נאס"א חוגגת 60 שנה

הסוכנות שהוקמה בבהילות ממזוג של כמה גופים ומעבדות מחקר באוגוסט 1958 נועדה לתת מענה לתחרות מצד ברית המועצות לאחר שיגור לוויני הספוטניק הראשונים. עם זאת, למרות שייעודה הראשון היה צבאי-פוליטי כבר עם הקמתה הוטל עליה להרחיב את הידע של האדם ולכונן מחקרים ארוכי טווח

תרגום: אבי בליזובסקי ונחום שרשבסקי

הנשיא דווייט ד. אייזנהאור (במרכז) ממנה את ט. קית גלנאן (מימין) למנהל הראשון של נאס"א ואת היו ל. דריידן לסגן המנהל הראשון.צילום: נאס"א.
הנשיא דווייט ד. אייזנהאור (במרכז) ממנה את ט. קית גלנאן (מימין) למנהל הראשון של נאס"א ואת היו ל. דריידן לסגן המנהל הראשון.צילום: נאס"א.

למרות שנאס"א ידועה בעיקר בזכות שישים שנים של הישגים הנדסיים ומדעיים, היא נוצרה במקור כעניין של ביטחון לאומי. אחרי שהסובייטים הטיסו את שני הספוטניקים הראשונים ב-1957 ואת ספוטניק 3 ב-1958, ממשלת ארה"ב ראתה בחלל שדה קרב פוליטי, אפילו צבאי, חדש חשוב והתחילה לתכנן תוכנית חלל לטווח ארוך.

"זה היה כאילו פצצה נפלה על גבעת הקפיטול", אמרה עובדת הקונגרס איילין גולוואי בראיון בשנת 2000, "כי היינו כל כך מופתעים שברית המועצות הייתה ראשונה. לשתי המדינות, ארצות הברית וברית המועצות, היו פרויקטי חלל בשנה הגיאופיזית הבינלאומית, אבל הפרויקט שלנו היה מאוד קטן. זה היה לוויין ששקל קצת פחות מקילו וחצי, והלוויין הסובייטי [ששקל כמעט 85 ק"ג] פתח באמת את החלל החיצון כסביבה החדשה, בנוסף לאדמה, לים ולאוויר". מדענים דחקו בנשיא אייזנהאור להקים סוכנות חדשה שיוטל עליה לפקח על חקר החלל כסוכנות אזרחית, מתוך חשש שפיקוח צבאי משמעו יהיה מחקר רק בתחומי העדיפות הצבאיים.

הדיונים בקונגרס בנושא, כשהיו"ר היה מנהיג הרוב בסנאט לינדון ב. ג'ונסון (דמוקרט, טקסס) התחילו בנובמבר 1957 ונמשכו שישה שבועות. ג'ונסון ביקש מגולוואי, אנליסטית ביטחון בשירות המחקר והמידע של הקונגרס, לסכם את העדויות בקונגרס. הדוח שלה, בשם "הבעיות של הקונגרס בגיבוש חקיקה בנוגע לחלל החיצון", המליץ על כמה אפשרויות כולל הקמת סוכנות אזרחית חדשה שתוביל את פעילות החלל של אמריקה.

ב-2 באפריל 1958 הנשיא דווייט ד. אייזנהאור שלח לקונגרס טיוטת חוק להקמת סוכנות אווירונאוטיקה וחלל לאומית אזרחית, שמבוססת על הוועדה המייעצת הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA) הקיימת, שתפקח על תוכנית החלל של ארה"ב. שנים עשר יום לאחר מכן שני הבתים, הסנאט ובית הנבחרים, הציגו גרסאות של הצעות חוק להקמת ארגון כזה, והדיונים התחילו ביום הבא. גולוואי פעלה בהצלחה לקרוא לארגון החדש מינהל ולא סוכנות כדי לתת לו סמכות רחבה יותר לתאם עם הרבה סוכנויות ממשלתיות אחרות.

הצעת החוק של בית הנבחרים התקבלה ב-2 ביוני והגרסה של הסנאט ב-16 ביוני. הסנאטור ג'ונסון ישב בראש צוות משתי המפלגות כדי ליצור גרסה מאוחדת של החוק, ונפגש עם הנשיא אחרי חופשת ה-4 ביולי (יום העצמאות) כדי לפתור את הסוגיות שנשארו. הקונגרס קיבל את הגרסה הסופית של החוק, חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי, ב-16 ביולי, והנשיא אייזנהאור חתם עליו ב-29 ביולי 1958. החוק קבע שמונה יעדים למינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (נאס"א):

  1. הרחבת הידע של האדם על תופעות באטמוספרה ובחלל.
  2. שיפור השימושיות, הביצועים, המהירות, הבטיחות והיעילות של רכב אווירונאוטיקה וחלל.
  3. פיתוח והפעלה של רכב שמסוגל לשאת מכשירים, ציוד, אספקה ויצורים חיים בחלל.
  4. כינון מחקרים ארוכי טווח על התועלת הפוטנציאלית שתופק מניצול פעילויות אווירונאוטיקה וחלל למטרות שלום ומדע, ההזדמנויות שלהן והבעיות הכרוכות בהן.
  5. שימור התפקיד של ארצות הברית כמובילה במדע ובטכנולוגיה של האווירונאוטיקה והחלל וביישום שלהם לביצוע פעילויות למטרות שלום בתוך ומחוץ לאטמוספרה.
  6. העמדה לרשות סוכנויות שעוסקות ישירות בהגנה הלאומית תגליות שיש להן ערך או משמעות צבאיים, והספקה על ידי אותן סוכנויות לסוכנות האזרחית שהוקמה כדי להנחות את ולפקח על פעילויות האווירונאוטיקה והחלל הלא צבאיות, של מידע על תגליות שיש להן ערך או משמעות לאותה סוכנות.
  7. שיתוף פעולה של ארצות הברית עם מדינות אחרות וקבוצות של מדינות בעבודה שנעשית לפי חוק זה וביישום לצורכי שלום של התוצאות שלה.
  8. הניצול היעיל ביותר של המשאבים המדעיים וההנדסיים של ארצות הברית, באמצעות שיתוף פעולה הדוק בין כל הסוכנויות בעלות העניין של ארצות הברית כדי למנוע כפילות מיותרת של פעילות, אמצעים וציוד.

למרות שהחוק שונה במשך השנים, שמונת היעדים האלה עדיין מתארים את התפקידים העיקריים של נאס"א כיום.

דריידן (משמאל) וגלנאן (שני מימין) מושבעים לתפקידם כשהנשיא אייזנהאור מתבונן (שני משמאל). צילום נאס:א
היו דריידן (משמאל) וקית גלנאן (שני מימין) מושבעים לתפקידם כשהנשיא אייזנהאור מתבונן (שני משמאל). צילום נאס"א

ב-8 באוגוסט הנשיא אייזנהאור מינה את ט. קית גלנאן, נשיא המכון הטכנולוגי קייס בקליבלנד, אוהיו למנהל נאס"א ואת היו ל. דריידן, מנהל ה-NACA, לסגן המנהל. הסנאט אישר את המינויים שבוע לאחר מכן והם הושבעו בבית הלבן ב-19 באוגוסט. נאס"א התחילה לפעול רשמית ב-1 באוקטובר 1958, כשהמטה הראשון שלה שוכן זמנית בבית דולי מדיסון בוושינגטון הבירה.

לכתבה באתר נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן