מדוע לאחר כל כך הרבה שנים הרובוטים עדיין רחוקים מאוד מלבלבל אנשים אחרים לחשוב שהם בני אדם, ולא עוברים את מבחן טורינג? * לפרופ’ הירושי אישיגורו – האדם וגם הרובוט – מהמעבדה לרובוטיקה מתקדמת – הפתרונים
מזה למעלה מ-10 שנים ישנם שני פרופסורים זהים בשם הירושי אישיגורו באוניברסיטת אוסקה. אחד מהם בשר ודם, והשני רובוט. ביום שבו נשא פרופ’ אישיגורו את הרצאתו מטעם שגרירות יפן במשרדי מיינדספייס בתל אביב, עשה הרובוט את דרכו למונקו.
הרובוט דמוי אדם (אנדרואיד במשמעות המקורית של המילה) מפוצל לשתי מזוודות, כשראשו – העתק של ראשו של אישיגורו נלקח על ידי הטכנאי שמתלווה אליו בתיק יד בתוך המטוס. “אם רוצים להזמין אותי אישית צריך לשלם לי טיסה במחלקת עסקים. לרובוט אפשר להצמיד טכנאי שטס במחלקת תיירים והוא עצמו כאמור בכלל טס בתא המטען”.
מלבד היתרון הכלכלי, הופעה של הרובוט הופכת לשואו, כאשר הרובוט מוריד את בגדיו וחושף את הברזל והסיבים הממלאים אותו, “מה שאינני יכול לעשות לעצמי בגופי האמיתי”.
לרוב מפעיל אישיגורו את הרובוט הכפיל שלו ממרכז בקרה באוניברסיטת אוסקה, אבל לעיתים הוא נותן לרובוט לדבר לבד, כמובן לאחר תכנות והתחלה של שימוש בתבונה מלאכותית.
בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים כיצד לאחר כל כך הרבה שנים עדיין הרובוטים שהוא מפתח רחוקים מאוד מלבלבל אנשים אחרים לחשוב שהם בני אדם, ולא עוברים את מבחן טורינג, אמר הפרופ’ כי “מבחן טורינג המקורי מדבר על טקסט – אתה מתכתב עם מחשב ולא יודע אם זה מחשב או אדם אחר בצד השני. פה אנחנו מדברים על מבחן טורינג המוכלל – אתה רואה יצור שנראה כמו אדם וצריך להחליט אם זה אדם או רובוט”.
“עדיין הרובוטים ילקו בחסר, בין אם בצורת ההליכה שלהם, במוגבלות הבעות הפנים, וגם בתוכן דבריהם המוגבל יחסית. אבל יש מספיק תחומים שאנחנו יכולים להיעזר בהם ברובוטים גם אם הם לא ממש אנושיים”.
במצגת הראה פרופ’ אישיגורו דוגמאות רבות לשימוש ברובוטים, דמויי אדם וגם כאלה שלא. בין היתר רובוטים קטנים שמטפלים באוטיסטים המסרבים לכל קשר עם בני אדם, וכריות חיבוק שמזכירות בצורה רופפת אדם חסר זיהוי מיני כלשהו, שקשישים הלוקים בדמנציה מדברים איתם, וזה נוח להם מאשר לדבר עם בני אדם.
כמו כן מסביר הפרופ’, כי “רובוטים שיסבירו לאנשים איך להגיע ממקום למקום יהיו חיוניים בעוד שלוש שנים כאשר תארח טוקיו את המשחקים האולימפיים. לא רק שמדובר בעיר שמסובך לזרים להתמצא בה, מעט מאוד מהתושבים יודעים אנגלית. רובוטים שניתן יהיה לשוחח איתם באופן חופשי באנגלית יאפשרו לתיירים למצוא את דרכם.
מדוע פיתוח רובוטי השירות התפתח דווקא ביפן?
“יש לכך מספר סיבות. הסיבה הראשונה היא כי אנו עומדים בפני כוחות דמוגרפיים שחייבו אותנו ללכת לכיוון הזה. באורח יסודי איננו מבחינים בין בני אדם לבין האנושות, לפיכך איננו יכולים לקבל משהו לא אנושי כמו רובוט, אבל אנו חייבים לפתח את התחום. וכמובן, סרטי האנימה היפנים לא מציגים את הרובוט כאויב אלא כחבר, בניגוד לסרטים של הוליווד, ואיננו חוששים שהם ישמידו את האנושות”.
בכל העולם, אמר אישיגורו, “ויפן הראתה זאת מוקדם יותר, יש בעיה של הזדקנות האוכלוסיה. אין לנו מספיק צעירים כדי לטפל בהם, למשל במניעת נפילות. הם יכולים לעזור להם ללכת למיטה או לשירותים. הקשישים חייבים קודם כל חבר לשיחה ואנו מפתחים רובוטים שעושים זאת”.
“אני אישית עובד על רובוט שיסתובב במסעדה ויקח את כל הכלים שעל השולחן. רובוט שמקבל הזמנות כבר קיים. וכמובן יש צורך ברובוטים שיסייעו לאנשים להתמצא במקומות ציבוריים. יש הרבה יישומים שאפשר להעביר לרובוטים”.
“הפיתוחים הללו ישפרו את איכות חיינו”, מסביר פרופ’ אישיגורו. “תמיד יהיה צורך באנשים שיעזרו בפיתוח הטכנולוגיות. אנו פשוט נגדיל את הפרודוקטיביות שלהם”.
פרופ’ אישיגורו ניצל את היומיים בהם שהה בארץ כדי לבקר במעבדת הרובוטיקה באוניברסיטת בן גוריון, שם הוצבה לפני 10 שנים פקידת קבלה רובוטית ממעבדתו ביפן ושם חוקרים את התחום בשיתוף עם המעבדה שלו באוסקה.
בנוסף לעבודת המחקר הבסיסי באוניברסיטת אוסקה, הקים פרופ’ אישיגורו ב-2002 מעבדת רובוטיקה במרכז המחקר היישומי ATR – Advance Telecommunication Reaserch Institute International. נציג המוסד הזמין גם חוקרים ישראליים בתחומים שבהם עוסק המרכז לבוא ולחקור בו. כשליש מ-500 החוקרים שבו הם זרים.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
