הלמ"ס: חברות מסחור הידע רשמו הכנסות של 1.36 מיליארד שקל ב-2016

 כך עולה מסקר חברות למסחור ידע בישראל 2017 – דיווחים על גילויים להמצאות, פטנטים, הסכמי רישיון, הכנסות והקמת חברות הזנק של חברות מסחור הידע שליד של האוניברסיטאות, המכללות ובתי החולים

מאיץ החלקיקים במכון ויצמן. צילום יח"צ
מאיץ החלקיקים במכון ויצמן. צילום יח"צ

הכנסות חברה ממכירת קניין רוחני כוללות: מכירת פטנטים, תמלוגים, אופציות, דמי רישיון, הכנסות מבעלות על חברות הזנק (דיבידנדים, רווחים ממכירת חברות הזנק וכו') והכנסות אחרות מקניין רוחני. הכנסות אלו הסתכמו בשנת 2016 ב-1,364 מיליוני ש"ח. רוב ההכנסות ממכירת קניין רוחני היו בחברות שליד האוניברסיטאות (97%). הכנסות החברות שליד האוניברסיטאות ממכירת קניין רוחני בשנת 2016 ירדו ב-10% בהשוואה לשנת 2015 (1,464 מיליוני ש"ח).

בסך ההכנסות של כל החברות למסחור ידע (כולל הכנסות ממחקרים) חלה ירידה של 2%. בשנת 2016, הכנסות מפעילויות אחרות (בעיקר ממחקרים) היוו 35% מתוך סך ההכנסות.

בשנת 2017 חברות למסחור ידע רשמו 660 פטנטים (ירידה חדה לעומת 2016) והיו מעורבות בהקמת 39 חברות הזנק. כך עולה מסקר חברות למסחור ידע בישראל 2017 – דיווחים על גילויים להמצאות, פטנטים, הסכמי רישיון, הכנסות והקמת חברות הזנק.

סקר חברות מסחור ידע בישראל לשנת 2017 כלל את חברות מסחור הידע שפעילותן נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (שמונה חברות לשמונה אוניברסיטאות) ובנוסף חברות שליד מכוני מחקר ומכללות אקדמיות (חמש חברות) ובתי חולים (שש חברות). זהו הסקר השביעי שנערך בלמ"ס בנושא חברות מסחור ידע.

הסקר נערך ביוזמה ובתמיכה של המועצה הלאומית למו"פ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. השאלון עסק בנושאים האלה: הוצאות וכוח אדם בתחום ניהול הקניין הרוחני, קניין רוחני והגנתו (פטנטים, המצאות, וכד'), הכנסות מקניין רוחני וחברות הזנק של חברות מסחור ידע.

בחברות מסחור הידע, ניכרת בשנת 2017 עלייה במספר הסכמי הרישיון, במספר חברות ההזנק שבהם היו החברות למסחור ידע מעורבות, ובמספר משפחות הפטנטים. לעומת זאת, חלה ירידה בכל המדדים האחרים: במספר הבקשות החדשות לרישום פטנטים, במספר הפטנטים שאושרו במהלך 2017, בדיווחים על גילויים,  במספר העובדים המקצועיים, בהוצאות, בסך ההכנסות ובהכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים.

בשנת 2017 הגישו חוקרי האוניברסיטאות ומכוני המחקר השונים כ-1,070 דיווחים על גילויים לבדיקה בחברות למסחור ידע, ירידה של 19% לעומת השנה הקודמת. כ-553 מהדיווחים היו בחברות שליד האוניברסיטאות, ירידה של 9% לעומת שנת 2016. בשנת 2017 הגישו החברות למסחור ידע 604 בקשות מקוריות לרישום פטנטים, לעומת 635 בשנת 2016, ירידה של 5%.

בשנת 2017 אושרו 660 בקשות לפטנטים לעומת 813 בקשות שאושרו בשנת 2016, ירידה של 19%. בשנת 2017 חברות למסחור ידע היו מעורבות בהקמת 39 חברות הזנק, 69% מהן הוקמו על ידי החברות שליד האוניברסיטאות. ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים ב-2016 הסתכמו ב-1,364 מיליוני ש"ח, לעומת 1,507 מיליוני ש"ח בשנת 2015, ירידה של 9.5%; בשנת 2016 97% מהכנסות אלו היו מחברות שליד האוניברסיטאות.

מהשוואה בין-לאומית מתוקננת לשנת 2015 עולה כי ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית בהכנסות מקניין רוחני כאחוז מסך הוצאות המו"פ במדינה (לעומת יתר המדינות בהשוואה זאת), ואילו ארה"ב נמצאת במקום הגבוה ביותר בהכנסות מקניין רוחני ובמספר הפטנטים שאושרו. קנדה נמצאת במקום גבוה במספר חברות הזנק. לעומת זאת, הממלכה המאוחדת נמצאת במקום גבוה משאר המדינות שבהשוואה במדדים האחרים: גילויים להמצאות, מספר משרות מלאות של עובדים מקצועיים למוסד ומספר הסכמי רישיון.

תפקיד החברות למסחור ידע לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר במוסדות הנ"ל, להפוך פטנט למוצר מסחרי ולעזור בהקמת חברות הזנק. בפעולות אלו החברות מסחור הידע תורמות תרומה של ממש לצמיחת המשק בד בבד עם הגדלת הכנסותיהן של המוסדות שאותם הן מייצגות. החברות למסחור ידע עוסקות בניהול קניין רוחני. קניין רוחני הוא שם כללי לזכויות הקשורות במשאבים שאינם מוחשיים ושהם יציר האינטלקט של האדם, כמו פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר. זכויות קניין אלו מאפשרות למחזיק בהן ליצור מונופול על השימוש בפריט לתקופה מסוימת ובמדינות מסוימות.

•           ישנם סוגים שונים של קניין רוחני: המצאות, תוכנות מחשב, בסיסי נתונים, אמצעי הוראה, אמצעים אחרים, תוכניות תעשייתיות, סמל מסחרי או סמלים רשמיים, זנים של צמחים חדשים וכד'. תהליך המסחור בחברות אלה מתנהל בדרך כלל כך: בשלב הראשון החברות פונות לסגל האקדמי באוניברסיטה, בית חולים או מכון, לשם קבלת רעיונות, חידושים והמצאות חדשות. לאחר מכן, הן בוחנות האם הרעיון, ההמצאה או החידוש הוא בר-הגנה משפטית והאם יש לו פוטנציאל מסחרי המצדיק רישום פטנט. החברות מחליטות עם אלו מהרעיונות להמשיך בתהליך ואלו מהרעיונות לדחות. בהמשך התהליך החברות מגישות בקשות לרישום פטנט לרשויות המתאימות בארץ ו/או בחו"ל ומנסות לשווק את זכויות הפטנטים לחברות בארץ ובחו"ל. החברות מוכרות זכויות בלעדיות או אי-בלעדיות על שימוש בפטנט, אך בדרך כלל אינן מוכרות את הבעלות על הפטנט.

דיווחים על גילויים

בשנת 2017 דווחו לחברות למסחור ידע 1,070 גילויים להמצאות, כ-553 מהם בחברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות. לעומת שנת 2016 חלה ירידה של 19% בסך הדיווחים על המצאות בכל המוסדות. בחברות שליד האוניברסיטאות חלה ירידה של 9% לעומת שנת 2016. עלייה ניכרת חלה בדיווחים של חברות שליד בתי חולים.

מספר משפחות הפטנטים עלה בשנת 2017 ב-1% לעומת שנת 2016. העלייה הייתה בחברות שליד בתי חולים (4%) ובמכוני מחקר (11%). משפחות הפטנטים בחברות שליד האוניברסיטאות היו 78% מתוך סה"כ.

הסכמי רישיון
תפקיד החברות למסחור ידע הוא לשווק ולהעביר את הידע שנוצר באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמכוני מחקר ומכללות. הדרך המקובלת ביותר למסחר את הידע הינה באמצעות הסכמי רישיון.

מספר הסכמי הרישיון החדשים עם חברות חיצוניות היה 267 בשנת 2017, לעומת  234 בשנת 2016, עלייה של 14%. מרבית ההסכמים נחתמו עם חברות מקומיות: 76% בשנת 2017, לעומת 79% בשנת 2016. רוב ההסכמים נחתמו עם חברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות –  62% בשנת 2017 ו-65% בשנת 2016.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן