נאס"א אישרה הימצאות של קרח בקטבי הירח

מרבצי הקרח הללו מפוזרים על פני שטח רחב, והם עשויים להיות עתיקים. בקוטב הדרומי, רוב הקרח מרוכז במכתשים, ואילו הקרח של הקוטב הצפוני משתרע על שטח נרחב יותר

התמונה מראה את ההתפלגות של קרח על פני השטח באיזור הקוטב הדרומי של הירח (משמאל) והקוטב הצפוני (מימין), כפי שנצפו על ידי ממפה הירח של נאס"א. הצבע כחול מייצג את מיקומי מרבצי הקרח, הצבע האפור מסמן את טמפרטורת פני השטח (כהה המייצג אזורים קרים וגוונים בהירים המציין אזורים חמים).הקרח מרוכז במקומות החשוכים והקרים ביותר, על קרקעות המכתשים. זו הפעם הראשונה שהמדענים זיהו באופן ישיר עדות מוחלטת לקרח מים על פני הירח. צילום: נאס"א
התמונה מראה את ההתפלגות של קרח על פני השטח באיזור הקוטב הדרומי של הירח (משמאל) והקוטב הצפוני (מימין), כפי שנצפו על ידי ממפה הירח של נאס"א. הצבע כחול מייצג את מיקומי מרבצי הקרח, הצבע האפור מסמן את טמפרטורת פני השטח (כהה המייצג אזורים קרים וגוונים בהירים המציין אזורים חמים).הקרח מרוכז במקומות החשוכים והקרים ביותר, על קרקעות המכתשים. זו הפעם הראשונה שהמדענים זיהו באופן ישיר עדות מוחלטת לקרח מים על פני הירח. צילום: נאס"א

מדענים גילו לראשונה ראיות ישירות לקיום קרח מים באיזורי הקטבים של הירח.

מרבצי הקרח הללו מפוזרים על פני שטח רחב, והם עשויים להיות עתיקים. בקוטב הדרומי, רוב הקרח מרוכז במכתשים, ואילו הקרח של הקוטב הצפוני משתרע על שטח נרחב יותר.

צוות של מדענים מאוניברסיטאות הוואי ובראון, וכן ממרכז איימס של נאס"א בקליפורניה, השתמש בנתונים ששודרו ממכשיר Moon Mineralogy Mapper (M3) של נאס"א המותקן על החללית צ'אנדריאן 1 (Chandrayaan-1) ששוגרה בשנת 2008 על ידי הארגון ההודי לחקר החלל. מתקן ייחודי זה נועד בין היתר לאיתור מרבצי קרח על הירח, והחוקרים הצליחו לזהות זאת בשלוש חתימות ספקטרליות שונות.

 

החללית אספה נתונים שלא רק הראו כי לשטחים אלה תכונות החזר שהיינו מצפים לקבל מקרח, אלא גם הצליחו למדוד באופן ישיר את הדרך הייחודית שבה מולקולות המים קולטות אור אינפרא אדום, כך שניתן אפילו להבחין בין מים נוזליים אדים וקרח מוצק.

רוב מרבצי קרח המים על הירח נמצאים בקרקעיות המכתשים ליד הקטבים, שם הטמפרטורות אינן עולות על מינוס 150 מעלות צלזיוס. בגלל הטיה קטנה מאוד של ציר הסיבוב של הירח, אור השמש לעולם לא מגיע לאזורים אלה.

תצפיות קודמות מצאו בעקיפין סימנים אפשריים של קרח על פני השטח בקוטב הדרומי של הירח, אך אפשר היה להסביר את הממצאים גם על ידי תופעות אחרות, כגון קרקע המחזירה אור בצורה יוצאת דופן.

העובדה שיש מספיק קרח על פני השטח, תאפשר נגישות כמשאב למסעות העתידיים בחקר החלל ובוודאי קיום מושבה על הירח. כמו כן מחקר המרבצים הללו – כיצד הגיע לשם הקרח ואיך הוא מגיב עם הסביבה הירחית – עשוי להיות מוקד המשימה העיקרי עבור נאס"א ושותפיה המסחריים, כאשר הסוכנות מתכוונת לחזור ולחקור את הירח.

הממצאים פורסמו בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים ב – 20 באוגוסט 2018.

להודעה באתר JPL של נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן