סיקור מקיף

ויכו על סלע הירח ויצאו ממנו מים

לאחרונה התגלו מים בכמויות קטנות בסלעי ירח שהובאו לכדור-הארץ במשימות אפולו. מתברר שהירח אינו צחיח כפי שרבים חושבים

עידן פייביש, גלילאו

תצלום של משימת קלמנטין (Clementine), שצילמה את הקוטב הדרומי של הירח בשנות התשעים. האזור המרכזי בתצלום מוצל באופן תמידי, ולכן ייתכן שקיימים בו מים קפואים עמוק מתחת לפני השטח. באדיבות נאס''א
תצלום של משימת קלמנטין (Clementine), שצילמה את הקוטב הדרומי של הירח בשנות התשעים. האזור המרכזי בתצלום מוצל באופן תמידי, ולכן ייתכן שקיימים בו מים קפואים עמוק מתחת לפני השטח. באדיבות נאס''א

הגיגיהם של אסטרונומים קדומים בדבר מים למכביר הנמצאים על פני הירח לא מצאו סימוכין מדעיים. אך הנה, לאחרונה התגלו מים בכמויות קטנות בסלעי ירח שהובאו לכדור-הארץ במשימות אפולו. מים אלה אמנם אינם שוצפים על פני הירח, אך מוסיפים נופך חדש ומרענן לדמותו הצחיחה, כפי שהצטיירה בדמיונם של רבים.

שתי שימות חלל מטעם נאס”א, שנועדו לשיגור לירח בשלהי שנת 2008, עשויות לספק לראשונה מענה חד-משמעי לשאלת נוכחות מים בקטביו.

הדעה הרווחת במרוצת השנים גרסה, כי מים ירחיים התאדו בעקבות התנגשות קדומה ואלימה בין כדור-הארץ לבין כוכב-הלכת הקדום תיאה (Theia). התנגשות זו, שיצרה את הירח על פי התיאוריה המקובלת כיום במדע, התרחשה לפני כ-4.5 מיליארדי שנים, והחום הרב שנפלט בעטיה אידה את המים הירחיים הרבים, שהועפו אל החלל לבלי שוב.

בשנות התשעים, עת נשלחה המקפת קלמנטין (Clementine) למפות את פני השטח של הירח, קרמה עור תיאוריה חדשה, שגרסה שייתכן שמים קפואים קיימים בקוטבי הירח, עמוק מתחת לפני השטח.

מצאנו מים!

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Nature מדווחים לראשונה חוקרים שפיסות זכוכית וולקנית, שמקורן בסלעי ירח ושהובאו לכדור-הארץ במשימות אפולו, מכילות מולקולות מים. החוקרים סבורים כי מקור המים בתוככי הירח, והם הובאו אל שטח פניו במהלך התפרצויות געשיות לפני כ-3 מיליארדי שנים.

צוות המחקר, שכלל חוקרים ממכון קרנגי (Carnegie) למדע וכן חוקרים אמריקנים נוספים, עשה שימוש בשיטה חדישה לניתוח הדגימות הירחיות. אריק האורי (Hauri) מהמחלקה למגנטיות ארצית, מכון קרנגי למדע, פיתח בשיתוף פעולה עם מהנדסים מצרפת שיטה זו, הקרויה “ספקטרומטריה של מסות יונים שניוניים” (או בקיצור SIMS), ואשר נועדה לנטר כמויות מים מזעריות בזכוכיות ובמינרלים. אם במהלך העשורים האחרונים, הגבול התחתון לאיתור מולקולות מים היה יחס של 50 חלקיקי מים במיליון חלקיקי דגימה ( ppm50), הרי שלאחר המצאת השיטה, הגבול ירד ל- ppm 5 מים בדגימה. עם זאת, לחוקרים המתינה הפתעה כאשר נמצא בדגימות שיעור גבוה של מים, שהגיע עד ppm46.בפיסות הזכוכית הוולקנית, ריכוז החומרים הנדיפים (Volatiles) – חומרים בעלי טמפרטורת אידוי נמוכה, דוגמת מים – ירד במעבר מהליבה לשוליים. עובדה זו כשלעצמה מצביעה על איבוד 95% מהמים במהלך הפעילות הוולקנית.

נובע מכך, שאומדן כמות המים ההתחלתית במאגמה בעת ההתפרצויות הגעשיות הוא ppm 750. החוקרים מעריכים כי לאחר ההתפרצויות, כמות גדולה של מים, שהיתה אגורה בחומר הגעשי המתקרר, התאדתה לחלל כתוצאה מכוח המשיכה הירחי הנמוך. יתרת המים נסחפה וקפאה לקרח הנמצא, כנראה, עד עצם היום הזה בקטבים הקרים, שבהם קיימים מכתשים השרויים באפלה מתמדת.

שתי משימות חלל מטעם נאס”א, שנועדו לשיגור לירח בשלהי שנת 2008 ׁ(ובינתיים נדחו לפחות לפברואר 2009), עשויות לספק לראשונה מענה חד-משמעי לשאלת נוכחות מים בקטביו. האחת קרויה מקפת סיור ירחית של נאס”א (LRO), והאחרת – משימת תצפית מכתש ירחי ולוויין חישה (LCROSS). גילוי מים בקוטבי הירח יהיה, בלא ספק, אבן דרך נוספת לקראת התיישבות בני-אדם על פניו בעתיד.

10 תגובות

  1. מים על הירח יקלו מאוד על חברות מסחריות לשלוח לשם אסטרונאוטים על מנת
    לכרות שם הליום 3

  2. עמי בכר,

    " מים מהים על כדור הארץ יועברו לירח ובכך יתפנה מקום על כדור הארץ ובמקביל תתחיל להיווצר אטמוספרה תומכת חיים על הירח."

    כנראה שלא יכלה להיווצר אטמוספרה תומכת חיים מאחר וכוח המשיכה על הירח שישית
    מזה של הארץ ולכן האטמוספרה תתנדף לחלל.
    אין אפשרות לדעת את ההשפעה של כוח משיכה של הירח על האדם לאורך זמן
    ויתכן שלא יוחלו לחזור לכדור הארץ לעולם

  3. לעמי בכר
    את ההתישבות יש לעשות לדעתי באזור הקטבים של הירח שם בתוך אחד המכתשים יש סיכוי למצוא קרח מים והטמפרטודה לא תשתנה בקיצוניות. את הקרימינלים הקשים עדיף לא להפיץ לחלל, הם לא יהיו שגריריי רצון טוב לחיזרים שבמקרה יפגשו אותם.

    לא. בן-נור
    מה הייתה ההתרשמות מהמאמר ששלחתי לך?
    מועדים לשמחה
    סבדרמיש יהודה

  4. לעמי בכר
    שתי הערות :
    1. למיטב הבנתי אין מושג כזה "הצד המואר של הירח" הירח הרי סב סביב צירו וכל צדדיו נחשפים אל השמש. נכון הוא שאורך היממה על הירח הוא
    כחודש (נניח כ-30 יממות)על כדה"א.
    2. הרשה נא לי להתנגד לרעיון להפוך את הירח לפח הזבל של כדה"א. איכשהו, באינטואיציה, אני חש שניתן להשתמש בירח באופנים מועילים הרבה יותר.
    3. דרך אגב. זה זמן רב אני תוהה מדוע לא ניתן להפוך את השמש לפח הזבל לחמרים רדיואקטיביים מסוכנים מכדה"א ?

  5. עמי בכר:
    במערכת תומכת חיים על הירח שהיא מן הסתם תהיה מאד מורכבת עדינה מסוכנת ושברירית,
    לא נראה לי שההתישבות תחזיק מעמד יותר מיום אחד אם בסיס המתיישבים יהיו משוגעים וקרימינלים כבדים.

  6. אולי בעתיד ימציאו מבנים בעלי כוח משיכה מלאכותי ואנשים יתגוררו על הירח.
    לא הייתי מתנגד לנסוע בחללית של וירג’ין להיות 3 ימים בעיר התענוגות ולצאת לסיור קרקע על הירח. 🙂

  7. אי אפשר להתרבות על הירח. עובר אנושי לא מתפתח כמו שצריך עם כח משיכה כזה חלש.

  8. הצד שפונה לשמש יכוסה בקולטי שמש ויזרים לנו אנרגיה תוך שהוא מחשיך את קרקע הירח אבל (ככל הנראה) לא פוגע בחיים שלכאורה לא קיימים שם. מתחת לקולטי השמש תהיה תעשיה רובוטית שתיתמך על ידי האנרגיה שנקצרת מקולטי השמש ואולי גם על ידי טכנולוגיה שיודעת להשתמש במשאבים הטבעיים של הירח. רובוטים יעבדו ובמקביל יחקרו את הגאולוגיה וה(ביו)גאוכמיה של הירח. רובוטים אחרים יתקנו רובוטים מקולקלים ויבנו רובוטים חדשים. השליטה כולה תהיה מכדור הארץ ובינה מלאכותית תשחק תפקיד חשוב במערכת הזו. אסירים בעלי גזר דין מוות או מאסרי עולם ללא אפשרות לחנינה יוכלו להגיש בקשה להמיר את העונש שלהם ולהתחיל חיים חדשים על הירח ויהיו החלוצים האנושיים הראשונים ואנשי האחזקה של המכונה הענקית. גם “משוגעים” שירצו להתחיל חיים חדשים על הירח יוכלו לעשות זאת וכדור הארץ יעודד אותם ויתמוך בהם כלכלית, במידת האפשר. שם, כשאנרגיה היא לא גורם מגביל ואת רוב העבודה, אם לא כולה, מבצעות מכונות לרווחתם של תושבי כדור הארץ והירח, ניתן ליצור מערכת שתאפשר “מחייה בחינם” ליושבי הירח ובכך למזער את האפשרות לפשיעה שמבוססת על ממון. הכל ממוחזר: שפכים אנושיים ותעשייתיים הם מקור החיים העיקרי על הירח כשבסיס פירמידת המזון הם חיידקים שנבחרו בקפידה ועברו שינויים גנטיים לצורך הגברת יעילותם. הכל נבנה ומתוכנן בקפידה מראש על מנת למזער טעויות: חומרים חכמים וטכנולוגיות חדישות מבטיחים התחלה טובה והתבססות יעילה של המכונות והתושבים החדשים על הירח.
    במקביל, מכשירים חופרים ויוצרים מקומות לשים בהם ימים ואגמים על הירח, לצרכי נורמליזציה של דורות הירח הבאים – הללו כבר לא יהיו חלוצים ולא אסירים שמשלמים מחיר על פשעיהם כי אם ילדי ירח שמגיע גם להם חיים כשל ילדי ארץ. מים מהים על כדור הארץ יועברו לירח ובכך יתפנה מקום על כדור הארץ ובמקביל תתחיל להיווצר אטמוספרה תומכת חיים על הירח. הצד החשוך של הירח, זה שהטמפ’ בו הרבה מתחת לאפס, ישמש מקום טוב להציב בו את הרובוטים, בשלב הבא. שם אין חיים מחמת הקור אבל מכשירים פולטי חום יתוכננו ביעילות כך שגם מהחום הנפלט ניתן יהיה להפיק תועלת. במקביל, הפנים מופנות לכוכב מאדים ולירח טיטאן כשבכל שלב מפיקים לקחים מטעויות העבר ולומדים איך לעקוף אותם.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  9. התישבות על הירח… אני לא בטוח. אבל בהחלט מקום טוב להקים עליו תעשיה רובוטית ומקום לפלוט אליו חומרים רעילים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.