טלסקופ החלל האבל צילם תמונה מדהימה של גלקסיות בתהליך התנגשות

במרכז NGC 5256 יש שני גרעינים המרוחקים 13 אלף שנות אור בלבד זה מזה. הגז ואף הכוכבים הקרובים למרכז הכפול נופלים לתוך אותו מערבל קוסמי, והיא מרושתת באיזורי היווצרות כוכבים בהירים

NGC 5256 - צמד גלקסיות בשלבים אחרונים של מיזוג. העצם הזה צולם בעבר על ידי טלסקופ החלל האבל ופורסם כחלק מאוסף של 59 גלקסיות מתנגשות ביום הולדתו ה-18 של טלסקופ החלל האבל, ב-24 באפריל 2008. הנתונים החדשים מראים בבהירות את הגז והאבק המסתחררים סביב הגלקסיה ובעיקר מרכזה הכפול באופן חד יותר. התמונה הזו היא הרכבה של נתונים שנאספו על ידי Advanced Camera for Surveys והמצלמה רחבת הזווית מס' 3. צילום: נאס"א/טלסקופ החלל האבל
NGC 5256 – צמד גלקסיות בשלבים אחרונים של מיזוג. העצם הזה צולם בעבר על ידי טלסקופ החלל האבל ופורסם כחלק מאוסף של 59 גלקסיות מתנגשות ביום הולדתו ה-18 של טלסקופ החלל האבל, ב-24 באפריל 2008. הנתונים החדשים מראים בבהירות את הגז והאבק המסתחררים סביב הגלקסיה ובעיקר מרכזה הכפול באופן חד יותר.
התמונה הזו היא הרכבה של נתונים שנאספו על ידי Advanced Camera for Surveys והמצלמה רחבת הזווית מס' 3. צילום: נאס"א/טלסקופ החלל האבל

הגלקסיה NGC 5256, המכונה גם מרקריאן 266 מרוחקת כ-350 מיליון שנות אור מכדור הארץ, בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה . במרכז שאותה גלקסיה יש שני גרעינים המרוחקים 13 אלף שנות אור בלבד זה מזה. הגז ואף הכוכבים הקרובים למרכז הכפול נופלים לתוך שאותו מערבל קוסמי, והיא מרושתת באיזורי היווצרות כוכבים בהירים.

במרכז אותה גלקסיה יש שני גרעינים המרוחקים 13 אלף שנות אור בלבד זה מזה. הגז ואף הכוכבים הקרובים למרכז הכפול נופלים לתוך אותו מערבל קוסמי, והיא מרושתת באיזורי היווצרות כוכבים בהירים.

גלקסיות מתנגשות אפשר למצוא בכל רחבי היקום, כשהן יוצרות מגוון רחב של מבנים מסובכים. בחלקן מדובר בתהליך שקט כאשר גלקסיה אחת קולטת לתוכה באדישות גלקסיה אחרת. ההתנגשויות האחרות אלימות ומבולבלות, וגורמות לקוואזרים והתפוצצות סופרנובות, דבר שגורם להתפרצויות של היווצרות הכוכבים.

בעוד אינטראקציות אלה הן הרסניות בקנה מידה גלקטי, כוכבים מתנגשים לעיתים רחוקות זה עם זה בתהליך מאחר שהמרחקים ביניהם כה עצומים. אבל המיזוג הזה הסתבך והשפעת הגאות החזקה יצרה מבנים חדשים – דמויי נוצות וגרמה למראה הכאוטי של NGC 5256 שיידרשו עוד מיליוני שנים עד שיגיע ליציבות.

כל אחת מהגלקסיות מכילה גרעין גלקטי פעיל שבו גז ופסולת אחרת נמשכים לתוך חור שחור עצום ורעב. צילום של טלסקופ החלל צ'אנדרה של נאס"א הראה את שני הגרעינים והאיזור החם ביניהם וגלי ההלם שנוצרו כאשר ענני גז מתנגשים במהירויות גבוהות.

מיזוגים גלקטיים כמו 5256 NGC היו נפוצים ביקום המוקדם ונחשבים לחלק מהאבולוציה של כל גלקסיה. רוב הגלקסיות היום מראות סימנים של התנגשויות ומיזוגים בעבר. שביל החלב שלנו מכיל את ההריסות של גלקסיות קטנות רבות שבלע בעבר. גם הגלקסיה השכנה אנדרומדה עומדת לבלוע גלקסיה כדורית ננסית בתהליך שיימשך כ-2 מיליארד שנים.

לידיעה באתר המרכז המדעי של טלסקופ החלל

3 תגובות

  1. המרחק של הגלקסיות ממערכת השמש היא 350 מיליון שנות אור, כאשר החורים השחורים שבמרכז הגלקסיות יתמזגו, אנחנו נבחין בגלי כבידה שהם יפיקו.

  2. האם גם החורים השחורים שבמרכז הגלקסיות מתמזגים?
    האם מיזוג של החורים השחורים יכול להיות שקט?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.