ראיון עם אריה הלזבנד, מייסד הסטארט-אפ הישראלי לשירות לוויינים בחלל

ראיון עם אריה הלזבנד, מייסד ומנכ”ל חברת ההזנק הישראלית-בריטית Effective Space, שמפתחת טכנולוגיה חדשנית שלא נוסתה עד כה בחלל – שירות לוויינים במסלול, במטרה להאריך את חייהם. החברה הכריזה לאחרונה על חוזה בשווי 100 מיליון דולר, במסגרתו תייצר ותשגר שני לוויינים קטנים מסוג Space Dron, שיעגנו לאחר שיגורם עם שני לווייני תקשורת ויאפשרו להאריך את חייהם באמצעות השתלטות על מסלולם ותנועתם בחלל.

בשבוע שעבר נמסר כי חברת ההזנק הישראלית-בריטית Effective Space, שמפתחת טכנולוגיה חדשנית שלא נוסתה עד כה בחלל – שירות לוויינים במסלול, במטרה להאריך את חייהם. החברה הכריזה לאחרונה על חוזה בשווי 100 מיליון דולר, במסגרתו תייצר ותשגר שני לוויינים קטנים מסוג Space Dron, שיעגנו לאחר שיגורם עם שני לווייני תקשורת ויאפשרו להאריך את חייהם באמצעות השתלטות על מסלולם ותנועתם בחלל. מנכ”ל החברה ואחד מיזמיה, אריה הלזבנד התראיין לאתר הידען לרגל ההכרזה.

מה הרקע שלך?

“אני עובד בתחום החלל והלוויינות משנת 1986.  הייתי בדור הראשון של אלה שהצטרפו לתוכנית החלל במבת – שהפכה לאחר מכן למינהל חלל ואחר כך למפעל מבת-חלל כפי שאנו מכירים היום. משה בר לב שהיה ראש המינהל הראשון קיבל אותי כראש קבוצה שמטפלת בתחום ההנדסה מכנית של חלל, סגן ראש מינהל הנדסה במבת – מינהל גדול שמנה 400 עובדים ויותר מאוחר מוניתי לראש היחידה העסקית במנהל חלל. אחר כך עברתי לתפקיד של מנהל חברת בת של התעשיה האווירית בחו”ל – אחראי על שיווק באזור מסוימים וחזרתי לנהל את מפעל מבת חלל ב-2006 עד סוף 2011. אחר כך פרשתי מהתעשייה האווירית כדי להקים סטארטאפ משלי.”

איך הגעת לרעיון של השתלטות על לוויני תקשורת באמצעות לוויינים קטנים?

“התחלנו בכלל מרעיון של להשתמש בדלק שנותר ללוויינים, בגלל צורת החישוב של כמות הדלק ובגלל שכמות הדלק בסוף קטנה מאוד והמדידים מכויילים לפי מכלים מלאים ולכן לא ניתן להשתמש במדדי הלחץ כדי להעריך את כמות הדלק ולכן עושים חישוב מורכב לפי מספר ההפעלות. חייבים כמובן להשאיר דלק כדי להוציא את הלוויין ממסלולו הגיאוצנטרי ולפנות את המקום ללוויין חדש.”

“הרעיון הראשוני היה לאפשר למפעילים להשתמש בכמות הדלק שמספיקה ליותר מחצי שנת עבודה ולמכור שירות של הוצאה ממסלול. לאחר שהקמנו את החברה, עשינו סקר שוק והגענו למסקנה שלקוחות רוצים להאריך חיים ולא רק להוציא מהמסלול, והתחלנו לפתח את המוצר המכונה SPACE DRONE . מיד בהתחלה הגעתי למסקנה שכדי להצליח צריכים לעשות זאת במחיר שהלקוח מוכן לשלם. רציתי לעשות פתרון שמבוסס על לוויין זול ולשם כך צריך לשגר אותו בזול – ושיגור בזול אפשר להשיג על ידי שיגורו כטרמפיסט – Ride Share.  שיגור כזה מחייב לוויין מאוד קטן בנפח של מכונת כביסה. עבדנו די קשה בשנה הראשונה להוכיח היתכנות להכניס הכל בתוך מכונת כביסה והגענו לפתרון שאנחנו חושבים שהוא מצויין, וגם השוק חושב כך – נפח של מכונת כביסה במשקל 400 קילו, כאשר עיקר המשקל הוא דלק.”

איך פועל לוויין  Space Drone?

“הלוויין של Effective Space מבצע תהליך של הצמדות באמצעות עגינה. ראשית הוא מוצא את לוויין היעד, מגיע אליו ועוגן בו כל התהליך הזה נעשה בעזרת חיישנים אלקטרו-אופטיים, עיבוד תמונה וכל זאת באמצעות אלגוריתמים שפיתחנו.”

איך בכלל עוגנים על לוויין שלא תוכנן שיתחברו אליו?

“חשבנו איך לעגון ללוויינים שלא תוכננו לכך. מצאנו פתרון והגנו עליו בפטנט. אנחנו בעצם מחקים את הצורה שבה המשגר מחובר ללוויין. לכל לוויין יש טבעת ממשק אל המשגר והטבעת הזו היא סטנדרט תעשייתי. היא מופיעה בשלושה קטרים. המצאנו מנגנון שיודע לעגון לכל אחד משלושת הקטרים ולחקות את הצורה שבה המשגר מעוגן אל הלוויין בזמן השיגור.”

“היות וכל לוויין משוגר על ידי משגר ולכולם יש את טבעת הממשק אנחנו יכולים לעגון על כמעט מאה אחוז מהלוויינים למרות שהם לא תוכננו לכך כי השוק שלנו הוא לוויינים שכבר נמצאים בחלל, לא כאלה שיתוכננו בעתיד.”

הפתרון להקטנת השימוש בדלק – הינע חשמלי

“לאחר שהגענו אנחנו צריכים להחזיק אותם במסלול – STATION KEEPING ולצורך כך המצאנו פטנט. ללויין יש זרועות שכל אחת מהן נושאת מנועי מנועי הנעה חשמלית, שהם בעלי יעילות אנרגטית גבוהה פי 10 לעומת שריפה כימית של דלק. מדובר בטכנולוגיה שהבשילה בעשור האחרון, שבה מיננים את הדלק (לרוב מדובר בזנון XENON). את החלקיקים המיוננים אנו מאיצים בשדה חשמלי חזק ומקבלים יציאה של חומר במהירות גבוהה בלוע של המנוע. לפי חוק שמירת התנע, בגלל שהמהירות גבוהה גם התנע גבוה ולכן משתמשים בפחות מסה כדי לקבל את אותה ‘כמות’ של עבודה.

בזכות הפיתוחים הללו, 100 ק”ג של דלק, יכולים להחזיק במסלול לוויין תקשורת ריק מדלק במשקל 2 טון למשך 15  שנה. היות ואנחנו לא מניחים שמפעילי לוויינים ירצו להאריך את חייהם תקופה כה ארוכה, פיתחנו יכולת ללוויין להתנתק ולעבור ללוויין אחר מספר פעמים בהתאם לחוזים שנחתום.”

“זה היה תהליך של אבולוציה ומה שאנחנו עושים היום לא נבנה ביום אחד, ככל שאתה מדבר עם לקוחות אתה צריך לשנות את המודל שלך ובחצי השנה האחרונה הגענו לשני הישגים משמעותיים שהופכים אותנו מחברת סטארטאפ שמתחילה תוכנית לחברה שכבר מממשת תוכנית. פיתחנו מודל הנדסי מלא של מערכת העגינה שלנו והוכחנו אותו במעבדה ב-13 דרגות חופש, מעבדות מיוחדות לתהליכים של עגינה בחלל שפותחו – המעבורת הייתה עוגנת לתחנת החלל אחת לחודש. יש מתקנים שבהם יש מסילה ארוכה שעליה יושבים רובוטים, כל רובוט עם שש דרגות חופש והדרגה ה-13 המרחק ובמעבדה כזו מבצעים סימולציה להתחברות שני לוויינים. בניסוי שעשינו בספרד הוכחנו את היכולות של מערכת העגינה.

כאמור לאחרונה חתמנו חוזה עם לקוח לשרת שני לוויינים שלו, דרך זה שנייצר שני לווייניSPACE DRONE ונשגר אותם בשנת 2020 כדי לשרת שני לווינים של אותו לקוח בהיקף של מעל 100 מיליון דולר.

איך חברה קטנה מגיעה לסכומים כאלה?

אין דוגמאות לחברה קטנה כמונו שחתמה על חוזה כזה, זה השג יוצא דופן שנובע מהכרת השוק, הבנת החומר ועבודה קשה של צוות. אנו עובדים על הפיתוח ויש לנו צוות מוכשר פה ובבריטניה.

למה בריטניה?

בחרנו למקם את המטה שם כי קל יותר לשרת שוק בינלאומי מלונדון. בנוסף, בישראל אין חוק חלל וכדי לתת שירות ללויינים חייבים חוק חלל. בכל אופן מרכז המו”פ נמצא בישראל ויש בו תמהיל מעניין של בוגרי התעשייה האווירית, חלקם גמלאים בעלי ידע רב ועדיין כוחם במותניהם ואנשים צעירים שעובדים איתם. בסך הכל אנו מעסיקים 25 עובדים ויועצים.

האם הלוויינים ייוצרו בישראל?

:אנחנו בקשר עם יצרן לוויינים מוביל. ההסכם עוד לא נחתם ואני לא רוצה לפרסם.  יש עדיפות לבנות את הלוויינים במקום מוכח שיודע לעשות לוויינים קטנים וטובים. בוודאי שיש לי פינה חמה לייצור בישראל. אני ישראלי ופטריוט ישראלי. הידע שייך לחברה וה-IP רשום בישראל, קיבלתי שני מעניקי מדען דרך משרד המדע וסוכנות החלל והידע שנוצר בישראל רשום פה.”

Effective Space היא חברת ‘חלל חדש’ או ‘חלל 2.0’. בישראל התפתחה שורה של חברות סטאטראפ בתחום החלל שמגדילות את שוק החלל בארץ והופכות אותו ממשחק סכום אפס למשחק סכום נוסף. כל עוד התבססה תעשיית החלל על מכירה למשרד הביטחון או לסוכנות החלל – הסכומים ידועים. התעשייה האווירית מביאה גם פרויקטים ליצוא אבל אנחנו מביאים סכום נוסף. עד היום ההייטק הישראלי משגשג בזכות השקעות הון סיכון. אף אחד לא ישקיע הון סיכון ברפאל או בתעשייה האווירית. ישקיעו בחברות קטנות כמו ספייס פארמה וננו סאטקום.אני אישית גייסתי עד היום 12 מיליון דולר ואני מעסיק אנשים צעירים שלא היו קודם בתחום החלל וזה נותן אלטרנטיבה לאנשים שסיימו בטכניון ולא דווקא רוצים לעבוד בתעשייה הממוסדת. אני רואה את הפרויקט כמשלים לפרויקטים של התעשיות הבטחוניות. חברת סטארטאפ לא תפתח לוויין תצפית דור רביעי, או לוויין תקשורת ששוקל שישה טון, אבל מה שאנחנו עושים מגדיל מאוד את שוק החלל הישראלי ופותח בפניו מקורות כספיים חדשים.”

דאגתם לביטוח למקרה שהשיגור ייכשל או שהלוויינים לא יתפקדו כמו שצריך?

הלזבנד: “התחלנו לשתף פעולה עם שוק הביטוח מיד כשהתחלנו לעבוד, אף לקוח לא יסכים שנתחבר אליו בלי להיות מבוטחים. נרכוש ביטוח מלא שכוללת את כל הפאזות של חיי הלווין, שיגור הלוויין, טרום שיגור והמשימה עצמה. גם המשימה שלנו תהיה מבוטחת גם ההצמדות והעגינה וגם מתן השירות לחלל, זאת התרופה למקרה של כשלון.”