צירוף של שלושה מצבים אסטרונומיים גרמו לליקוי הירח להיות ארוך

ליקויי לבנה כלל אינם תופעה נדירה. מה שנדיר בליקוי של יום שישי הוא אורכו של הליקוי, שעה ו-43 דקות, קרוב מאוד לשיא התיאורטי האפשרי והארוך ביותר מבחינת משכו (החלק המלא יחל ב-27 ביולי בשעה 22:30 ויסתיים ב-28 ביולי בשעה 00:13), אך עדיין מדובר בדקות ספורות של תוספת לעומת ליקוי ממוצע. ליקויי חמה יכולים להתרחש עד פעמיים בשנה אבל רובם חלקיים * ליקוי מלא מתרחש אחת לשנתיים-שלוש בממוצע

מסלול הירח בתוך צל כדור הארץ, כששניהם נמצאים כל הזמן בתנועה. הפעם הליקוי מתרחש כשהירח חוצה את הצל קרוב למרכז החרוט, וזו אחת הסיבות לכך שהוא ליקוי הירח הארוך ביותר במאה ה-21. איור: נאס"א
מסלול הירח בתוך צל כדור הארץ, כששניהם נמצאים כל הזמן בתנועה. הפעם הליקוי מתרחש כשהירח חוצה את הצל קרוב למרכז החרוט, וזו אחת הסיבות לכך שהוא ליקוי הירח הארוך ביותר במאה ה-21. איור: נאס"א

ליקויי לבנה או ליקויי ירח, כל אחד לפי הרובד הלשוני המקובל עליו, אינם נדירים, בכל שנה יש ליקויים, וההמתנה לליקויים מלאים אינה ארוכה יותר משנתיים או שלוש. אבל הליקוי שייראה בלילה שבין שישי לשבת (27-28 ביולי 2018) מיוחד בכך שזה הליקוי הארוך ביותר במאה ה-21. אך אין סיבה לדאגה, ליקויי לבנה מלאים, אם כי קצרים יותר במספר דקות יתרחשו אחת לשנתיים בממוצע, ואין זה הליקוי האחרון במאה ה-21 כפי שנכתב במקומות אחרים.

שלושה גורמים קובעים את משך ליקוי הירח וצירוף שלהם הפעם כשהם קרובים לשיאם, גרם לכך שהליקוי של ה-27 ביולי 2018 יהיה הארוך ביותר בכל המאה ה-21. משך הליקוי המלא יהיה שעה ו-43 דקות, רק ארבע דקות פחות מהמשך המחושב האפשרי הארוך ביותר של ליקוי ירח.

לצופים בישראל, הליקוי החלקי יחל ב-21:14, הליקוי המלא יחל בשעה 22:30, שיא הליקוי בו הירח נמצא בחלק העמוק ביותר של צל כדור הארץ יהיה בשעה 23:21, הליקוי המלא יסתיים בשעה 00:13 ב-28 ביולי, וסיום הליקוי החלקי בשעה 01:19 דקות. כל הזמנים הם לפי שעון ישראל.

הגורם הראשון שמשפיע על אורכו של ליקוי הירח הוא מיקומו של הירח ביחס לחרוט צל כדור הארץ. אם הוא חוצה אותו מעל או מתחת למרכז העיגול (כפי שהדבר נראה מכדור הארץ) משך הליקוי קצר יותר (ראו איור). אם הוא חולף במרכז חרוט הצל, הוא מוצל זמן רב יותר. כתופעת לוואי, הירח ייראה חשוך יותר מבליקויים אחרים, משום שהוא יעבור קרוב למרכז הצל.

הגורם השני הוא העובדה שהירח יימצא בעת הליקוי קרוב לנקודה הרחוקה ביותר במסלולו (אפוגיאה), וגם נראה קטן יותר בשמים, ולכן הוא שוהה יותר זמן בצל. השילוב של שני הגורמים הללו יחדיו הוא שעושה את הליקוי הנוכחי . לפי החוק השני של קפלר, להיות מרוחק יותר המשמעות היא שהירח נע במהירות האיטית ביותר האפשרי, לפיכך רק סיבה זו מוסיפה 5-10 דקות לשהותו בתוך צל כדור הארץ בהשוואה לליקוי המתרחש כאשר הירח נמצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ – הפריגאה, שאז הירח גם קרוב וגם נע מהר יותר,.

ולבסוף, דקות נוספות של ליקוי נגזרות מהעובדה שכדור הארץ נמצא קרוב לנקודה הרחוקה מהשמש, אותה הוא חצה בתחילת יולי. כאשר כדור הארץ רחוק מהשמש, מרכז חרוט הצל של כדור הארץ (אומברה) מתארך ומתרחב.

מפה המראה כיצד ייראה הליקוי מכל נקודה בכדור הארץ. ישראל נמצאת בתוך התחום שבו ייראה הליקוי המלא בשלמותו. מתוך אתר נאס"א
מפה המראה כיצד ייראה ליקוי הירח של ה-27 ביולי 2018 מכל נקודה בכדור הארץ. ישראל נמצאת בתוך התחום שבו ייראה הליקוי המלא בשלמותו. מתוך אתר נאס"א

ליקויי חמה וליקויי לבנה

מכיוון שנדרשים כמה שבועות עד שכדור הארץ, הירח והשמש יוצאים ממיקומם היחסי על קו ישר בקירוב, לרוב ליקויי ירח באים בזוגות עם ליקויי חמה שבועיים לפני ליקוי הירח או שבועיים אחריו ולעיתים, כמו הפעם עונת הליקויים כוללת שלושה ליקויים רצופים. שבועיים לפני ליקוי הירח, ב-13 ביולי התרחש ליקוי חמה חלקי  שנצפה באיזור העצום שבין אוסטרליה לאטנאקטיקה, וגם שבועיים לאחר ליקוי הירח, ב-11 באוגוסט יתרחש ליקוי חמה חלקי נוסף, הפעם באיזור חוג הקוטב הצפוני. ליקוי החמה המלא האחרון התרחש ב-23 באוגוסט 2017 ונצפה מאתרים רבים בתוך ארה"ב.

לדף הליקוי של ה-27 ביולי 2018 באתר נאס"א

לדף הליקוי, כפי שייראה מתל אביב באתר Time and Date

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

7 תגובות

  1. למען הדיוק המדעי סיכום דעת הקהילה המדעית.
    התיאוריה של כבידה קוונטית או מידע קוונטי (שואב מהחישובים של בקנשטיין-הוקינג לאנטרופיה של חור שחור) הינה מועמדת חלופית (אך לא מחליפה לגמרי לפחות כרגע) לתיאורית החומר האפל. עדיין איננה מוסכמת ב-100%. התיאוריה של מידע קוונטי הוצגה בהידען בעבר, עבודתם של 2 ישראלים שניתן לייצר יש מאין אם המידע החיובי מאזן את המידע השלילי.

    מה שעומד בדרך לקבלה מליאה אבל הרבה פחות מאז פרסום המאמר נובמבר 2016:
    א. טענה שכאשר מנסחים אחרת את המשוואות – אזי ההתכנסות שלהן לכבידה ניוטונית ולא יחסות כללית.
    לדעתי לורלינד היה מה לומר על זה בהרצאה: שהוא יכול לגזור חלופית לגזירת איינשטיין את משוואת היחסות הכללית מתיאורית מידע קוונטי. כלומר הוא הולך על שקילות.

    ב. הזמן – ממתינים למשובים של טובי הפיזיקאים, שוורלינד אגב אחד מהם, בין אם מסכימים לתיאוריה שלו או לא. הוא חכם מספיק ללכת לכנסים בעולם, לכתת רגליים במרכזי השפעה ולהרצות. לא מדובר במתחבא.

    ג. ניסוי מבדיל. ניסוי מחשבתי, תצפיתי שיבדיל בין התיאוריות.

    ד. היו טענות של אי עקביות עם תורת היחסות הכללית ב 2012. המאמר ב 2016 נובמבר פתר להתרשמותי הרבה מהן.

    ה. היתה גם טענה שהעלה אלבנצו (?) כאן כנגד תוצאות תצפיתיות בין צבירים של גלקסיות. אך אינני רוצה לפתוח מלחמה, ולכן מראש אני קורא לא להגיב לסעיף ה. לזכותו של אלבנצו (?) יאמר שהוא העלה את תיאורית MOND ובזכות הטוקבק שלו נחשפתי לפני כשנתיים לתיאוריה.

    ו. הרבה מאד מדענים מאות, אלפים עוסקים בחומר אפל. צריך לבצע join them, במובן לצרף אותם לעבודה, כך שתצפיותיהם הן אבני בניין לביסוס תיאורית כבידה קוונטית מוכללת יותר מיחסות כללית.

    מה שפועל בעד התיאוריה:
    א. שחזור כל התוצאות התצפיתיות שמראה חומר אפל, ברמות גלקטיות ובין גלקטיות. לא קראתי מספיק האם גם בין צבירי גלקסיות. ורלינד מחשב את התצפיות ומסביר בהרצאה היטב שווה ערך חומר אפל.

    ב. פשטות. יכולת לחשב כמותית את התוצאות.

    ג. כ-150 קבוצות מדענים הולכות על ההימור שהוא צודק בתוך שנתיים.
    הוא להבנתי פרופסור גם ב CERN בתחום HEP. ביניהן לי סמולין וכמובן מרדכי מילגרום שהגה אמפירית את הרעיון ויעקוב בקנשטיין ז"ל שהרחיב את התוצאה של ליחסות כללית.

    ד. אולי גורם הזמן. מצד שני אולי מישהו יפריך את טיעוניו.

  2. מן הראוי לציין שהיה גם מאמר ביקורתי של D Dai, D Stojkovic (Springer HEP, Nov 2017)
    שאמרו שמשהו בפיתוח לדעתם פגום
    ..When properly done, Verlinde’s elaborate procedure recovers the standard Newtonian gravity instead of MOND".

  3. הרצאה של ורלינד בטכניון שנה שעברה, והוא מזכיר את מילגרום מרדכי (MOND) מלפני 30 שנה בתיאורית הכבידה המשתנה.

  4. המאמר של אריק ורלינד על הסבר גרויטציה קוונטית לתיאורית כבידה משתנה של מילגרום הישראלי MOND
    ויעקוב בקנשטיין ז"ל – מאמר מנובמבר 2016. יש לו 153 ציטוטים של פיזיקאים מובילים בעולם כמו לי סמולין.
    153 עבודות במרכזי מחקר בוצעו על בסיס המאמר בשנתיים כמעט.

    היום התפרסמה כתבה בהארץ על חומר אפל. הגיע זמן למאמר על
    התיאוריה של ורלינד: כבידה קוונטית מסבירה באופן מלא השתנות כבידה ברמות גלקטיות, בין גלקטיות ובין צברים של גלקסיות ללא חומר אפל.
    https://scholar.google.co.il/scholar?um=1&ie=UTF-8&lr&q=related:GZhhOAxI8LaFXM:scholar.google.com/

    המאמר עצמו בגרסה חופשית לקריאה נמצא ב
    https://arxiv.org/pdf/1611.02269.pdf

    זו איננה תיאוריית שוליים, אבל היות וישנם הרבה פיזיקאים שעוסקים בחומר אפל יחלוף זמן עד שתתקבל מלא. מדוע יש לקבלה מלא? כי היא לא דורשת חומר אפל, ועקרון התער של אוקם אומר שכאשר יש 2 תיאוריות ואחת דורשת מורכבות גדולה מהשניה, בוחרים באחרת.

    כי וורלינד נותן במאמר "Emergent Gravity
    and the Dark Universe" נוסחאות מלאות מתורת היחסות הכללית מאוחדת עם קוונטים לאפקטים העיקריים שחומר אפל מסביר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן