סיקור מקיף

למעלה מ-30 מאמרים מדעיים ופריצות דרך של חוקרי IBM חיפה. ציוני דרך בפרויקט Project Debater

מערכת התבונה המלאכותית Project Debater של IBM פותחה במשך שש שנים בעיקר במעבדת המחקר של IBM בחיפה. לרגל הדגמת המערכת בישראל פירטה IBM את השלבים שעבר הפרויקט מהגיתו ועד לעמידתו על הרגליים מול דובר אנושי

סיקור מורחב של ההכרזה על Project Debater

project debater . צילום: אור קפלן
project debater . צילום: אור קפלן

פברואר 2011: בעקבות ההצלחה במשחק Jeopardy!, מבקשת הנהלת IBM ממדעני החברה להציע את האתגר הבא – IBM Next Grand Challenge. נעם סלונים ממעבדת המחקר בחיפה הגיש הצעה בת שקף אחד – לפתח מערכת בינה מלאכותית שתוכל לנהל דיון במתכונת של debate עם בני אדם. בהמשך, השקף הבודד מתפתח להצעה מלאה שעוברת תהליך בחינה והערכה.

פברואר 2012: ההנהלה הבכירה של IBM בוחרת את Project Debater כאתגר הגדול הבא של החברה.

יוני 2012: המחקר מתחיל במסגרת צוות קטן אותו מובילים דני גוטפרוינד כמנהל וד"ר נעם סלונים כחוקר הראשי. בהערכת סוף השנה בדצמבר 2012, הוחלט להכפיל את מספר אנשי הצוות של הפרויקט. כעבור כחצי שנה מצטרפים למאמץ גם חוקרים של IBM בהודו ובהמשך גם חוקרים מאירלנד ומארה"ב.

אוקטובר 2013: רון חורי, העומד בראש צוות המרת הטקסט לדיבור במעבדה בחיפה, מעניק לראשונה ל- Project Debater קול, המבוסס על Watson Jeopardy. המילים הראשונות של המערכת מציגות מספר טיעונים אותם איתרה באופן אוטומטי. הצוות מגדיר את היום הזה כמועד שבו Project Debater נולד באמת.

אפריל 2014: מאמר מדעי ראשון מתפרסם במסגרת הקונגרס הבינלאומי ה-25 לבלשנות חישובית. מאז, פורסמו יותר מ-30 מאמרים במסגרת הפרויקט, ומאמרים נוספים צפויים להתפרסם בהמשך. בסוף אותו חודש נחשפת לראשונה גרסה חלקית והתחלתית של הטכנולוגיה על ידי ד"ר ג'ון קלי, סגן נשיא בכיר של IBM האחראי על מעבדות המחקר של החברה, במסגרת הרצאה במכון מילקן בלוס אנג'לס.

דצמבר 2014: בהערכת סוף השנה מודגמת לראשונה בניית נאום פתיחה ל- Project Debater בשורת נושאים נבחרים. ההנהלה מתרשמת מהפוטנציאל, ומחליטה להוסיף ולהרחיב את המאמצים.

ינואר 2016: ד"ר רנית אהרונוב, שעזבה את IBM חודשים ספורים קודם לכן על מנת לערוך מחקר באקדמיה, מגויסת חזרה ל-IBM כמנהלת Project Debater ומחליפה את דני גוטפרוינד שעבר למעבדה החדשה של IBM בבוסטון.

פברואר 2016: Project Debater מקבל קול חדש, של שחקנית ניו-יורקית מתחילה.

מרס 2016: Debate מלא ראשון. ארבעה דיונים מוקלטים בהשתתפות המכונה בנושאים שונים אשר שימשו בפיתוח המערכת.

יוני 2016: סבב שני של דיונים מלאים, עדיין בנושאים ששימשו בפיתוח המערכת. הביצועים של המערכת עדיין חלשים מאד ואת חלק מהדיונים היא לא מצליחה לסיים מסיבות טכניות שונות.

יוני 2016: צוות הפרויקט רוכש מצד שלישי רישיון שימוש בגוף ידע הכולל אלפי עיתונים ומגזינים. זו הפעם הראשונה שבה הצוות מרחיב את העבודה באופן משמעותי מעבר לנתונים הזמינים בוויקיפדיה ובאופן שיניב בסופו של דבר קפיצת מדרגה משמעותית בביצועי המערכת.

אוגוסט 2016: סבב שלישי של דיונים מלאים, עדיין בנושאים המשמשים בפיתוח המערכת. התוצאות גרועות מאלה שהוצגו ביוני עם מספר גדול של שגיאות וסטייה מהנושא. כך למשל ב- debateבנושא חינוך גופני המערכת מדברת בעיקר על חינוך מיני.

נובמבר 2016: סבב רביעי של דיונים מלאים, עדיין בנושאים המשמשים בפיתוח המערכת. זו ההקלטה הראשונה המתקיימת במעבדת המחקר של IBM בחיפה. התוצאות טובות מאלה של אוגוסט אבל עדיין רחוקות מלהיות משביעות רצון. המערכת מצטטת את המתדיין האנושי בתגובותיה, וטיעוניו – שהוצגו באופן מעט מגומגם – זוכים להדגשה של הגמגום על ידי המערכת. הצוות מחליט להימנע מהפונקציונאליות הזאת.

פברואר 2017: סבב חמישי של דיונים מלאים. הפעם, לראשונה, נבחרים הנושאים מתוך רשימת נושאים שהמערכת לא נחשפה אליהם מראש. כמו כן, לראשונה, הקהל מתבקש להצביע ולקבוע את תוצאות הדיונים. למרות ההתקדמות אותה הציגה המערכת, Project Debater מפסיד באופן ברור בכל ששת הדיונים.

מאי 2017: סבב שישי של דיונים מתוך רשימה של נושאים אליהם המערכת לא נחשפה מראש. לראשונה, Project Debater מצליח לנצח את היריב האנושי באחד הדיונים.

אוגוסט 2017: סבב שביעי של דיונים מלאים. התוצאות ממשיכות להשתפר. בנוסף, הצוות מנסה יכולת חדשה המשולבת במערכת – שנינות: Project Debater ציין באופן מבודח בפני האדם מולו הוא מתדיין כי הוא מדבר מהר מדי, ועליו להקפיד לזכור לנשום.

נובמבר 2017: סבב שמיני של דיונים, הפעם בהשתתפות המנהל המקורי של הפרויקט, דני גוטפרוינד כמתמודד מול המערכת. Project Debater מנהל שישה דיונים במגוון נושאים. שוב, ניכר השיפור בביצועי המערכת.

מרס 2018: המערכת מודגמת לראשונה מחוץ לגבולות ישראל, במעבדת המחקר של IBM על שם ווטסון במדינת ניו-יורק, בפני קהל פנימי של החברה. מתקיימים ארבעה דיונים והתוצאות משכנעות את ההנהלה הבכירה של החברה לחשוף את הפרויקט במתכונתו הנוכחית בהקדם, אף שהמערכת עדיין בפיתוח.

יוני 2018: לראשונה נחשף Project Debater לקהל של עיתונאים באירוע הכולל שני דיונים בסן פרנסיסקו. כעבור כשבועיים, מודגמים שני דיונים נוספים באירוע דומה בבית IBM בגבעתיים בהשתתפות עיתונאי הטכנולוגיה הבכירים בישראל. בשני הויכוחים הללו התוצאה היתה תיקו.

\

מהו Project Debater?
Project Debater הוא שמה של מערכת הבינה המלאכותית הראשונה המסוגלת לנהל דיון אמיתי ומשמעותי עם בני אדם, במסגרת של מעמת (דיבייט) תחרותי. הקלט אותו מקבלת המערכת כולל אך ורק את השאלה סביבה ייסוב הדיון. המערכת סורקת מיליארדי משפטים על מנת לייצר ולהציג עמדה קוהרנטית ומשכנעת אודות הנושא. לאחר מכן, היא מאזינה לנאום הפתיחה של הצד השני ויוצרת נאום תגובה מתאים – תוך הצגת יכולות דיון שהן מעבר ליכולת של כל מערכת בינה מלאכותית אחרת. לבסוף, המערכת מסכמת את טיעוניה בנאום שלישי תמציתי. הטכנולוגיה שפותחה במהלך הפרויקט תסייע לבני אדם בקבלת החלטות מבוססות נתונים ומוטות פחות אודות נושאים מורכבים. שיתוף פעולה בין בני אדם ובין מערכת כזו יכול להניב החלטות טובות יותר – ותוצאות עסקיות טובות יותר.
Project Debater מייצג סוג חדש של אתגר בעולם הבינה המלאכותית. חוקי הדיבייט נולדו מתוך התרבות האנושית הנוגעת לדיונים ושיחות והם אינם שרירותיים כמו החוקים של משחקי קופסה. במסגרת דיבייט, מערכת הבינה המלאכותית אינה יכולה להשתמש בטקטיקות שאינן מובנות לבני אדם, אלא נדרשת להציג בזמן אמת קווי טיעונים אחריהם מסוגלים בני אדם לעקוב. שנית, בניגוד לאתגרי בינה מלאכותית בעבר, הנוגעים למשחקים, בדיבייט אין פונקציית מטרה אינהרנטית ואובייקטיבית שעליה יכולה מערכת הבינה המלאכותית להסתמך. ערכו של כל טיעון הוא לעתים קרובות סובייקטיבי, ואין אפילו שיטת מדידה מוסכמת לקביעת ה"מנצח". פיתוח מערכת בינה מלאכותית בתנאים אלו מציב אתגרי מחקר חדשים וחשובים.

מדוע הדברים חשובים במיוחד בעיתוי הנוכחי?
כשאנו חושבים אודות מערכות בינה מלאכותית עתידיות, ובמיוחד כאלה הנשענות על מה שמכונה בינה מלאכותית חזקה, ברור כי יכולתם של מחשבים להבין באמת את השפה האנושית ולהציג כושר הבעה משל עצמם, תהיה נקודת מפנה בתחום כולו.
בעולם המתמודד מול אתגרים מורכבים, עם פרספקטיבות סותרות והטיות מובנות, עושר של מידע וגם איום מתמיד של דיס-אינפורמציה – הכרחי למצוא דרכים שיאפשרו לקבל החלטות טובות יותר המבוססות על מידע רב ורלוונטי.
כל אדם המקבל החלטות או משפיע עליהן – בין אם מדובר ברופאים, משפטנים, מדינאים או מנהלים – נדרש להציג טיעונים טובים הנשענים על לוגיקה ברורה. בנוסף, מקבלי ההחלטות צריכים להבין את משקלם של רגשות וסוגיות בין אישיות, ולנסות לבחון את הסוגיה שעל הפרק באופן ענייני ככל האפשר. טכנולוגיית Project Debater שנולדה במעבדות IBM תאפשר קבלת החלטות טובה ומושכלת יותר, המשלבת בין אדם ומכונה – בין אם מדובר בנציגי ציבור נבחרים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, יועצים פיננסיים או אנשי חינוך המלמדים תלמידים לחשיבה ביקורתית.

איך עובדת המערכת?
על מנת לפתח את Project Debater, נדרש צוות החוקרים של IBM לצייד אותו בשלוש יכולות חדשניות, שכל אחת מהן מהווה פריצת דרך בפני עצמה בעולם הבינה המלאכותית:

  1. כתיבה והצגה של נאומים מבוססי נתונים: Project Debater כולל את המערכת האוטומטית הראשונה המסוגלת לעבד גוף ידע מאסיבי, ובהינתן תיאור קצר של נושא הדיון – לכתוב נאום בנוי היטב, ולהציג אותו באופן ברור ותכליתי – תוך שהוא אפילו משלב הומור בדבריו.
  2. הבנת הנשמע: היכולת לזהות מושגים מרכזיים וטיעונים החבויים בנאום ארוך ומורכב, אשר עשוי לעסוק אף בנושאים מופשטים, ואשר נישא בדיבור אנושי רגיל. זאת בהשוואה למערכות בינה מלאכותית קונבנציונאליות, המציגות בדרך כלל יכולת האזנה ותגובה רק לפקודות פשוטות המובעות במשפטים בודדים.
  3. מידול עולם הדילמות אנושיות: ייצוג עולם הסתירות והדילמות האנושיות, במסגרת בסיס נתונים ייחודי, המאפשר למערכת להציג טיעונים עקרוניים על פי הצורך.

תגובה אחת

  1. בינה מלאכותית שמזינים אותה בשקרים ולשון הרע(עיתונים) לא תתפקד כמו שצריך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן