אבי בליזובסקי

עין כחולה ועין ירוקה. ההבדלים בין המצולמות אינו רק בגוון אלא גם בגנום. מתוך ויקיפדיה

לכל בעלי העיניים הכחולות יש אב משותף

פרופ' נדיה תהלמן (משמאל) ליד הרובבוטית נאדין שנבנתה ב-NTU.מימין רובוט הנוכחות מרחוק אדגר

דור חדש של רובוטים חברתיים

ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: עדי כהן צדק

ווטסון, יבמ ועולם הרפואה

מגיבים ראשונים באיזור בו יש חשד לחומרים מסוכנים. צילום: shutterstock

"הטכנולוגיה תקפיץ את כוחות ההצלה ליגה"

ג'ון קונולי בהרצאה בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

החלל הוא האוקיינוס הבא

הרים ומישורים על פלוטו כפי שצולמו כ-15 דקות לפני ההתקרבות הגדולה, בתוספת צילום צבע של אותו איזור ברזולוציה יותר נמוכה (בגלל המרחק ממנו צולמה) מאפשרים הצצה לנופים המרהיבים. צילום:NASA/JHUAPL/SwRI

פלוטו: תמונות ראשונות בצבע

נשיא צרפת פרנסואה הולנד ביחד עם ראש ממשלת כוויית שייח' ג'אבר אל מובארק אל סאבן בועידת האקלים בפריז

בפריז נחתם ההסכם לעצירת התחממות כדור הארץ ב-1.5 מעלות

ניסוי מערכת ההגנה מפני טילים 'שרביט קסמים'. צילום יחצ - דוברות משרד הבטחון

ניסוי מוצלח לטיל חץ 3 ביירוט מטרה מחוץ לאטמוספירה

באיור ניתן לראות את היחס בין הפוטו-מתח לפוטו-זרם בפוטו-אנודה עבור רמות ריכוז קרינה שונות. ככל שעוצמת הקרינה עולה ישנה עליה משמעותית בפוטו זרם. בדומה לתאי שמש, עבור פוטו מתח נמוך, עליה זו היא ביחס ישר לעוצמת הקרינה. בנוסף לכך, עם העלייה בעוצמת הקרינה גם הפוטו-מתח הנבנה באלקטרודה גדל. מאחר ותוספת הפוטו מתח באה בנוסף לעליה בזרם, ישנה עליה בנצילות המרת האנרגיה. בצד הגרף ניתן לראות איור של מערכת הניסוי. האור מגיע ממקור אור המדמה את אור השמש. אור זה מרוכז על הפוטו-אנודה בעזרת עדשה. עוצמת הקרינה הפוגעת בתא האלקטרוכימי נקבעת על ידי המרחק בין הפוטו-אנודה לעדשה

שמש, מים, דלק

מכונת קפה חכמה עם מסך מגע. צילום: shutterstock

"כל דבר שמחובר לאינטרנט ניתן לפריצה"

טל דרורי, מנהל מעבדת Multimeia Analytics במעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום יחצ

ראיה ממוחשבת היא מרכיב חשוב בעידן הקוגניטיבי

הלוויין עמוס 5. איור: ויקיפדיה

חלל תקשורת איבדה את הקשר עם הלוויין עמוס 5

משתתפי פאנל היזמות בכנס DevlopEX2015. מימין: שלמה גרדמן, דורון מרקו, פרופ' סימון ליצין, גבי עידן. צילום: קובי קנטור

כיצד פועלת האאוריקה

השוואת גודלם של כדור הארץ ומאדים באותו קנה מידה. איור: נאס"א

מדוע כדור הארץ גדול ממאדים?

תצפית לאורך שלוש וחצי שעות במטר הליאונידים של 2014. צילום: מיכאיל רווה (REVA), פליקר

חם או קר? כמה תהיות על מטאורים ומטאוריטים

הירח פובוס המקיף את מאדים. בתצלום זה נראים היטב הסדקים על פניו, שההערכה היא שהם סימן ראשון להתפרקותו הצפויה. צילום: נאס"א

ירחו של מאדים פובוס עשוי להתפרק לרסיסים

ד"ר שרון אלפרט, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אבי בליזובסקי

עוזר הרדיולוג שאף פעם לא מתעייף

ראשי האקדמיה הישראלית למדעים בביקור רשמי בסין, אוקטובר 2015. צילום יחצ

חודש והורחב ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם סין