סיקור מקיף

המחשב מתווכח עם אלופי הויכוחים ויוצא בתיקו

IBM  הציגה במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (ג') שני עימותים בין הרובוט  Project Debater שנוהל ופותח ממעבדות IBM בחיפה (ראו סקירה) לבין וכחנים מקצועיים אנושיים – האחד עסק בפרטיות ובשאלת המשך המעקב של מדינות אחרי האזרחים שלהן,  והשני בהנדסה גנטית – האם זה טוב או רע?

סיקור מורחב באתר הידען:

חיה גולדליסט אייכלר ויער בך - שני וכחנים מקצועיים בעת הדיונים עם Project Debater מערכת התבונה המלאכותית של IBM שנועדה להתחרות בתחרויות ויכוחים. צילום: אור קפלן
חיה גולדליסט אייכלר ויער בך – שני וכחנים מקצועיים בעת הדיונים עם Project Debater מערכת התבונה המלאכותית של IBM שנועדה להתחרות בתחרויות ויכוחים. צילום: אור קפלן

IBM  הציגה במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (ג') שני עימותים בין הרובוט  Project Debater שנוהל ופותח ממעבדות IBM בחיפה (ראו סקירה) לבין וכחנים מקצועיים אנושיים – האחד עסק בפרטיות ובשאלת המשך המעקב של מדינות אחרי האזרחים שלהן,  והשני בהנדסה גנטית – האם זה טוב או רע? לפי כללי התחום כל אחד מהצדדים הציג עמדה בנושא, רצוי כזו המבוססת על עובדות האחד בעד והאחד נגד.  זהו לדברי ד"ר נועם סלונים ממעבדת המחקר של IBM בחיפה שיזם את הפרויקט והצליח את IBM העולמית להשקיע בו, זהו האתגר הגדול הבא לאחר נצחון דיפ בלו את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב, ונצחון ווטסון במשחק הטלוויזיה ג'פרדי בשנת 2011.

Debater "תומכת בזכות בני האדם לפרטיות"

ה- Debate התנהל כולו באנגלית, כאשר הנושא הראשון העולה לדיון באירוע ההדגמה הוא: "יש לסיים את השימוש באמצעי מעקב אחר הציבור בקנה מידה נרחב". הנושא נבחר אקראית, מתוך רשימה מוגדרת מראש של נושאים – והוצג למתמודדים, אדם ומכונה, כעשר דקות לפני תחילת ה- Debater.

קודם לתחילת הדיון עצמו, התבקשו העתונאים שנכחו באירוע להצביע באמצעות אפליקציית מובייל ייעודית, שאיפשרה להם לבטא את עמדתם בסוגיה.

מערכת ה- Debater, שפתחה את הדיון בנאום בן ארבע דקות, טענה באופן רהוט למען הפסקת המעקב בקנה מידה נרחב. היא "תומכת בזכות בני אדם לפרטיות", ומצטטת את ההצהרה על זכויות האדם התומכת בזכות הזאת. לדבריה, "מעקב נרחב מסכן את חופש הביטוי וסותר את החוקה האמריקאית. הוא מונע זרימה חופשית של מידע סביב העולם. הוא אינו מוצדק, אינו נדרש ואין לו מקום בחברה מודרנית. הוא מפר את התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. תוכנית ההאזנה של ה- NSA סותרת את החוקה. האזנה בקנה מידה רחב הופכת להרגל מסוכן, ואינה נותנת למעשה ביטחון גדול יותר".

המתמודד האנושי, יער בך, גורס כי כי "אנשים מוותרים ממילא על הפרטיות ברשת – בין אם במשחקי מחשב ובין אם לצורך קבלת שירותים בהם הם מעוניינים. מספיק אנשים מוכנים לוותר על הפרטיות תמורת שיפור קטן לנוחותם". מבחינתו, פרטיות חשובה רק אם היא משפיעה משמעותית על הסביבה הישירה והמיידית של בני אדם. "ממשלות עשויות להשתמש במידע הפרטי נגדך – במדינות טוטליטריות. אבל זה לא נכון במדינות דמוקרטיות".

ער בך וה-Project Debater במהלך הוויכוח הלוהט. צילום: אור קפלן
ער בך וה-Project Debater במהלך הוויכוח הלוהט. צילום: אור קפלן

כשהמכונה מדברת על סירחון של זר פרחים נבול

בסיבוב התגובה, שוב לאורך ארבע דקות נוספות, פתח ה- Debater בקביעה לפיה "המתחרה שלי אומר שמעקב הוא עניין רב ערך. אני מציג עמדה אחרת… מעקב רחב יוצר היעדר איזון בין ממשלות לאזרחים. הוא מסוכן לדמוקרטיה. הוא הופך אותנו לחשופים יותר לטירור". בהתייחסות ישירה לטענה שהועלתה על ידי בך, לפיה השימוש במעקב בקנה מידה רחב הוא כבר בגדר עובדה, ציינה המכונה בהומור כי "הידבקות לססטוס קוו היא כמו שמירה על זר נבול. צריך להיפטר ממנו לפני שהחדר כולו מסריח".

בך, בנאום הסיבוב השני שלו, תהה מצידו "למה שמכונה תדאג כשהחדר מסריח?" הוא ציין כי אמצעי מעקב מרתיעים חלק מהפושעים הפוטנציאליים – ומסייעים לפעילות המשטרה. "בהיעדר מעקבים כאלה, המשטרה נאלצת לפעול על בסיס ססטיסטיקה כללית. זה יוצר מעגל של פשע שבו אוכלוסיות מסויימות אינן בוטחות במשטרה. ככל שנאפשר למשטרה להתמקד בפושעים ולא בקהילות שלמות – המצב יהיה טוב יותר".

נאום הנעילה של ה- Debater התמקד בסיכום הטיעונים אותם העלה, תוך שהמערכת שבה ומדגישה את הטענה לחוסר החוקיות של השימוש הנרחב באמצעי מעקב.

לאחר הוויכוח, התבקשו אורחי האירוע להצביע שוב, ולדווח מי לדעתם הציג נאום טוב יותר, מי הצליח להרחיב ולעשיר את הידע שלהם – והאם שינו את עמדותיהם.

כמעט מחצית המצביעים דיווחו כי איכות בניית הנאום של המערכת הייתה שווה לזו של המתווכח האנושי. רק מיעוטם ציינו כי המערכת העשירה יותר את הידע שלהם בנושא. כל אחד מהצדדים הצליח לשכנע מאזין אחד לשנות את עמדותיו.

המכונה מסבירה מדוע נכון להשתמש בהנדסה גנטית

הטיעון לפיו "עלינו להרחיב את השימוש בהנדסה גנטית", היה הנושא שהוגדר ל- Debate השני במסגרת האירוע שהתקיים במעבדות המחקר של IBM, בגבעתיים. מול המכונה, התייצבה הפעם חיה גולדליסט אייכלר, המתחרה ב- Debate זה 15 שנים. "אנחנו לא עושים ל- debater חיים קלים", ציינה ד"ר איה סופר כאשר הציגה את המתמודדת.

Debater פתח את הדיון בהגדרת התחום. וטען כי מדובר בטכנולוגיה אמינה – אמינה יותר מחלופות ותיקות. בסוג של הומור, הודיעה המערכת כי מדובר בתהליך יעיל ובטוח – "ממש כמו שאני בטוח כל עוד החשמל עובד".

בנאום רהוט ותוך התבססות על עובדות וציטוט מספרים, קובע ה- Debater  כי "אין הוכחה מדעית כי הנדסה גנטית אינה בטוחה. ה- FDA אישר את בטיחות הצריכה של מוצרים מהנדסים גנטיים. הנדסה גנטית משמשת ככלי לפיתוח תרופות טובות יותר". המערכת מצטטת נתונים לפיהם רוב הציבור בארה"ב תומכים בשימוש בהנדסה גנטית במגוון תחומים, מביאה דוגמאות למלחמה באמצעות הנדסה גנטית במזיקים לתבואות – ודוגמאות לתרופות שפותחו בהנדסה גנטית ואושרו לשימוש בארה"ב. "יש בהנדסה גנטית פוטנציאל לסייע למדינות עניות, ולהזין את העולם". המערכת שבה וטוענת כי מדובר בטכנולוגיה בטוחה ומועילה – המאפשרת גם לפתח תרופות חדשות. לסיום, צופה ה- Debater כי המתחרה האנושית תציג הסתייגויות וחשש מסיכונים עתידיים. "החיים קצרים מדי", היא מסכמת.

חיה גולדליסט אייכלר אכן מתמקדת בסיכונים, ומזכירה כי מי שפיתחו את האנטיביוטיקה לא חזו את הופעתם של סופר-חיידקים, עמידים לתרופות. "אני לא מוכנה לקבל את המילה של התקדמות טכנולוגית בכל מה שנוגע לבטיחות של התפתחות טכנולוגית" – היא עוקצת את המכונה, ותוהה מה תעשה הנדסה גנטית לחברה האנושית. "תוצאות השינויים עשויים לא להיות מורגשות לאורך עשרות שנים – אבל ייתכן שהם יובילו לסרטן, למשל. אסור למלא את העולם במזון מסוכן ובמוצרים מסוכנים.

בנאום התגובה שלו, מציין ה- Debater כי "אנשים חוששים מכל טכנולוגיה חדשה". הוא מתייחס לטיעונים אותם העלתה המתחרה האנושית הנוגעים להשפעה על הסביבה – ודורש הוכחות מחקריות. לדבריו, "הנדסה גנטית של יבולים מאפשרת לייצר יבולים גדולים יותר, והיא חיונית לתנובה גבוהה יותר". המערכת מביאה דוגמאות מקנדה והודו, שם הוכח כי הנדסה גנטית מאפשרת הסתגלות טובה יותר לשינויי האקלים, ומצטטת מחקרים התומכים בהנדסה גנטית. "כוח גרעיני והנדסה גנטית אינם מסוכנים כמו המשך השימוש בדלקים מסורתיים".

גולדליסט – בסיבוב התגובה שלה – תוהה מה יקרה כאשר הסביבה האקולוגית תשנה בשל הדברה גנטית של יתושים? "אנחנו מרוצים כיום – אבל קשה לדעת מה התוצאות ארוכות הטווח. הנדסה גנטית היא הרבה יותר מאשר רפואה עכשווית. הנדסה גנטית של ילדים לפני הולדתם נושאת פוטנציאל מסוכן. האם יש לי זכות לבחור צבע עיניים או שיער של הילד שלי רק על מנת שידמה למשפחה שלי? זה מסוכן, כי החברה עלולה להגיד שיש יתרון למישהו מסויים. עלינו לדאוג לדור הבא של בני האדם – ובמיוחד למי שלא יהיו לו אמצעים להנדסה גנטית, להפוך את ילדיו למוצלחים יותר ומצליחים יותר. זו סכנה שמשנה את האופן שבו נראית החברה האנושית ואת עתידה.

את נאום הסיכום שלו, פותח ה- Debater  בהצהרה לפיה "המתחרה שלי רומנטית, מעט נאיבית ושמרנית. אנשים צריכים להשתמש בעוצמות שלהם". המערכת שבה ומסכמת את הטיעונים אותם העלתה, לפיהם הנדסה גנטית מסייעת בתחומי המזון והחקלאות, התרופות והטיפול התרופתי.

גולדליסט חותמת בקביעה לפיה "אי אפשר להתעלם מהסכנות. כאשר אנחנו מבצעים מניפולציה של המזון, של התרופות ושל הגוף שלנו – אנחנו מעמידים את העתיד שלנו בסכנה. החברה הדמוקרטית עבדה על מנת להגן על עצמה – אלא שהנדסה גנטית מכניסה אותנו לעידן שבו כסף יקנה לך יתרונות בלתי הוגנים".

תוצאות ההצבעה בסיום ה- Debate השני העלו כי המאזינים מעריכים את ה- Debater כמי שסיפק להם העשרה טובה יותר של הידע בנושא. גם באיכות הנאום – נרשם כמעט שיוויון. במדד השכנוע – התברר כי יותר מאזינים עברו לתמוך בטיעונים אותם הציגה המתחרה האנושית.

בתשובה לשאלה איך נקבעים נושאי הדיון, ואיך מחליטים מי מהצדדים יידרש להציג עמדה זו או אחרת, הסביר ד"ר סלונים את תהליכי בחירת נושאי הדיון: בשלב ראשון נותנים למערכת לרוץ על בסיס הנתונים ולאתר את אותם נושאים שבהם יש חומר זמין לשימושה. מבין הנושאים שלגביהם היא מדווחת על יכולתה להתמודד – נבחרים נושאים שבהם יש עניין. ה- Debate עצמו מנוהל במתכונת דיון פרלמטנרי, שבו טיעוני הבעד מוצגים ראשונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן