחיים – כדור הארץ. ואולם בדור הבא, יתכן שניתן יהיה לגלות סימני חיים על כוכבי לכת המקיפים כוכבים רחוקים. אם נמצא את החיים, יעלו שאלות חדשות, לדוגמה האם החיים נוצרו באופן ספונטני או שמא התפשטו ממקום אחר? אם החיים חצו את המחבים העצומים של החלל הבינכוכבי לפני זמן רב, כיד נוכל להבחין בכך? מחקר חדש של במכון הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה, מגיע למסקנה כי אם החיים יוכלו לעבור בין הכוכבים – בתהליך המכונה פנספרמיה, הם יתפשטו בתבנית מאופיינת שנוכל באופן פוטנציאלי לגלות. redit: NASA/JPL/R. Hurt

"אם החיים מתפשטים ממערכת שמש אחת למשניה נוכל לגלות את תבנית ההתפשטות"

  • 33 תגובות
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס. צילום: דוברות הכנסת

אופיר אקוניס מונה לשר המדע במקום דני דנון העובר לאו"ם

  • אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה ומסין בחנו תצפיות מטלסופ החלל האבל וגילו שני חורים שחורים מאסיביים בקוואזר מרקריאן 231. צילום: המכן המדעי של טלסקופ החלל, בלטימור, מרילנד.

לראשונה התגלו שני חורים שחורים ענקיים בגלקסיה, מעריכים כי יתנגשו

  • 21 תגובות
יודים עגבניות בפסטיבל טומטינה. צילום: Iakov Filimonov / Shutterstock.com

לרגל פסטיבל טומטינה: מדענים פיתחו שיטה פשוטה לשמירת טעם העגבניות

  • אין תגובות
פרופ' סידני אלטמן מאוניברסיטת ייל. חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1989 יחד עם תומאס צ'ק בעד חקר התכונות הקטליטיות של ה-RNA" RNA הקטליטי". צילום מסך מתוך הוידאו של כנס WSCI 2015 שהתקיים בירושלים, באוגוסט 2015

חתן פרס נובל סידני אלטמן: "אפשר לחסל את עמידותם של חיידקים רבים לאנטיביוטיקה, חברות התרופות לא כל כך משתפות פעולה"

  • 9 תגובות
אסטרואיד מסכן את כדור הארץ. איור: jaroslava V/Shutterstock

שלושה משופטי בית הדין הבין-לאומי יגיעו לכנס החלל בישראל ויקיימו משפט מבויים

  • 2 תגובות
פרופ' יעקב בקנשטיין. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס ישראל בפיזיקה, פרופ' יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, הלך לעולמו

  • 7 תגובות
תמנון בעל כתמי הטעיה בצורת עיניים (Octopus bimaculoides) מאופיין בשני זוגות כתמים דמויי עיניים כחולות בכל צד של ראשו. הוא חי באוקיאנוס השקט לחופי קליפורניה והוא גם משמש חיית נוי לאקווריום. צילום Roy Caldwell/UC Berkeley

פוענח גנום מין נפוץ של תמנונים, המאפשר להם לקיים שלושה לבבות ומוחות עצמאיים כמעט לחלוטין בכל זרוע

  • תגובה אחת
פסולת חלל במסלולים נמוכים. איור: נאס"א

נחתם שת"פ ישראל-ארה"ב למעקב ומניעת התנגשויות בחלל

  • תגובה אחת
Tesla Powerwall, מתוך ויקיפדיה

אחסון חשמל בבית – פתרון לצריכת חשמל בשעות השיא ולוויסות החשמל הנוצר מאנרגיות חלופיות

  • 9 תגובות
תמונה הנפשה המראה כיצד מסלולם של כוכבים בשביל החלב עשוי להשתנות. בתמונה רואים שני זוגות של כוכבים (המסומנים בצבעים כחול ואדום). כל זוג החל את חייו באותו המסלול ולפתע אחד הכוכבים בזוג שינה את מסלולו. הכוכב המסומן באדום השלים את מעברו למסלולו החדש בעוד הכוכב המסומן בכחול עדיין נע. צילום: Credit: Illustration by Dana Berry/SkyWorks Digital, Inc.; SDSS collaboration

כשליש מהכוכבים בשביל החלב זזו ממקומם

  • 14 תגובות
פרופ' חיים אשד, יו"ר ועדת החלל, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח

"ישראל יכולה וצריכה להיות מובילה עולמית בלוויני תקשורת אינטרנטית זעירים ונמוכים".

  • 3 תגובות
הפסים הלבנים הנמתחים לרוחב אלו כוכבים שזזו ממקומם בחשיפה הארוכה עקב תנועת כדור הארץ. המטאורים הם הקווים האנכיים. צילום ארכיון: עינת זבירין

מופע המוני – אלפים הגיעו לצפות במטר המטאורים במצפה רמון

  • אין תגובות
כדור אש. איור: shutterstock

נאס"א: מטר הפרסאידים של אוגוסט – מטר המטאורים שיוצר הכי הרבה כדורי אש

  • 4 תגובות
מערכת גידול הצמחים Veggie בתחנת החלל הבינלאומית. צילום: נאס"א

הארוחה מוכנה – חברי צוות תחנת החלל אכלו לראשונה חסה שגידלו בעצמם

  • אין תגובות
הצד המרוחק של הירח חופף את כדור הארץ. התמונה מראה את הצד המרוחק של הירח, מואר על ידי השמש, כאשר הוא חוצה בין החללית DSCOVR ובין כדור הארץ ובין שניהם לבין השמש. צילום: NASA/NOAA

נאס"א צילמה את הצד המרוחק של הירח מואר כולו ומסתיר את כדור הארץ

  • 8 תגובות
צילום מסך מתוך הסיור הפנורמי האינטראקטיבי בתחנת החלל הבינלאומית, באתר סוכנות החלל האירופית. במסך זה רואים את האסטרונאוטית האיטלקיה סמנתה כריסטופורטי, על רקע רכיב קופולה, רכיב הבולט החוצה מ-NODE 3 של התחנה, ומורכב משבעה חלונות שמהן רואים את כדור הארץ ואת שאר חלקי התחנה. צילום: סוכנות החלל האירופית

סוכנות החלל האירופית מגישה: סיור אינטראקטיבי בתחנת החלל הבינלאומית

  • 3 תגובות
רמזור. צילום: AsiaTravel/Shutterstock

רמזורים – המצאה בת 101 שנים שעשויה להתיישן בקרוב

  • 3 תגובות
באז אלדרין, אסטרונאוט אפולו 11. צילום: MISHELLA / Shutterstock.com

החזר ההוצאות של האסטרונאוט השני שנחת על הירח: 33 דולרים

  • 2 תגובות
רחפן האינטרנט אקילה של פייסבוק. צילום: יח"צ

פייסבוק הציגה רחפן שיספק אינטרנט לפינות נידחות

  • תגובה אחת
איור הממחיש את מראיהו האפשרי של כוכב הלכת HD 219134b, סופר כדור ארץ המהווה חלק ממערכת שבה כוכבי לכת סלעיים פנימיים וכוכב לכת גזי חיצוני. צילום: אוניברסיטת ג'נבה

מערכת השמש 2.0 – ארבעה כוכבי לכת שהתגלו סביב כוכב במרחק 21 שנות אור, מסודרים כמו במערכת השמש שלנו

  • 7 תגובות
גלעין השביט 67P צ'וריומוב-גאראסימנקו קוטרו 5 ק"מ. צילום: סוכנות החלל האירופית

הפתעה בממצאי נחתת השביט פילאה: חומרים אורגניים מורכבים

  • 12 תגובות
הנוסחה הכימית של "הורמון האהבה" האוקסיטוצין. צילום: shutterstock

ט"ו באב: הצד האפל של הורמון האהבה – דמיון בין השפעותיו להשפעות אלכוהול

  • תגובה אחת
נוף של צביר כוכבים צעירים ( בני מיליון שנים), המכונה ערפילית צפון אמריקה או הערפילית הפלסיאנית (למעלה מימין). זו גרסה נקיה ומעובדת של התמונה המקורית של טלסקופ החלל שפיצר. NASA/JPL-Caltech. איור: shutterstock

וידאו חדש: סיור ברזולוציה גבוהה במרכז שביל החלב

  • 2 תגובות
איור: כדור הארץ (משמאל) וכוכב הלכת קפלר 452b הגדול ממנו ב-60%. צילום: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle

אושר גילויו של כוכב לכת "בן דוד" של כדור הארץ בידי טלסקופ החלל קפלר

  • 9 תגובות
גן APC מכובה משמאל ומודלק מימין, רואים שהגידול הצטמק. איור: מרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering

גן יחיד הופך תאי סרטן המעי הגס בחזרה לרקמה נורמלית בעכברים

  • אין תגובות
שרידי סיר בישול המכיל עצמות תרנגולות. צילום: החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה

עדויות ארכיאולוגיות חושפות: תחילת הגידול התעשייתי של תרנגולות – בישראל שלפני 2,300 שנים

  • 7 תגובות
האסטרונאוט אנדראס מוגלסן. צילום: סוכנות החלל האירופית

פרופ' יואב יאיר ילווה שיחזור של ניסוי הברקים של אילן רמון ע"י אסטרונאוט דני

  • 5 תגובות
במרכז תמונה, משמאל לתוואי העצום של פלוטו המזכיר צורת לב שוכן איזור טומבו (על שם מגלה פלוטו). זהו מישור עצום נעדר מכתשים שנראה כבן מאה מיליון שנה לכל היותר ואולי הוא עדיין מעוצב על ידי תהליכים גיאולוגיים. אזור קפוא זה שמצפון להרי הקרח של פלוטו זכה לשם מישור ספוטניק לכבוד הלוויין המלאכותי הראשון. פני השטח נראים מחולקים למקטעים לא סדירים בצורת שמוקפת טבעות צרות. בנוסף נמצאות באיזור זה קבוצות של תלוליות ושדות של בורות קטנות. תמונה זו צולמה על ידי מצלמת LORRIב -14 ביולי ממרחק של 77,000 קילומטר. ניתן לראות פרטים הקטנים מקילומטר. כמה מהאיזורםי נראים גולמיים עקב דחיסת התמונה. צילום: NASA / JHUAPL / SwRI

ניו הוריזונס צילמה את המישורים הקפואים בתוך ה"לב" של פלוטו"

  • 2 תגובות
הר בתוך שקע על כארון, ירחו הגדול של פלוטו. צילום: NASA-JHUAPL-SwR

עוד הפתעה של ניו הוריזונס ממערכת פלוטו: הר מוקף תעלה בכארון

  • 2 תגובות
הרים גבוהים ליד קו המשווה של פלוטו כפי שנקלטו על ידי מצלמות החללית ניו הוריזונס. צילום: נאס"א SwRI

תגלית מפתיעה: ניו הוריזונס צילמה הרים צעירים על פלוטו וכארון

  • 2 תגובות
בתי הזיקוק במפרץ חיפה. צילום: shutterstock

המשרד להגנת הסביבה ממליץ להפחית כ-30% מהפליטות ב-2030

  • אין תגובות

ניו הוריזונס "טלפנה הביתה" להודיע ששרדה את המעבר ליד פלוטו * התמונות יגיעו בטפטוף בשנה וחצי הקרובות

  • 3 תגובות
כוכב הלכת הננסי פלוטו (משמאל) וירחו כארון בצבעים מלאכותיים המדגישים את ההבדלים בתוואי השטח ובהרכב החומרים על פניהם. צילום בשלושה מסנני צבע על ידי מכשיר ראלף שעל סיפון החללית ניו הוריזונס, 13 ביולי 2015.

תמונות של פלוטו וכארון שצילמה ניו הוריזונס בצבעים מלאכותיים מדגישות את המגוון העצום של תוואי שטח בשני עולמות אלה

  • 10 תגובות
"חברי הצוות המדעי של ניו הוריזונס מריעים לנוכח התמונות החדות שהגיעו מפלוטו לפני טיסת ההתקרבות היום, 14 ביולי 2015 במעבדה לפיזיקה יישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מרילנד. צילום: : NASA/Bill Ingalls

נאס"א חוגגת את המעבר של ניו הוריזונס בנקודה הקרובה ביותר לפלוטו וממתינה לחידוש הקשר עימה לפנות בוקר

  • 4 תגובות
העולמות החדשים והאמיצים פלוטו וכארון במוקד שדה הראיה של מצלמת LORRI בחללית ניו הוריזונס. צילום: NASA TV

ניו הוריזונס חשפה: קוטרו של פלוטו 2,370 ק"מ

  • 7 תגובות
המבט האחרון של ניו הורזיונס על הצד של פלוטו הפונה לכארון, חושף פרטים גיאולוגיים מעניינים המעניינים את מדעני המשימה. התמונות שצולמו בבוקרו של ה-11 ביולי מראות תצורות ישרות שזו הפעם הראשונה שנראו מעל איזור קו המשווה, בצורת מצולעים המשולבים זה בזה. התמונה צולמה כאשר החללית היתה במרחק של 4 מיליון קילומטרים מפלוט. צילום: NASA/JHUAPL/SWRI

ניו הוריזונס מתקרבת לפלוטו – צילמה את הכתמים הכהים החידתיים

  • 8 תגובות
לוגו תוכנית הטיסות המאוישות המסחריות Commercial Crew. איור: נאס"א

ארבעה אסטרונאוטים של נאס"א נבחרו להטיס טיסות ניסוי של החלליות הפרטיות

  • 7 תגובות
תמונה צבעונית של פלוטו ממצלמות החללית ניו הוריזונס, 6/7/15. בתמונה רואים את הנקודות הכהות המסתוריות. צילום: נאס"א

נאס"א: החללית ניו הוריזונס חזרה לתפקוד מלא לאחר מעבר המחשב למצב בטוח בשבת

  • 6 תגובות
רובוט צבאי מדגם Tender 5 של חברת iRobot. התמונה באדיבות ועדת המדע של הכנסת

פרופ' יצחק בן ישראל: תחום הרובוטיקה יהווה מנוע צמיחה משמעותי

  • 2 תגובות
כרזת הסרט גודזילה המקורי מ-1954

איגי צובוראיה, איש הפעלולים שמאחורי סרטי גודזילה

  • אין תגובות
סינדרלה והפייה בדרך לכרכרת הדלעת. איור: shutterstock

מחקר בארה"ב: לילדים שעברו חינוך דתי קשה להבדיל בין עובדות לדמיון גם בסיפורי פנטסיה

  • 156 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש