מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן: הצילומים של הלוויין ונוס יאפשרו לאתר ולקדם שימוש טוב יותר במשאבי טבע

תחום החישה מרחוק היה הנושא המרכזי בכנס החל ה-13 ע"ש אילן רמון שהתקיים בשבוע החולף באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם סדנת יובל נאמן. בימים הקרובים נרחיב בכיסוי המושבים המקצועיים בכנס

מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן בכנס החלל ה-13 ע"ש אילן רמון, שהתקיים באוניברסיטת ת"א ב-29-30 לינואר 2018. צילום מסך
מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן בכנס החלל ה-13 ע"ש אילן רמון, שהתקיים באוניברסיטת ת"א ב-29-30 לינואר 2018. צילום מסך

בדברי הברכה בתחילת הכנס אמר מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן: "השנה, כשאנו חוגגים 70 שנות עצמאות,  הדגש הוא על שבעים שנות חדשנות מדעית וטכנולוגית.' "התפתחות המדע והטכנולוגיה כיום מאפשרים לנו להתמודד טוב יותר עם בעיות הסביבה של כדור הארץ כגון התדלדלות שטחי החקלאות וזיהומים. באוגוסט האחרון שיגרנו את הלוויין ונוס, פרי פיתוח משותף של ישראל ושל צרפת  ומהווה את אחד השיאים של שיתוף הפעולה ארוך השנים בין סוכנות החלל הישראלית לבין סוכנות החלל הצרפתית."

"ונוס הוא הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה  והוא נחשב לקטן ביותר מסוגו בעולם. מטרתו לעקוב אחר שדות ושטחי טבע מהחלל למטרות מחקרי סביבה תוך ניטור מצב הקרקע, צמחיה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד.

"אנו מקווים שבזכות הצילומים שנקבל מהמצלמה המולטי-ספקטרלית של ונוס נוכל  לאתר ולקדם שימוש טוב יותר במשאבי טבע  ובמקורות מים ולשפר באופן כללי את המחקר בסוגיות סביבתיות."

ראו גם: השר אקוניס: "שבוע החלל מקוים השנה בסימן 70 שנות חדשנות ישראלית"

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר בכנס החלל ה-13 ע"ש אילן רמון, שהתקיים באוניברסיטת ת"א ב-29-30 לינואר 2018. צילום מסך
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר בכנס החלל ה-13 ע"ש אילן רמון, שהתקיים באוניברסיטת ת"א ב-29-30 לינואר 2018. צילום מסך

פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אני שמח על כך שאוניברסיטת תל אביב היא הבית של כנס החלל השנתי ע"ש אילן רמון בשלוש השנים הבאות לפחות.  לאחר שתיאר את אוניברסיטת תל אביב בפני האורחים מחו"ל עדכן פרופ' קלפטר על כך שהאוניברסיטה מקימה מרכז למחקר, לימוד ושיגור ננו לוויינים. בנוסף לסטודנטים וחברי הסגל יתקיים גם קשר הדוק עם התעשיה ועם משרד הבטחון.

הלוויינים בעלי צורת הקוביה יותאמו לקבוצות ספציפיות ולמחקרים ספציפיים. את המאמץ מוביל ראש תחום מדעי הסביבה כאן באוניברסיטה, ונתמך על ידי קרן פורטר. הפרויקט נבנה על החוזקה האינטרדיסיפלינרית של האוניברסיטה  ומחברת בין מומחים לננוטכנולוגיה, מדעי החלל והאטמוספירה,מיחשוב, תקשורת, מדעי המחשב מדעי הסביבה, מדעי החיים ועוד, וכן  הוא ישמש כמקום לחינוך תלמידים על טכנולוגיה מדעים והנדסה (STEM).

הננו לוויינים ישמשו כזרז לקרב עוד יותר בין הדיסציפלינות ויתנו ערך מוסף גבוה לאוניברסיטה.

ראו גם: אוניברסיטת תל אביב מקימה מרכז לטכנולוגיית לוויינים זעירים

(את המרכז פרופ'  קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שהוביל את היוזמה בשיתוף עם ד"ר מאיר אריאל, ראש מרכז המדעים של הרצליה שתלמידיו שיגרו את שני לוויני דוכיפת ובונים את השלישי. א.ב.)

אבי בלסברגר מנהל סוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה: "מאז כנס אילן רמון הראשון, שהתקיים בשנת 2006, לזכרו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל וחברי צוות משימה STS-107 צבר הכנס מעמד בין כנסי החלל הבינלאומיים.  השנה, בכנס ה-13 החלטנו לשנות את הפורמט כדי לשפר את הצד האקדמי ולשמר את העיסוק במדיניות החלל  לשם כך חברנו לסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה ובטחון באוניברסיטת תל אביב.

לאחר שיגורו המוצלח של הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס, החלטנו להפוך את תחום החישה מרחוק לתחום המרכזי של הכנס,

ד"ר דגנית פייקובסקי, יו"ר הכנס תיארה את התוכנית המקיפה שבנוסף לתחום החישה מרחוק כללה פאנל של ראשי סוכנויות חלל, פאנל של אסטרונאוטים ומושבים שעסקו ביזמות חלל, והודתה לכל מי שסייע בארגון הכנס מבין אנשי הסדנה, האוניברסיטה, משרד המדע וסוכנות החלל.

לשנה הבאה – סייבר

אלוף (מיל) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן ובמקביל גם יו"ר סוכנות החלל הישראלית: "ישראל היא מדינה קטנה, אך אנו עושים כמיטב יכולתנו להיות חלק ממועדון החלל, שאין בו חברים רבים בעולם. עדיין יש תחומים מסוימים שבהם אנחנו מוביילים במקצת לפני מדינות אחרות, אחד מהם הוא אבטחת סייבר. קחו כחומר למחשבה: יש סיכון שמישהו ישתמש בסייבר כדי לפגוע בנכסי חלל.  זו טכנולוגיה בוגרת מספיק כדי לקחת אותה ברצינות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן