פותחים את השער לחלל העמוק

דייויד מורו (Murrow), מנהל בכיר בפיתוח עסקי לתחום החלל האזרחי בחברת לוקהיד מרטין, מתאר בראיון לאתר “הידען” במהלך כנס החלל ה-13 ע”ש אילן רמון שהתקיים השבוע בת”א את התכניות העתידיות של החברה למשימות מאוישות. בתחילה שני שיגורים נסיוניים של החללית המאויישת) אוריון, ובהמשך – נחיתה על הירח ולוויין שיקיף את הירח המכונה “שער החלל העמוק” מורו גם מתייחס לחברות המתחרות ולביטול תחרות Google Lunar Xprize .

“חברת לוקהיד מרטין היא הקבלן הראשי הבונה עבור נאס”א את החללית המאויישת אוריון, החללית הראשונה שתגיע לירח מאז אפולו 17 בשנת 1972. מודול שלם של החללית נבנה על ידי סוכנות החלל האירופית. כל הרכיבים ירוכזו יחדיו בפלורידה בתוך כשנה כאשר השיגור של טיסת הנסיון הראשונה EM1, עדיין ללא אסטרונאוטים, מתוכנן לספטמבר 2017.

חללית, תקיף את הירח במשך 7-21 ימים, תלוי במועד השיגור לפי הלוח הירחי). הטיסה אל מסלול הירח או בחזרה ממנו תארוך כארבעה ימים, בדומה לחלליות אפולו משום שהמהירות שאליה צריכה החללית להגיע זהה.”

“עם זאת, ההבדל הגדול יהיה במסלול סביב הירח. אפולו תוכננה להקיף את הירח בגובה נמוך, בגלל הצורך בנחיתה. במשימה הראשונה איננו מתכננים לנחות, אף כי אוריון תוכננה מלכתחילה להגיע למסלול נמוך ולתמוך בטיסה מאויישת (שתתבצע, אם וכאשר הדבר יתאפשר, באמצעות נחתת נפרדת, כמו במשימות אפולו א.ב.). לא השלמנו את תכנון המשימה המאויישת מכיוון שבשמונה שנות הממשל הקודם בארה”ב הוחלט שלא לנחות על הירח אלא להמשיך ישירות לאסטרואיד רק משום שנחיתה מאויישת על הירח זה משהו שכבר בוצע בעבר ובני האדם צריכים להמשיך הלאה. המשטר הנוכחי אישר נחיתה מאויישת על קרקע הירח ולכן אנחנו יכולים לצפות שאוריון תתבקש לתמוך בנחיתה מאוישת על הירח.”
“הנקודה הקרובה ביותר שאוריון תגיע אליה בטיסה הראשונה תהיה מרוחקת 60 אלף קילומטרים מקרקע הירח, אבל יהיה לה לפחות יתרון אחד על פני החלליות הטסות היום רק לתחנת החלל – היא תימצא הרבה מעל השכבה המגינה עלינו מפני החלקים המסוכנים של קרינת השמש. מחוץ לבועה הזו, הקרינה המגנטית תהיה הרבה יותר חזקה החלקיקים האנרגטיים נהדפים על ידי השדה המגנטי, ומקיפים אותו. איננו רואים זאת במסלול ארץ נמוך.”

בתשובה להערת אתר “הידען”, כי משימת אפולו הועמדה מלכתחילה בסכנה, משום שסוף העשור של שנות השישים, היה בדיוק בשיא מחזור השמש, אמר מורו: “משימת אפולו הונעה בעיקר ממוטיבציות פוליטיות, לנצח בתחרות את ברית המועצות, כך שגם אם השיקול הזה עמד בפני המתכננים, משקלו היה קטן מאוד לעומת הצורך לנצח את הרוסים.”

“בכל אופן, נגיע לירח ונחקור את סביבת הקרינה החזקה יותר מאשר בתוך השדה המגנטי של כדור הארץ. אחד האביזרים הניסויים שאנחנו לוקחים לטיסת המבחן הראשונה יהיה חליפת הגנה מפני קרינה המכונה אסטרו-רד, שאנחנו מפתחים בשיתוף עם החברה הישראלית סטם-רד. לוקהיד מרטין וסטם רד עובדים ביחד כשנתיים וחצי. החליפה מגנה על האיברים יוצרי הדם (תאי גזע) ועל כל שאר האיברים הפנימיים בגוף מפני חלקיקים בעלי אנרגיה חזקה.”
“אוריון עצמה די בטוחה, גם ללא החליפה. אם תתרחש סופת שמש בעת טיסה מאוישת באוריון, האסטרונאוטים יוכלו להתחבא במחסה מיוחד מפני סופות והם יהיו מוגנים מפני הקרינה (ע”י שכבת מים וציוד המיחשוב של החללית א.ב.). אסטרו רד תאפשר לאסטרונאוטים לנוע בחופשיות בכל רחבי התא, ולהמשיך במשימותיהם. בעת שהות במקלט הקרינה, חייבים להפסיק את כל הפעילות. סופה כזו עשויה להימשך יומיים, ולאסטרונאוטיים יהיו 7 עד 21 ימים בקרבת הירח, והם צריכים כל הזמן לבצע פעולות פיקוח על החללית.”
“החליפה תוכל לעזור לאסטרונאוטים לבצע את עבודתם, בין אם מדובר בניטור ניסוי מדעי, פיקוח על הטלמטריה, ביצוע תצפיות וכדומה”.

הפעם הראשונה בה יטוסו אסטרונאוטים באוריון תהיה במשימת EM2 המתוכננת לשנת 2022. אם הנסיון שלEM1 יצליח, חליפת האסטרו רד תטוס אף היא לחלל במשימה השניה.
שתי החלליות בכל אופן, יקיפו את הירח וינחתו בחזרה על כדור הארץ. חשוב לזכור שאוריון היא הקפסולה שתביא אותנו מכדור הארץ לקרבת הירח וחזרה. הוא לא יהיה נחתת. נחתת תצטרך מערכת הינע הרבה יותר אנרגטית ויהיו לה בוודאי רגלי נחיתה. לוקהיד מרטין גם בונה את נחתת המאדים (הרובוטית כמובן) INSIGHT LANDER, שתשוגר במאי השנה.
כל אותם מרכיבים שיש בנחתת המאדים יצטרכו להיות גם בנחתת ירח מאויישת, אך בקנה מידה הרבה יותר גדול”.

החלל עובר בהדרגה לידיים פרטיות. איך אתם עומדים בתחרות מול חברות כמו ספייס אקס ובואינג שיטיסו בני אדם בקרוב?
“נאס”א החליטה ב-2010 לבחור בשתי החברות הללו שיפתחו עבורה יכולת שיגור מסחרית של בני אדם לתחנת החלל. שאוריון תוכננה להגיע לתחנת החלל הבינלאומית ואנו עדיין עומדים בדרישות ויכולים לעשות זאת במקרה הצורך – זה כבר לא נמצא בפרופיל המשימה שלנו. המשימה של אוריון היא לטוס לירח. בכיוון ההפוך זה קצת שונה. החלליות של שתי החברות הללו תוכננו לטוס אך ורק לתחנת החלל הבינלאומית כך שיש בפניהם משימה קצרה של יום או יומיים להגיע לתחנת החלל ואז להתחבר למערכות התחנה. אוריון מתוכננת לטוס 21 ימים לפחות בלי להיות תלויה בשום חללית אחרת. החלליות המאוישות המסחריות נועדו להיות מוניות שיסיעו בני אדם לתחנת החלל ובחזרה.”
“גם לוקהיד מרטין היא חברה פרטית, הנסחרת בניו יורק. אנחנו עובדים עם הממשלה בחוזים ממשלתיים מסורתיים. גם חלליות הצוות המסחריות לתחנת החלל ממומנות על ידי המדינה, אבל בדרך קצת שונה שנועדה לעודד אותן. כל המושבים בעתיד הנראה לעין יירכשו על ידי נאס”א. תיאורטית החברות הללו יוכלו לבצע שיגורים פרטיים ולהביא תיירים לתחנת החלל, אך הדבר כבר נעשה על ידי הממשלה הרוסית.”

“אכן זה עידן חדש. אנחנו מברכים על התחרות. תחרות תמיד טובה כדי לשמור אותנו בחזית התחום. אחת התכניות שלנו היא לבנות את מערכת השיגור שתהיה זולה משמעותית מהשיגורים של היום, כך שנאס”א תוכל להרשות לעצמה לבנות עוד תשתיות סביב הירח. אחת מהן תהיה Deep Space Gateway – שער החלל העמוק – לויין שיקיף את הירח ואוריון תבוא לבקרו לפחות פעם בשנה בשנות העשרים המאוחרות. יהיו בו איזור מגורים ומערכות תקשורת, והוא יספק לחלליות על קרקע הירח תקשורת ובעתיד גם ניתן יהיה להעלות אליו הבאת דוגמאות שישוגרו אליו מקרקע הירח וירוכזו בו לשליחה לכדור הארץ במשימת האוריון הקרובה. שער החלל העמוק הוא הדרך שבה נאס”א ולוקהיד מרטין מקווים לפתוח את החלל בפני אינטרסים עסקיים. כמה שיותר השתתפות של מגזר החלל העסקי – יוטב לנו. תחרות זה דבר טוב, ולקוחות זה דבר טוב.”

תחום החלל חווה שני אסונות משמעותיים – אבדן מעבורות החלל צ’לנג’ר וקולומביה שגרמו לעצירת ההתפתחות ואף לנסיגה. מה תהיה ההשפעה של אבדן חללית מסחרית?
מורו: “קשה להעריך מה תהיה השפעת התרסקות חללית מאוישת מסחרית על התעשייה אבל אני מעריך שתהיה פגיעה. מה שאנחנו יכולים להבטיח לגבי אוריון היא שבטיחות האסטרונאוטים היא מעל לכל דבר אחר. אנחנו עובדים בצמוד עם נאס”א ועם גופים העוסקים בבטיחות, כדי להבטיח שהדברים הללו לא יקרו בחלליות שלנו “.

בכל זאת, יש סכנות כגון פסולת חלל?
“פסולת חלל זו בעיה בעיקר של אלו שטסים לתחנת החלל הבינלאומית, שם נמצאת רוב המסה שלה. החללית אוריון תעבור את השכבה הזו די במהירות. אנחנו כמובן ערוכים למנוע נזקים כתוצאה מפגיעת מיקרו מטאוריטים. אנחנו מכירים את סביבת הירח היטב, בנינו את החללית GRAIL שעסקה במיפוי שדות המשיכה של הירח וכן את LRO. אנחנו מכירים את הסכנות בסביבת הירח והמהנדסים שלנו מבטיחים לבנות מערכת בטוחה מאוד.”

“משימות חלל מאוישות הם מרכיב חשוב בתכניות העתידיות של לוקהיד מרטין אבל אנחנו גם בונים חלליות רובוטיות וחוקרים את מערכת השמש ואת היקום. אנחנו מפעילים את טלסקופי החלל האבל ושפיצר שגילה לאחרונה את מערכת כוכבי הלכתTRAPEST 1 וכפי שציינתי, במאי אנו עומדים לשגר את הנחתת אינסייט שתנחת על פני השטח של מאדים ומשימתה תהיה למדוד רעידות אדמה במאדים כדי להבין את המתחרש במעמקי הקרקע של מאדים. משימת GRAIL כוללת שתי חלליות המקיפות את הירח אחת אחרי השניה בהפרשים קבועים ובאמצעות השוואת ערכי הכבידה באותה נקודה בשתי החלליות בנפרד, אנחנו יכולים למדוד את שדה הכבידה של הירח”.

אם מדברים על הירח, מה דעתך על ביטול Google Lunar XPrize?
“לצערי היא בוטלה. אנחנו השתתפנו בפיתוח עם חלק מהצוותים בשלבים מוקדמים . הם שאלו את דעתנו. התחרות אמנם בוטלה אבל מבחינת הגדלת מספר המשתתפים בתחום החלל, היא השיגה את מטרתה. התחרות אכן עודדה את שוק הניו ספייס הפרטי וזה חשוב, משום ששוק זה מקבל מימון ממקורות שונים לחלוטין. במקום לקבל מימון מהמדינה באמצעות מנגנון חוזי כזה או אחר, שזה נראה כמו חלל חדש אבל זה למעשה חלל ישן בשינוי חוזה. בזכות התחרות קמו חברות כמו מון אקספרס ו-SPACEIL כאן בישראל, שניסו לגייס מימון בדרך חדשה בין היתר מקרנות הון סיכון ויצרו מודלים עסקיים חדשים למימון משימות חלל. אנו חושבים שזו תרומה גדולה. אנחנו מאוכזבים מכך שהתחרות בוטלה. מהשיחות שלנו עם החברות אני מבין שהן מבטיחות להמשיך קדימה. כמובן שלפניהם השלב היקר ביותר בכל משימת חלל – השיגור. סביר להניח שהם יטוסו כמטען משני בשיגורים אחרים, אבל עדיין הם יצטרכו לפתח את כל הציוד הדרוש לנחיתה על הירח בעצמם. אני מאחל לכולם בהצלחה.”
“וכפי שציינתי, עם שיגור שער החלל העמוק בידי נאס”א נוכל לסייע לכל החברות הללו בתקשורת עם החלליות שלהן על הירח, ואולי אף בהשבת דגימות קרקע. התחרות נועדה כדי להוות זרז לכל החברות הללו.”