אוניברסיטת תל אביב מקימה מרכז לטכנולוגיית לוויינים זעירים

המרכז יבנה וישגר ננו-לוויינים ייעודיים עבור מחקרים מדעיים במגוון תחומים. משימות אפשריות של הלוויינים הזעירים: ניטור זיהום אוויר, מעקב אחר יערות גשם וקרחונים, יישומים חקלאיים, רשתות תקשורת ועוד

אילוסטרציה של לוויין קיובסאט זעיר. מקור: NASA.
אילוסטרציה של לוויין קיובסאט זעיר. מקור: NASA.

אוניברסיטת תל אביב מקימה מרכז 'חלל חדש', המתבסס על גישה חדשנית לחקר החלל: שימוש בלוויינים זעירים ייעודיים, שנבנים במיוחד כדי לתת מענה לשאלות מדעיות ספציפיות. הלוויינים, המורכבים בתוך זמן קצר ובעלויות נמוכות יחסית, ינגישו את הטכנולוגיה הלוויינית לקהילה המדעית בכל רחבי הקמפוס.
היוזמה נתמכת על ידי קרן פורטר, והמרכז ימוקם בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. יועסקו בו מומחים ומהנדסים, שיבנו כל לוויין בשיתוף עם סגל וסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב שיזמו את המחקר.
על המרכז החדש ידווח נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, בכנס החלל הבינלאומי שיפתח בשבוע הבא באוניברסיטת תל אביב.
"עד לאחרונה, מדענים שביקשו להיעזר בלוויינים לצורך מחקריהם נזקקו לשירותיהם של לוויינים גדולים, המשוגרים בדרך כלל על ידי ממשלות וצבאות," אומר פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שהוביל את היוזמה בשיתוף עם ד"ר מאיר אריאל, ראש מרכז המדעים של הרצליה. "שיטת 'החלל החדש' משחררת אותם מתלות זו, ומאפשרת להם גמישות גדולה בהרבה בשימוש בלוויינים לצורכי מחקר."
גישת 'החלל החדש', שהתאפשרה בזכות מהפכת המזעור הטכנולוגי, מתבססת על קוביות בגודל 1010X10Xס"מ, המשמשות להרכבת לוויינים זעירים ("בגודל קופסת נעליים"). כל לוויין זעיר מצויד במגוון מצלמות ו/או חיישנים זעירים, על פי המשימה לה הוא מיועד, לצד מערכת תקשורת שמאפשרת לפקד עליו ולשלוח נתונים לתחנת קליטה על פני כדור הארץ, מסביר ד"ר מאיר אריאל. בניית לוויין זעיר אורכת כשנתיים – לעומת 10 ואף יותר עבור לוויין גדול, ועלות הבנייה והשיגור מגיעה לכחצי מיליון דולר – מול מאות מיליוני דולרים הנדרשים ללוויין מסורתי.
הלוויינים הזעירים 'רוכבים' לחלל על גב חלליות המשוגרות ברחבי העולם, ונכנסים למסלול סביב כדור הארץ בגובה של 600-400 ק"מ. הם נעים במהירות של 8 ק"מ לשנייה, ומקיפים את כדור הארץ מדי 90 דקות. לוויינים זעירים מסוג זה יכולים לשמש למחקר במגוון עצום של תחומים: ניטור סביבתי, זיהום אוויר, מעקב אחר יערות הגשם, הקרחונים בקוטב או נדידת בעלי חיים, חקלאות, רשתות תקשורת, גיאופיזיקה, גיאוגרפיה, חקר האטמוספירה, מטאורולוגיה, ביולוגיה, רפואה ועוד.
בנוסף לפעילותו המחקרית, יעסוק המרכז גם בפעילות חינוכית והנדסית, ויבנה תכניות להכשרת סטודנטים בתחום מדעי החלל, הנדסת חלל ולוויינות, מסביר ד"ר עפר עמרני מן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא צפוי לקחת חלק בפרויקט פרויקט 'ישראל 70'': בניית לוויינים זעירים ב-70 בתי ספר תיכוניים בכל רחבי הארץ, ושיגורם לחלל, לציון 70 שנה למדינה.
"המרכז שלנו מונע בעיקר על ידי שאלות מדעיות", מסכם פרופ' פרייס. "זהו מרכז רב-תחומי, שנועד לשמש חוקרים בכל רחבי הקמפוס – מהמדעים המדויקים, הנדסה ומדעי החיים ועד מדעי החברה, חינוך, משפט ואפילו אמנות. לצד הפעילות המחקרית נעסוק גם בהוראה ובחינוך, במטרה להכשיר את הדור הבא של מומחים בתחומי החלל והלוויינות."

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן