סיקור מקיף

אסטרונומים גילו כוכב לכת בגודל של כדור הארץ במרחק 11 שנות אור

מכיוון שרוס 128b הוא כוכב הלכת השני במרחקו ממערכת השמש שלנו, הוא יוכל לשמש מטרה לחיפוש אחר חיים.

 

איור אמנותי של כוכב הלכת רוס 128b. קרדיט: ESO/M. Kornmesser
איור אמנותי של כוכב הלכת רוס 128b. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

אסטרונומים גילו כוכב לכת בגודל של כדור הארץ במרחק 11 שנות אור המכונה רוס 128b . זה כוכב הלכת הידוע השני במרחקו ממערכת השמש שלנו, הוא יוכל לשמש מטרה לחיפוש אחר חיים זאת לאחר שכוכב הלכת הקרוב ביותר – פרוקסימה b נראה פחות מתאים לחיים. זאת משום שפרוקסימה b שהתגלתה בשנת 2016 מקיף ננס אדום – כוכב פעיל ביותר והתפרצויות רבות עצמה חובטות בכוכב הלכת ומביאות איתן קרינה מזיקה.

הכוכב החדש, רוס 128 b, סובב כוכב שאינו שונה מפרוקסימה קנטאורי (גם הוא ננס אדום), אבל פחות פעיל באופן משמעותי. הוא התגלה לאחרונה באמצעות מכשירי מדידת מהירות רדיאלית במצפה לה סילה בצ'ילה. המחקר פורסם בכתב העת Astronomy and Astrophysics.

ננסים אדומים הם הכוכבים הכי קרים וחוורים, ואולם דווקא בגללל זה הם העצמים הנפוצים ביותר ביקום. עובדה זו הופכת אותן מטרות טובות מאוד בחיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש ולכן המחקר סביבם רב. מחבר המאמר בונפיס אקסבייר (Institut דה Planétologie ) מהמחלקה לאסטרופיזיקה באוניברסיטת גרנובל שבצרפת אומר: "גם ככה קל יותר לגלות כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ סביב ננסים אדומים מאשר סביב שמשות כמו שלנו."
ניקולא אסטודילו-דפרו ממצפה הכוכבים בג'נבה, אף הוא שותף למחקר אמר: עם זאת עלינו לבחון את האטמוספירה של רוס 128 b, כדי לבחון האם כוכב הלכת הזה ידידותי לחיים ומכיל מים במצב נוזלי כמו כדור הארץ או אולי נטול חיים ומים כמו נוגה.
המחבר הראשי של המחקר מתאר את הממצא, חאווייר בונפיס, המכון של Planetology, אסטרופיזיקה, גרנובל (IPAG), צרפת, סיפר חדשות ה-BBC: "רוס 128 הוא אחד הכוכבים השקטים של הדגימה, למרות שזה קצת יותר מאיתנו (2.6 x), זה הופך למטרה חלופית מעולה."

מסתו של רוס 128 b גדולה בכשליש מזו של כדור הארץ והוא גם גדול במעט מכדור הארץ. ואולם בשל העובדה שהוא מקיף כוכב קטן וקר, כדי שיימצא באיזור החיים, מסלולו קרוב פי 20 לעומת מסלול כדור הארץ לשמש אך הוא מקבל רק מעט יותר קרינת שמש מאשר כדור הארץ. תוצאה מכך, הוא צפוי לקיים טמפרטורת פני שטח קרובה לזו שבכוכב הלכת שלנו.
רוב מתוך 3,500 כוכבי הלכת הידועים הם מסוג "צדקים חמים" ענקי גז כמו צדק, אך מקיפים קרוב לשמש שלהם ולכן אין שם תנאים לחיים. מרבית כוכבי הלכת בגודלו של כדור הארץ שהתגלו עד כה מקיפים ננסים אדומים – הסוג הנפוץ ביותר של כוכבים בשביל החלב. מכיוון שהכוכבים בקטגוריה זו חוורים, הדבר מקל על אסטרונומים לגלות כוכבי לכת קטנים יחסית כאשר הם עוברים בינינו לבין השמש שלהם.

איזור החיים הוא טווח המרחקים מהכוכב שבו הטמפרטורות מאפשרות למים להישאר במצב צבירה נוזלי על פני השטח של כוכב לכת. היכן שוכן אותו איזור – הדבר תלוי בכוכב המרכזי של המערכת. ננסים אדומים חוורים וקרירים יותר מהשמש ולכן איזורי המגורים שלהם יוזזו קרוב יותר אל הכוכב. עדיין לא ברור אם רוס 128 b נמצא באיזור החיים אבל המדענים מעריכים שהטמפרטורה על פניו עשויה להימצא בטווח שבין 20 מעלות צלזיוס ל-60 מעלות.

בשלב הבא רוצים האסטרונומים לחקור את הרכב האטמוספירה וכימיה של של כוכבי הלכת שיש להם פוטנציאל להתאים לחיים, וקרובים יחסית אלינו כמו רוס 128 b. הגילוי של גזים כגון חמצן באטמוספירה עשוי להצביע על תהליכים ביולוגיים.

לדברי אסטודילו-דפרו קיים עדיין ויכוח מהם הסמנים הביולוגיים הטובים ביותר. נכון לעכשיו מדובר בחמצן מולקולרי (O2) ובאוזון (O3) כסמנים טובים,. גזים אחרים כמו פחמן-דו חמצני או מתאן יכולים להיווצר גם מאירועים גיאולוגיים. "בטוח שנחפש את כל הגזים הללו וכן אדי מים".

עד כה זוהו כבר מספר גזים באטמוספרות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש אבל היכולת תשופר בעשור הקרוב באמצעות מצפה הטלסקופ הגדול מאוד של המצפה האירופי הדרומי (ELT), וטלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST) שיתחילו לפעול בשנים הקרובות.

לדברי בונפיס, כאשר שני המתקנים הללו יחלו לפעול, הדבר יעניק לאסטרונומים את כוח האיסוף ואת הרזולוציה הזוויתית להתבונן ישירות ב וס 128 b "נוכל לראות אם יש לו אטמוספירה ואם כן, האם נמצא בה חמצן, מים ומתאן" סיכם בונפיס.

למאמר המדעי

להודעה של סוכנות החלל האירופית

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. לפני חודש הסתכלתי עם טלסקופ מעולה על הירח וראיתי טרקטורים עובדים על האנגרי ענק..!
    זה אומר שמרדימימים את כל האנשים, ובינתיים יש מי שמיתכונן לבאות.. בכל אופן זה עדיין טיסה יקרה 10 שנות אור.

  2. בסדר ניר, רק תסביר לי איך זה שמאמינים פנאטים שמגיעים לכאן ומגיבים על כתבות מדעיות הם כמעט תמיד גם אנאלפבתים שלא יודעים להבדיל בין "אם" ל"עם"?

  3. מה זה משנה עם ימצאו חיים ?!?!?
    הרי ממילא רוב תושבי כדור הארץ לא יקבלו פריוילגיה להגיע לשם.
    רק העשירים ביותר יצליחו לעשות את זה.שהם כ4%מכלל האוכלוסיה
    ולכן ניבירו יגיע ויעשה סדר.אמן.

  4. האתר החדש בהרצה. אנו אוספים את כל הפניות הללו ונראה מה ניתן לעשות.
    בכל מקרה כרגע יש דברים יותר דחופים כמו למשל שהבוקסות של הידענים הנושאיים לא מתעדכן למרות שכתבות יורדות מהחמישיה הראשונה ואמורות היו להכנס לשם.

  5. אבי בליזובסקי

    שפו על הלוק החדש והנקי של האתר אבל לאן נעלם הדף של התגובות האחרונות? בבקשה תחזיר אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן