פרויקט חללית הירח הישראלית הראשונה בסכנת סגירה

שלושה שבועות בלבד לפני השלמת בניית חללית הירח הישראלית הראשונה, דרושים 20 מיליון דולר עד סוף השנה על מנת למנוע סגירת הפעילות * המשמעויות הן ביטול שיגור החללית שתוכנן לשנת 2018 והפסקת כל הפעילות החינוכיות של עמותת Space IL, רגע לפני השיגור * לפי העמותה דרושים עוד 30 מיליון דולר, מתוכם התחייב איש העסקים והפילנתרופ מוריס קאהן לתרום 10 מיליון דולר נוספים באם יגויס סכום של 20 מיליון דולר

הדמיה עדכנית של החללית הישראלית הראשונה באדיבות spaceil.
הדמיה עדכנית של החללית הישראלית הראשונה. באדיבות spaceil.

ערן פריבמן, מנכ"ל עמותת Space IL, מציין: "אנו מצויים בצומת קריטית בחיי הפרויקט. בתוך כשלושה שבועות נשלים את הרכבת החללית ונוכל להתקדם לשלב הניסויים. לצערנו הרב, אם לא נצליח לגייס באופן מיידי 20 מיליון דולר, לא נוכל להמשיך את הפעילות ושבע שנות פיתוח ישראלי חלוצי ועבודה קשה ירדו לטמיון. מעבר לכך, נאלץ להפסיק החל מינואר את פעילותה החינוכית של העמותה, הפועלת לקידום חינוך למדעים בקרב מאות אלפי ילדים"

ללא גיוס מיידי של 20 מיליון דולר, לא ניתן יהיה להשלים את פרויקט שיגור החללית הישראלית הראשונה לירח ועמותתSpaceIL , על כל פעילותיה, תיסגר כבר בתחילת 2018, כך הודיעה באופן רשמי SpaceIL. העמותה הוקמה לפני כשבע שנים במטרה לשגר את החללית הישראלית הראשונה לירח במסגרת תחרות בינלאומית של גוגל- Google Lunar XPRIZE והתחייבה לתרום את פרס הזכייה לטובת קידום חינוך מדעי – טכנולוגי בישראל.

עד כה גייסה העמותה סכום של 55 מיליון דולר, אך להשלמת הפרויקט דרושים סה"כ כ- 85 מיליון דולר. בשנים האחרונות תרם איש העסקים והפילנתרופ מוריס קאהן, שכיהן עד לאחרונה כיו"ר העמותה, כ- 18 מיליון דולר. קאהן מתחייב לתרומה נוספת של 10 מיליון דולר, באם יגוייס שאר הסכום (20 מיליון דולר) מתורמים נוספים והמדינה.

במהלך השנים תרמו רבים נוספים לפרויקט. התורם המרכזי הוא קרן מרים ושלדון אדלסון. כמו כן, תרמו סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ועוד. הפרויקט ייצר שיתוף פעולה יוצא דופן בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות את התעשייה האווירית, מכון ויצמן, אוניברסיטת ת"א, סוכנות החלל הישראלית, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה. במקביל לקידום הפרויקט הטכנולוגי החלוצי, קיימה לאורך השנים העמותה פעילות חינוכית ענפה במטרה ליצור בישראל "אפקט אפולו". במהלך השנים הופיעו מתנדבי העמותה בפני כחצי מיליון ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ.

שלד החללית הישראלית הראשונה בהרכבה בתע"א נובמבר 17. צילום: תע"א.
שלד החללית הישראלית הראשונה בהרכבה בתע"א. צילום: תע"א.

באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL אבן דרך דרמטית בפרויקט, בעת שהפכה לקבוצה הראשונה להכריז על חוזה שיגור ואף העפילה לגמר התחרות, לצד: הודו, יפן, ארה"ב וקבוצה בינלאומית. שיגור החללית צפוי להיות במהלך השנה הקרובה על גבי טיל שיגור של ענקית החלל האמריקנית, חברת SpaceX.

עוד הוסיף פריבמן: "למרות שהתחלנו כמיזם פרטי במסגרת תחרות של גוגל, הפרויקט כבר פרץ גבולות והפך לפרויקט לאומי, הן מבחינת ההישג הטכנולוגי של שיגור חללית ישראלית ראשונה לירח והן מבחינת הערכים והפעילות החינוכית הענפה שיצרנו. הפרוייקט מהווה הישג יוצא דופן למדינת ישראל והשראה לדור הצעיר. עד כה קיבלה העמותה התחייבות ממשרד המדע לתמיכה של 2.5 מיליון דולר".

יש לציין כי על פי כללי התחרות, הממשלה יכולה לעזור ולהגדיל את תמיכתה עד לכדי 8.5 מיליון דולר.

כאמור, בניית החללית מצויה בשלביה הסופיים, מנועי החללית והאנטנות כבר הורכבו ורכיבי אלקטרוניקה נוספים מורכבים בימים אלו. במהלך שלושת השבועות הקרובים, אמור להתחיל במפעל חלל בתע"א השלב האחרון בהכנת החללית לשיגור- הוא שלב הניסויים. כל זה ירד לטמיון אם הכסף לא יגויס.

עמותת SpaceIL הוקמה ב- 2011 על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב שנענו לאתגר, כיום מועסקים בה כ- 50 עובדים בשכר ועוד כ- 200 מתנדבים בפעילות החינוכית בכל רחבי הארץ.

אתר העמותה לתרומות: http://www.spaceil.com/he/donations/

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. עבודה בעיניים בשביל לגייס כספים לכל ארגוני המדע.
    הרי כבר ידוע שאף אחד עדיין לא הגיע לירח והכל עבודה בעיניים של פוטושופ במאים תסריטאים ושחקני הוליווד כדי להשיג כספים מהציבור.

  2. לשליט הצורר דל ישראל , יותר חשוב ביצור שלטונו הפאנטי על פני הרידמה והמדע.

  3. אפשר גם לא לשגר את החללית.
    ראה תוצאות פרוייקט הלביא.
    קמה תעשיה שמאז משגשגת.
    בסהכ נצבר הרבה ידע ונסיון ואפשר לעשות בו שימוש לצרכים ותחומים אחרים.
    הלוואי והממשלה תתעשת בזמן ותתן את הסכום החסר מתקציב המדען הראשי.
    אבל כמו בישראל מי שאין לו לובי פוליטי ואגנדה פוליטית לא יזכה לתקציבים.

    אשמח אם אתבדה.

  4. אפשר גם לגייס כסף מהציבור. באמצעות הסברה מתאימה לפנות לציבור ולגייס ממנו תרומות. התרומות תהיינה קטנות אבל במצטבר אפשר להגיע לסכומים מכובדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן