ExoTerra מציגה – המנוע שיביא לוויינים קטנים לאסטרואיד

חברת ExoTerra  זכתה בחוזה של נאס"א לפיתוח מערכת הנעה חשמלית-סולארית ללוויינים זעירים ולהוכחת יכולת בטיסה לאסטרואיד קרוב ארץ

 

מערכת ההנעה החשמלית של חברת ExoTerra מבוססת על אפקט הול. צילום יח"צ
מערכת ההנעה החשמלית של חברת ExoTerra מבוססת על אפקט הול. צילום יח"צ

 

נאס"א העניקה ל- ExoTerra Corporation חוזה בהיקף של 2.5 מיליון דולר להדגמה של מערכת הנעה חשמלית סולארית חדשה עבור לויינים זעירים (CubeSats), שתאפשר לחלליות בגודל של קופסת נעליים לשלש את הכוח הזמין שלהן כך שיתאפשר להם לייצר הינע שיתן דחף של למעלה מ-2.5 קמ"ש.

 

במסגרת "שימוש בשותפויות ציבוריות-פרטית לקידום טכנולוגיות  תשתמש ExoTerra ביכולות   המנוע המכונה  Tipping Point להטסת לוויין זעיר שיהפוך למעשה לחללית שיוצאת מכוח המשיכה של כדור הארץ – לאסטרואיד. אם הדבר יצליח, תהיה ExoTerra החברה הפרטית הראשונה שתטוס מעבר לירח.

 

המשימה תציג את טכנולוגיית ההנעה החשמלית הסולארית בחלל בפעם הראשונה, ותתמוך בשותף שלנו, חברת Deep Space Industries, במאמצים לאתר אסטרואידים המתאימים לכרייה.

 

"אנחנו מכווצים את הגודל של חלליות בין פלנטריות כדי לאפשר לנאס"א לבצע יותר מדע במחיר נמוך משמעותית", ציין מייק וונוורקום, מייסד אקסוטרה.

 

"ההפגנה המוצלחת של הטכנולוגיה תאפשר לנאס"א לבצע משימות עתידיות לאסטרואידים או ליעדים אחרים במערכת השמש הפנימית בעלויות נמוכות בסדרי גודל נמוך לעומת המשימות הנוכחיות".

למשימה יש השלכות גם על תעשיית החלל המסחרית. ExoTerra תשתמש במנוע מבוסס אפקט הול שיאפשר לקיובסאט לבצע בקרת מסלול ארוכת טווח בפעם הראשונה.

 

בשילוב עם מערך קולטי שמש בעל הספק גבוה, המנוע מאפשר ל- CubeSats לבצע פעולות מסחריות אמינות  וניתן יהיה להשתמש בהם בחיישנים יעילים יותר."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. א
    קח לדוגמה פלטינה: היום כורים כ-160 טון בשנה ומחיר גרם הוא כ-30 דולר. כלומר כ-5 מיליארד דולר בשנה.
    אז, העלות צריכה להיות מתחת ל-30,000 דולר לקילוגרם. היום, להעלות קילוגרם למסלול נמוך עולה כ-20,000 דולר.
    נוסיף לזה שהמחיר של פלטינום הוא יקר בגלל הכמות הנמוכה הקיימת אז הבאת כמות גדולה תוריד את המחיר, אז קשה לראות שכדאי להביא פלטינום מאסטרואידים.
    זו רק דעתי, בכלכלה אני ממש לא מבין…

  2. לאבי והרצל
    במקום ריאקציות כימיות, שדות חשמליים מאיצים יונים (אטומים טעונים במטען חשמלי) של חומרים
    שונים (יוד, אבץ, קסנון ואחרים) וכך נוצר דחף כמו במנוע רקטי רגיל.
    החשמל מופק מתאים פוטו אלקטריים.

  3. יריב
    לא משנה גודל האסטרואיד. משנה כמה החללית יכולה לקחת. וגם מה ריכוז המתכת

  4. א׳,

    לא בדקתי לאחרונה לגבי המחירים (אתה מוזמן לעשות את זה ולעדכן אותי) אבל יש לי הרגשה שאפילו אסטרואיד קטן שקוטרו מספר קילומטרים שעשוי כולו מפלטינה או זהב בהחלט יהיה כלכלי למי שישקיע לשלוח לשם חלליות שיבצעו עבודות כרייה.

  5. יריב
    אני לא חושב שאפילו פלטינה יהיה כלכלי להביא מהחלל. אפילו אם יש אסטרואיד מפלטינה טהורה (ולא נראה לי שיש) בקשר ליהלום, כמובן שלא מדובר על שימוש לתעשייה (אין לי ספק שייצור יהלום מלכותי יהיה זול יותר) אבל אין ספק שיהיה מי שישלם גם מאות מיליונים על יהלום חלל גם אם הוא יהיה קטן ולא נקי במיוחד. מצד שני צריך יהיה למצוא בכלל אסטרואיד כזה. מצד שלישי אפשר גם סתם להביא אבנים מהירח ולמכור במיליונים. (כל עוד לא מביאים יותר מידי)

  6. כשמדברים על כרייה בחלל. מה יש שם כבר שכל כך יקר ששווה לשלוח חללית בשבילו?

  7. להרצל
    בעיקרו של דבר זהו סוג של מנוע רקטי.
    משתמשים בו להאיץ אטומים של חומר (מתכות מסויימות כמו ביסמוט, אבץ או מגנזיום,
    הולוגנים מסויימים: יוד – או גזים אצילים כמו קסנון, קריפטון וארגון) באמצעות שדה מגנטי
    המושג מחשמל המופק בתאים פוטואלקטריים.
    ע"פ החוק השלישי של ניוטון, הלוויין ינוע בכיוון ההפוך לכיוון
    האצת האטומים ששישתחררו מהחומרים הנ"ל – כמו כל מנוע רקטי .
    מקווה שהבנת.

  8. צורת הנחת הלוחות הסלולארים משני צידיי המנוע מאפשרת ניצול מירבי של רק אחד משני הלוחות הסלולארים שיופנה אל השמש בעוד שהשני לא ינוצל כלל. ניראה לי שאפשר היה להציב את הלוחות בצורה יותר חכמה.
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן