סיקור מקיף

פרויקט החללית לירח של SpaceIL  נועד בעיקר לעודד בני נוער ללמוד מדעים והנדסה

כך אומר כך אומר כפיר דמרי, אחד ממייסדי SpaceIL  בראיון לאתר העדען, יריב בש, אף הוא מצוות המייסדים אמר כי הוא שמח על כך שתעשיית החלל והמדינה כולה ניצבים מאחורי הפרויקט

משמאל לימין: עופר דורון מנכ"ל מבת חלל של התעשיה האווירית, יריב בש וכפיר דמרי ממייסדי SpaceIL מוריס קאהן - יו"ר SpaceIL  ומנכ"ל העמותה עידו ענטבי על רקע החללית המיועדת לשיגור לירח. צילום: אבי בליזובסקי
משמאל לימין: עופר דורון מנכ"ל מבת חלל של התעשיה האווירית, יריב בש וכפיר דמרי ממייסדי SpaceIL מוריס קאהן – יו"ר SpaceIL  ומנכ"ל העמותה עידו ענטבי על רקע החללית המיועדת לשיגור לירח. צילום: אבי בליזובסקי

פרויקט החללית לירח של SpaceIL  נועד בעיקר לעודד בני נוער ללמוד מדעים והנדסה. כך אומר כך אומר כפיר דמרי, אחד ממייסדי SpaceIL  (השניים האחרים הם יריב בש ויהונתן ויינטראוב) בראיון לאתר הידען במהלך אירוע הכרזת תאריך הנחיתה של החללית הישראלית על הירח – 13 בפברואר 2019. האירוע התקיים אתמול (ג') במתקני התעשיה האווירית ביהוד.

"כבר מתחילת הדרך הבנו שאנחנו גם רוצים לעשות ניסוי מדעי לנחות על הירח אבל גם לתת השראה לדור הבא של המדענים והמהנדסים בישראל". הסביר דמרי.

"יש לנו מאות מתנדבים שעובדים למטרה הזאת, יחד עם משרד החינוך וגורמים אחרים. המטרה היא להגיע לתלמידים, להסביר להם שמדע והנדסה זה מדהים, זה מלהיב. אפשר לבנות חלליות אפשר להעיף דברים אם זה לירח או למאדים, לכל מקום שהם רק יחלמו. פגשנו כבר 750 אלף תלמידים ואנחנו ממשיכים."

"באופן כללי למדוד הצלחה בחינוך זה אתגר. יש לנו תכניות עומק ומודדים את המוטיבציה של הילדים ללמוד בתחילת התכנית ובסוף התכנית ובאמת רואים שיש שיפור. אני חושב שמה שבאמת הכריע זה הנתון של בוא נראה מה יהיה המצב של המהנדסים והמדענים בישראל." הסביר דמרי בהתייחסו למחסור המתמיד במהנדסים לתעשיית ההייטק, נושא שנמצא בכותרות זה שנים רבות, ועל אף המאמצים להגדלת מספר הבוגרים במקצועות הטכנולוגיים, עדיין חסרים עובדים פוטנציאליים ורבים, כמו דמרי, רואים במערכת החינוך את החוליה הרגישה. השקעה בחינוך מהיסודי ועד לתיכון, תאפשר להביא מועמדים רבים ללימודים גבוהים בתחום ולאחר מכן לתעשיה.

"כולנו מכירים את הבעיה באופן אישי, בין שבגיוס לצבא ואם זה גיוס בתעשיה, חסרים מהנדסים, ואנחנו מקווים שזה לא רק אנחנו דואגים לו, ושיש עוד גורמים השותפים אליו, ואני מקווה שביחד עוד תלמידים יבחרו במדע בהנדסה. הראינו להם כמה מדע וטכנלולוגיה עומדים מאחורי בניית החללית."

אתם פונים למגזרים מסוימים?

אנחנו בעצם פונים לכל המגזרים. הרצינו בעברית אבל גם בערבית וגם באנגלית. לדוגמה באשר לערבית, יש בעמותה מתנדב דרוזי שהקים מרכז במגזר ומספר לכל התלמידים על SPACEIL. התכנית הזו חשובה לכל מי שמודאג מהמחסור במהנדסים. הגענו כאמור למאות אלפי תלמידים ואנחנו ממשיכים בפרויקט החינוכי, החללית תשוגר, הפרויקט החינוכי יימשך. איך, איננו יודעים כרגע.

 

"מדינה שלמה מאחורנו"

 

יריב בש, ממייסדי SpaceIL  תיאר בקצרה את ההיסטוריה של הפרויקט: "כשהתחלנו כפיר יהונתן ואני, והעלינו את התכניות על נייר החללית היתה הרבה יותר קטנה והרבה יותר זולה. מאז דברים השתנו. הפרויקט הזה גדל, הבנו מה זה חלל, אז לא ידענו, היום אנחנו כבר יודעים, בעזרת אנשי התעשיה האווירית."

"זה די מדהים לראות איך מרעיון של שלושה צעירים, שתעשיה שלמה ולבסוף מדינה שלמה מתגייסת לגרום לזה לקרום עור וגידים. מה שאתם רואים פה מאחוריכם, בשנה הבאה יהיה כבר על הירח. זה השג שעד היום רק שלוש מעצמות הצליחו לעשות. המועדון של המעצמות שהצליחו להנחית חללית על הירח הוא המועדון הכי מצומצם בעולם. מתוך עשר המדינות שניסו – הרוב נגמר במכתשים."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן