2017 בחלל: יו"ר סוכנות החלל אופטימי באשר לתוכנית לווייני התקשורת ולפרוייקט SpaceIL

בראיון לאתר הידען מסביר פרופ' יצחק בן ישראל כי ההקצאה לבניית לוויין תקשורת בכל ארבע שנים תיושם כבר בתקציב 2018 ועמותת SpaceIL לא תסגר

פרופ' יצחק בן ישראל. צילום יח"צ
פרופ' יצחק בן ישראל. צילום יח"צ

"ההקצאה לבניית לוויין תקשורת בכל ארבע שנים תיושם כבר בתקציב 2018 ועמותת SpaceIL לא תסגר". כך מבטיח יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פרופ' יצחק בן ישראל.

האירוע הבולט של השנה התרחש לפני תחילתה אבל הדיו המשיכו ללוות אותנו במהלך כל שנת 2017: שריפת הלוויין עמוס 6 במהלך ההכנות לשיגור ע"י SpaceX בארה"ב. הוקמה וועדה בראשות מנכל משרד המדע פרץ ווזאן
שהגישה את המלצותיה בסוף השנה הקודמת. בשנה הזאת הוקדשה רובה ככולה לעבודת מטה ממשלתית לאישור ההמלצות של הועדה עיקרי המסקנות די ברורים – שצריך לקבוע את תחום התקשורת כתחום של אינטרס לאומי של ישראל – עד היום רק תחום לווייני התצפית הוגדר ככזה. כדי לממש את ההכרזה צריך לקבוע מינימום של פעילות בתחום לווייני התקשורת שממומן על ידי המדינה – לוויין תקשורת כל ארבע שנים. בשביל זה התקציבים המושקעים בלוויני התקשורת היו צריכים לגדול – גם התקציבים של סוכנות החלל במשרד המדע אבל גם של שותפים אחרים כמו משרד הבטחון וגם משרד האוצר כי התקציבים של המשרדים לא הספיקו. עבודת המטה בוצעה, תוכללה על ידי המטה לבטחון לאומי ועומדת להיות מאושרת בימים אלה בדיוני התקציב. כמו שזה נראה היום – זה יאושר."

בחו"ל ניתן לציין השנה מספר אירועים אסטרונומיים, כמו גילויים נוספים של גלי כבידה וכן האסטרואיד ממערכת שמש אחרת שיש שלו כמה תכונות שמעלות את החשד לפחות שהוא לא אסטרואיד אלא יותר מזה, אולי משהו שנשלח ממערכת שמש אחרת ויש בזה הרבה מחקר והרבה מיקוד לנסות לאשר או להפריך. הרבה חומר נאסף ממנו. אירוע מאוד מעניין כי יש לו כמה תכונות לא שגרתיות – זה שהוא מיוצב – מסתובב סביב עצמו. זה בכל אופן אירוע מאוד מעניין."

"אירועי לוויינים וחלליות השנה? לא זוכר משהו יוצא דופן, העולם לא הנחית חללית חדשה על הירח. ההחלטה הכי חשובה הייתה ההחלטה של הנשיא האמריקאי שקבע יעד לפעילות החלל האמריקנית לנחות שוב על הירח כקרש קפיצה למאדים שלזה תהיה השפעה על פעילות החלל בעולם. והמשך המגמות הרגילות בחלל. גם ההצלחה של SpaceX השנה זו הצלחה שאין בה אפקט מדעי או טכנולוגי אבל היא מדגישה את מגמת ה-New Space שעיקרה העברת משימות שבוצעו על ידי מדינות לתעשייה הפרטית. עד היום חלל היה רק עסק של ממשלות, שאמנם מימנו בניית חלליות ורקטות בתעשייה אבל הכל היה בבעלותן ובמסגרת תוכניות ממשלתיות.

"בישראל ניתן לציין את השיגור של דוכיפת 2 שזו הפעם השניה שבו בית ספר תיכון בונה לוויין ומשגר .זה היה במסגרת תחרות של סוכנת החלל האירופית שתכננה לשגר 48 ננו לווינים מתוכם הגיעו לשיגור רק 24. מתוך ה-24 רק 14 עובדים ומתוך ה-14 שעובדים יש רק 4 שממלאים את המישימה שלהם. אחד מהארבעה האלה זה דוכיפת 2 ששוגר על ידי איגוד של בתי ספר בארץ שמשימתו למדוד את צפיפות הפלזמה בסטרטוספירה התחתונה, וזה תיכון – לא אוניברסיטה לא תעשיה שזה הישג ישראלי יפה במיוחד בתחום החינוכי."

מה עם SpaceIL? היו דיווחים על כוונה לפרק את העמותה?

"SpaceIL לא תתפרק. היא עמותה. זה סוג של סטארטאפ. סטארטאפ כשהוא מגייס כסף כמעט אף פעם הכסף הראשון לא מספיק ואז סיבוב שני ושלישי ובדרך כלל מתממש אחרי סיבוב שלישי. זו עמותה יש עליה חוקים אחרים והחוק אומר שאם אין לך כסף מתחת לקו מסוים אתה צריך לפרק את העמותה. העמותה הגיעה למצב שיש לה עוד כסף אבל אסור לה להשקיע אותו כי היא צריכה לחשוב על העתיד. היא עלולה להתפרק אם לא תגייס עוד 10 מיליון דולר, יש מאמץ של ספייס איי אל כולל התורמים והממשלה לנסות למצוא את הסכום הזה. SpaceIL תשיג את הסכום ותנחת על הירח, זה יוצא במקרה בשנת השבעים למדינה וישראל תהיה המדינה הרביעית שתנחת על הירח."

ראו עוד בנושאים שעלו בריאיון באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן