ראש נאס"א הטרי ג'ים בריידנסטיין בישראל: לישראל יש יכולות שנאס"א יכולה ללמוד

בריידנסטיין אמר את הדברים במהלך מסיבת עיתונאים עם שר המדע אופיר אקוניס, שדיבר אף הוא על "עניין הדדי בבניית היכולות הטכנולוגיות בחקר החלל"

ראש נאס"א ג'ים בריידנסטיין (משמאל) ושר המדע אופיר אקוניס, במסיבת עיתונאים לרגל חתימת הסכם בין ישראל לנאס"א על שיתוף פעולה בתחום החלל, 12/7/2018. צילום: אבי בליזובסקי
ראש נאס"א ג'ים בריידנסטיין (משמאל) ושר המדע אופיר אקוניס, במסיבת עיתונאים לרגל חתימת הסכם בין ישראל לנאס"א על שיתוף פעולה בתחום החלל, 12/7/2018. צילום: אבי בליזובסקי

נאס"א וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ירחיבו את שיתוף הפעולה ביניהן – כך הוסכם היום בהצהרה משותפת. ההצהרה נחתמה היום בירושלים במעמד שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, ראש נאס"א ג'ים בריידנסטין, יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן ישראל ומנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. ההסכם נחתם במסגרת ביקורו הראשון של בריידנסטין בישראל.

שר המדע אופיר אקוניס אמר במהלך מסיבת העיתונאים :"שיתוף הפעולה המוצלח שלנו מבוסס על הסכם המסגרת בין סוכנות החלל הישראלית לבין נאס"א שנחתמה כאן בירושלים באוקטובר 2015.  כיום אנו מרחיבים את שיתוף הפעולה שלנו לתחומים נוספים ובהם תחנת החלל הבינלאומית, חקר כדור הארץ והאבולוציה של היקום, מדעי החיים, חינוך מדעי, והשימוש בננו לוווינים". "כמו כן הכרזנו על תוכנית מלגות שבמסגרתה ישלחו חמישה סטודנטים מצטיינים לתקופת מחקר במרכז איימס של נאס"א."

"ההצהרה המשותפת מסמלת מסורת ארוכה של שיתוף פעולה בין ארה"ב וישראל, ובפרט שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי בתחום החלל." הוסיף אקוניס. "במהלך פגישתנו גם הבעתי את שאיפתי לשלוח אסטרונאוט ישראלי שני ובכירי נאס"א הסכימו לבדוק את הבקשה ואנחנו מצפים שהוא ייבחר במסגרת החזרה לירח לפי מדיניות טראמפ." בהמשך הזכיר אקוניס את  הנחיתה הצפויה על הירח של החללית שפיתחה SPACEIL ב-13 במארס 2019 על הירח. עם זאת הוא לא התייחס לביקורת שהטיח מממן הפרויקט מוריס קאהן, שאמר במסיבת העיתונאים לרגל ההכרזה על הנחיתה הצפויה, כי הממשלה היתה אמורה לממן 10% מהפרויקט ועד כה לא עשתה זאת".

מנהל נאס"א גי'ם בריידנסטיין שהביקור בישראל הוא ביקורו הראשון מחוץ לארה"ב מאז נכנס לתפקידו לפני כחודש. "ישראל מביאה הרבה אל השולחן וארה"ב תוכל להנות מכך.  היכולת שיש בישראל למזער אלקטרוניקה , הנסיון  שישראל צברה עם לוויינים קטנים וננו לוויינים מרשים במיוחד, ונאס"א יכולה ללמוד מכך. כמו כן יש משימות בתהליך שישראל מעורבת בהם.  בשיגור הראשון של SPACE LOUNCH SYSTEM, תהיה טכנולוגיה ישראלית אחת – חליפת הגנה מפני קרינה לחלל העמוק שפותחה על ידי חברת Stemrad  לא טסנו לחלל העמוק (טיסות מאוישות א.ב.) מאז שנסתיימה תוכנית אפולו.

ראש נאס"א אמר כי לנאס"א יש תוכניות לחזור לירח ולהישאר עליו בהתאם לחזון של הנשיא טראמפ. בין היתר אמר כי בנאס"א בוחנים אפשרויות לבנות סוג של ספינת חלל שתגיע קרוב לירח ושאליה יגיעו אסטרונאוטים כדי לחקור את הירח. הפינה גם תשמש כשער שממנו יוכלו לצאת לחלל העמוק יותר.  בריידנסטין אמר גם כי לא במקרה נבחרה בישראל כיעד הביקור הראשון שלו וכי יש לנאס"א עניין רב בטכנולוגיות הישראליות.  "אנחנו גם נרגשים לפתח את הארכיקטורה של הדור הבא לטיסה לירח. שתהיה ברת קיימא. אנחנו חוזרים לירח כדי להישאר שם ולשם כך נידרש להיעזר בכל היתרונות של השותפים הבינלאומיים שלנו, לנחות על קרקע הירח, וכן לבצע טיסות סדירות הלוך ושוב בין מסלול נמוך סביב כדור הארץ למסלול נמוך סביב הירח. אנו נשמח להיעזר בישראל בכל היכולות הללו."

לסוכנות החלל הישראלית מספר הסכמים לשיתוף פעולה עם נאס"א, בהם גם הסכם לשימוש בחליפת הגנה מפני קרינה שפיתחה חברה ישראלית, בטיסות הניסוי הלא מאוישת של נאס"א למאדים, וכן תכנית לשליחת מתמחים ישראלים למרכז המחקר "איימס" של נאס"א. נאס"א אף ציינו את השימוש הייחודי שהם עושים במערכת קירור תוצרת עין חרוד במסגרת המשימה של הרובר "קריוסיטי" במאדים.

 עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן