העוזר הרובוטי של סבתא

מכונות שיודעות לקרוא איתותים חברתיים של בני אדם אולי יצטיינו בעזרה לקשישים

הרובוט פפר של SoftBank Robotics (בתמונה) יודע לקרוא רגשות אנושיים ולהגיב להם. גרסה מותאמת שלו נועדה לסייע לקשישים. צילום: Yuichi Sakuraba.
הרובוט פפר של SoftBank Robotics (בתמונה) יודע לקרוא רגשות אנושיים ולהגיב להם. גרסה מותאמת שלו נועדה לסייע לקשישים. צילום: Yuichi Sakuraba.

מאת קת'רין קארוזו, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 24.09.2017

כבר היום מבצעים רובוטים מטלות רבות שהיו שמורות תמיד לבני אדם – משאיבת אבק ועד כירורגיה – וייתכן שבקרוב הם יעזרו בטיפול בחולים ובקשישים. אבל עד שלא ידעו להבחין באופן משכנע ברגשות ולחקות אותם, ערכם כמטפלים יהיה מוגבל מאוד. בניסיון ליצור מכונות "חברותיות" יותר, מפתחים החוקרים עוזרים רובוטיים שיודעים לקרוא איתותים חברתיים ולהגיב להם טוב מקודמיהם.

בשלהי 2016, חשפו IBM ואוניברסיטת רייס את "העוזר הרובוטי הרב-תכליתי לטיפול בקשיש" (MERA), גרסה מותאמת של הרובוט Pepper שפיתחה Soft-Bank Robotics ביפן. פפר, אנדרואיד שצבעו שנהב וגובהו כגובה ילד בן 7, יכול לזהות רגשות אנושיים ולהגיב להם על פי רמזים קוליים והבעות פנים. כבר משתמשים בו כסייע ידידותי בחנויות ובבתים ביפן. MERA, שנועד לשמש בן לוויה ביתי לקשישים, מקליט ומנתח סרטונים שבהם נראים פניו של אדם ומחשב מדדים פיזיולוגיים כמו דופק וקצב נשימה.

טכנולוגיית הדיבור של MERA, שפותחה במקור בעבור ווטסון של IBM (מערכת הבינה המלאכותית שניצחה בשעשועון Jeopardy!), מאפשרת לו לשוחח עם המטופלים ולהשיב על שאלות בענייני בריאות. "יש לו כל מה שצריך ארוז בישות חביבה אחת," אומרת סוזן קוהיין, מייסדת מעבדת המחקר "הזדקנות-בבית" של IBM.

הרובוטיקאית מאיה מטאריק ועמיתיה באוניברסיטת דרום קליפורניה נוקטים גישה שונה אבל משלימה לפיתוח מכונות חברותיות. הם מתכננים רובוטים שמשתלבים בדינמיקה החברתית של בני אדם כדי לעזור לקשישים לעזור לעצמם. “גילינו שאנשים ממש זקוקים לעזרה שתעודד אותם לבצע מטלות הכרחיות, היא אומרת. “אז יצרנו את התחום של רובוטיקה מסייעת חברתית: מכונות שעוזרות לאנשים על ידי אינטראקציה חברתית, ולא פיזית.” בשביל קשישים, סיוע כזה לובש כל מיני צורות – החל מלאמן אותם בפיזיותרפיה וכלה בלעזור להם בקשריהם עם חברים ומשפחה.

מטאריק וצוותה בחנו לא מזמן את Spritebot – רובוט בצורת ינשוף ירוק, כ-30 סנטימטרים גובהו, המסייע לאזרחים ותיקים לשחק עם ילדיהם ונכדיהם. החוקרים מצאו שאנשים שוחחו יותר ושיחקו במשך פרק זמן רב יותר כשספרייטבוט השתתף באינטראקציות האלה ותיווך אותן.

במחקר הבא, יצמידו מטאריק ועמיתיה קשישים עם בני לוויה רובוטיים שיעודדו אותם לסגל הרגלים בריאים, כמו להרבות בהליכה. היא מקווה שהמעקב אחר יחסי הגומלין בין האנשים לרובוטים לאורך זמן, יספק לה ולאנשיה מידע גם על דרך היווצרותם של הרגלים וגם על הדינמיקה של הקשר אדם-רובוט.

הצורך בסייעים חברתיים רובוטיים עלול להתעורר בשל מחסור בבני לוויה אנושיים למבוגרים, אבל מטאריק אומרת שלרובוטים יכולים להיות גם כמה יתרונות על פני עמיתיהם האנושיים. "למכונות יש סבלנות אינסופית," היא מסבירה. "יש להן [פחות] דעות קדומות מלכתחילה, ואין להן שום ציפיות.”

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן