כך אמר מוריס קאהן, יו”ר SpaceIL. במסיבת העיתונאים לרגל ההכרזה על תאריך נחיתת החללית הישראלית על הירח
מר מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL: “לאחר שמונה שנים מאתגרות, אני מלא בגאווה על כך שהחללית הישראלית הראשונה בשלבי בנייה וניסוי סופיים ובקרוב תעשה את דרכה לירח. חוויתי אתגרים רבים בחיי, אך האתגר הזה התעלה על כולם. זהו הישג עצום עבורנו – SpaceIL ועבור שותפתנו-התעשייה האווירית שלצידנו מהיום הראשון. שיגור החללית הישראלית הראשונה ימלא בגאווה את המדינה בשנתה ה-70, הישג לאומי שישים אותנו על מפת החלל העולמית”.
“בשנת 2010 נכחתי בהרצאה של מומחה מנאס”א באוניברסיטת תל אביב ובאו אלי שלושה אנשים בכנס ואמרו לי שהם רוצים להשתתף בתחרות הנחיתה על הירח שמארגנת גוגל.” מתאר קאהן את רגע הפגישה עם הראשונה עם היזמים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב,. “שאלתי אותם אם יש לכם כסף. מסתבר שהם לא חשבו על ההיבט הפיננסי. נתתי להם 100 אלף דולר ואמרתי להם להתחיל. שאלתי מה התקציב של הפרויקט 8 מיליון דולר, אמרתי שזה משהו שאני יכול לעשות.”
“מסתבר שנכון לעכשיו, עלות הפרויקט הגיעה ל-95 מיליון דולר.” אמר קאהן והוסיף: “יש לנו את הכסף, הפרויקט לא ייעצר ולא יהיו לו שום בעיות בגלל כסף.”
היתה לנו פגישה, הם גייסו מתנדבים, הגענו לתעשיה האווירית להתחלה. היתה לנו פגישה כאן עם שמעון פרס, והוא אמר אם מוריס קהאן כאן, יהיה לכם הכסף. לא חשבתי כמה זה במאת יעלה, אבל כשזה עובד, אין מה שייעצור את זה.
“אנחנו בני מזל שיש לנו תומכים נוספים ובהם שלדון אדלסון, סמי סגול” . שלדון הוא אדם קשה אבל מצליח ואני יודע שהוא יהיה איתנו עד הסוף.” אני רוצה להודות למנכ”ל התעשיה האווירית יוסי וייס, למנהל מפעל מבת חלל עופר דורון, שניהל את הפרויקט בלעדיו לא היה אפשר לעשות וכן למנהל מפעל מל”מ יעקב גליפת.” הקרדיט מגיע למהנדסים ולמנהלים של התעשיה האווריית. הם היו איתנו כל הזמן ובלעדיהם לא היינו מצליחים. היינו זקוקים להם כשותפים והם עזרו לנו המון. מי שלא עזר זו הממשלה שהבטיחה 10% מהתקציב ולא נתנה. המדינה חייבת להכיר בכך שהחלל חשוב מאוד לישראל. היום לוויינים ישראלים נמצאים במסלול בגובה 36 אלף ק”מ אבל לא בחלל העמוק. הידע שרכשה התעשיה האווירית במהלך הפרויקט גם הוא מהווה תרומה שלנו.”
עופר דורון התייחס לכך בהמשך סיור העיתונאים ואמר כי כיום היחסים בין SpaceIL לתעשיה האווירת הם של קבלן משנה ולקוח.
עוד הודה ליו”ר סוכנות החלל פרופ’ יצחק בן ישראל שעזר לפרויקט בנבכי הממשלה, וכן למנהל הסוכנות אבי בלסברגר.
“אנשים שאלו אותי למה אתה מעורב בפרויקט כזה, להנחית חללית על הירח היא רעיון מוזר. האמת היא שזה באמת רעיון מוזר אבל אנחנו צריכים לזכור שרק שלוש מדינות הנחיתו חלליות על הירח – ארה”ב רוסיה וסין וכל אחת מהמדינות – יש להם תשתית תעשייתית לעשות זאת. אלפי מהנדסים, אינסוף כסף, והם עשו זה. בישראל להיות שם עם שלוש המעצמות זה השג עצום. אם נצליח כולנו נהיה גאים.”
אני מעורב עם קבוצת אנשים שעוסקת בחלל ובאוקיאנוס, אחד מהם הוא באז אלדרין. כששואלים את באז למה הוא היה השני על הירח, אמר שזה כי ארמסטרונג היה ליד הדלת. זה לא נכון, כי ארמסטונג היה המפקד.
“אנחנו מנסים לשכפל את אפקט אפולו בארה”ב. אנשים שחיו אז זוכרים איפה הם היו כשנחתו על הירח. אנשים מבינים את החשיבות. אנחנו משתמשים בזה כדי לעודד צעירים ללמוד מדעים, מתמטיקה והנדסה. התלמידים הללו הם האנשים שיובילו אם אנחנו רוצים להיות מדינת סטרטאפ גם בדור הבא. אנחנו צריכים הרבה מהנדסים וצריך להתחיל את זה היום. ב – SpaceIL יש כ-400 מתנדבים המעבירים שיעורים לאלפי תלמידים. זו תרומה שישראל תמיד תזכור.”
קאהן הזכיר בקצרה את תחרות Google Lunar Xprize שבמסגרתה הוקמה SpaceIL. מרבית מתחרותיה היו חברות פרטיות מכל רחבי העולם. לחלקם היה יתרון מובנה, למשל ההודים יכלו להשתמש במשגר משלהם, ולא נדרשו לשיגור על גבי חללית מסחרית (SpaceX במקרה של SpaceIL). “מתוך 23 מתחרות בכל רחבי העולם, רק אנחנו נותרנו . זה פרויקט מורכב, ומי שלא נמצא בעסקי החלל לא מבין עד כמה הוא מורכב. העובדה שאנו האחרונים שנשארנו, והשגנו את מה שרצינו להשיג הוכיחה זאת.”,\
בהמשך הסביר קאהן שעל החללית יותקן דגל ישראל, ושלט שעליו מסר של שלום ושגשוג לעולם כולו ולמזרח התיכון בפרט.
קאהן הפתיע בפתיחותו כשדיבר על משבר שגרם לו לפרוש כאשר “בשלב מסוים העניינים לא הסתדרו”, והוא חזר כאשר התמנה עידו ענתבי לתפקיד המנכ”ל.
“זה אירוע חשוב עבור אזרחי ישראל כשהחללית תגיע למסלולה. כולנו נזכור היכן היינו כשהחללית הישראלית נחתה על הירח”. אמר קאהן וסיכם: “זה מאוד מרגש, יקר אבל מרגש.”
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
לא הבנתי כלום
לא הבנתי כלום
הנה הצעה: למה לא להיות ראשונים גם כך.
דווח שהחללית תסע עליה לוחית עם מסר של שלום עולמי ובפרט איזורי.
למה לא להוסיף נוסח קריא בערבית לעברית.
הרי השפה הרשמית של ישראל היא העברית והמשנית ערבית.
וכך תהיה לראשונה בהיסטוריה לשתי השפות, העברית והערבית, נוכחות על הירח.
לתמונה של הלוחית הדו לשונית על רקע נוף הירח תהיה אפקט תעמולתי עצום של קריאה לשלום עם שכנינו דודנינו. גם שונאינו לא יוכלו להכחיש שלראשונה ערבית על הירח בזכות פרויקט של ישראל.