הביטו למעלה: ירח כחול קרוב במיוחד

החודש הראשון של השנה, מציב, ללא ספק, את הלוויין הטבעי שלנו באור הזרקורים. לא זו בלבד שזהו הירח המלא השני החודש, אלא שהירח המלא גם יחלוף בקרבה מקסימלית לכדור הארץ. הצטלבות מקרים כזו מתרחשת רק פעמים אחדות בשנה, והפעם יהיה זה החודש השלישי ברציפות שבו זה קורה.

תופעת סופר ירח בדצמבר 2017, כפי שצולמה מוושינגטון די.סי. צילום: NASA/Bill Ingalls.
תופעת סופר-מון בדצמבר 2017, כפי שצולמה מוושינגטון די.סי. צילום: NASA/Bill Ingalls.

הידיעה פורסמה במקור באתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. מאת בת-שבע וגון-גלמידי וד"ר יגאל פת-אל.

רצף כזה כשלעצמו הוא נדיר למדי. הלילה, 31/1, יקשט את השמיים ירח גדול ובהיר, בעל נוכחות מרשימה. תופעה זו זכתה לכינוי הדרמטי במקצת: "סופרמוּן" (ירח-על). לו היינו באוקיינוס השקט היינו יכולים לצפות גם בליקוי ירח, עוד צירוף מקרים מופלא, אבל כאן בישראל, הליקוי יגיע כבר לסופו ורק צל חלקי ביותר ינגוס בלבנה.

מסלולו של הירח סביב כדור הארץ אינו עגול כפי שאנחנו אוהבים לדמיין, אלא אליפטי. האליפסה הזו אינה סימטרית, ועל כן מרחקו של הירח מאיתנו אינו קבוע. כשהירח חולף בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, מרחקו מאיתנו קטן בכ-48 אלף ק"מ ממרחקו הגדול ביותר מאיתנו (יתר על כן, המסלול עצמו משתנה במקצת בכל חודש, בהשפעת הכבידה של השמש). הפער בין נקודות הקיצון האלה מהווה כ-13 אחוזים מהמרחק לירח; זהו פער גדול למדי וניתן להבחין בו. אם כך, השינוי בגודלו של הירח לא ממש מצדיק את תואר גיבור-העל שניתן לו כשהוא הכי קרוב אלינו: "סופרמוּן" (ירח-על). בהירותו של הירח, לעומת זאת, גדלה בעשרות אחוזים, ומהבוהק המרשים שלו קשה בכל זאת להתעלם.

פעם קרוב ופעם רחוק – מסלולו האליפטי המשתנה של הירח סביב כדור הארץ. מקור: NASA.
פעם קרוב ופעם רחוק – מסלולו האליפטי המשתנה של הירח סביב כדור הארץ. מקור: NASA.

מתי לצפות? תלוי איך אתם מעדיפים את הירח שלכם, מלא יותר או קרוב יותר

הערב יזרח הירח המלא כשהוא במרחק של כ-27 שעות לאחר נקודת שיא הקִרבה. חובבי הסופרמון האדוקים יבחינו בוודאי כי הסופרמון של הערב מרשים קצת פחות מהסופרמון המהודר שנצפה בתחילת החודש, ולא בכדי: בערב הראשון בינואר התנוסס הירח המלא כשהוא במרחק של כ-4 שעות בלבד מנקודת שיא הקרבה. מי שרוצה לצפות בירח בנקודה קרובה יותר לכדור הארץ, יצטרך לצפות בו ערב קודם לכן, ביום שלישי, יממה לפני הסופרמון הרשמי של סוף החודש. שכננו אומנם יופיע בשמיים רק כעיגול כמעט מלא, אך קרוב לחצות קרבתו אלינו תגיע לשיאה.

פעם בירח כחול
מדוע קוראים לו ירח כחול אם הוא כלל לא כחול? צייר: Hiroshige, 1849.
מדוע קוראים לו ירח כחול אם הוא כלל לא כחול? צייר: Hiroshige, 1849.

חודש לועזי הזוכה לביקור כפול של ירח מלא הוא אירוע נדיר למדי, ומתרחש בממוצע בכל שנתיים וחצי. הירח משלים הקפה סביב כדור הארץ ב-29.5 ימים, ואילו החודש הלועזי, הנקבע על פי הקפת השמש בלבד, נמשך לרוב 30–31 ימים, לפיכך הסיכוי לשני ירחים מלאים בחודש לועזי קיים, אם כי הוא קטן מאוד. כאשר הירח מספיק להגיע למילואו בפעם השנייה בסופו של אותו חודש, הוא מכונה "ירח כחול" (blue moon), ואכן הביטוי once in a blue moon ("פעם בירח כחול") מתאר בדרך כלל מאורע נדיר על גבול הגיחוך.

מובן ששכננו הזורח לא באמת עוקב אחר לוח השנה הלועזי, וכנראה ימשיך לקרון באור לבן-אפרפר עוד זמן רב. אז מהו המקור לכינוי המוזר? בלשנים משערים שהמילה blue שבביטוי אינה קשורה כלל לצבע הכחול, אלא מקורה במילה belewe, שמשמעותה 'לבגוד'. בנצרות, התענית שלפני חג הפסחא נקבעת על פי הירח המלא האחרון של החורף, ומסתיימת בירח המלא הראשון של האביב. לכן אם יופיע ירח מלא נוסף בין שני האירועים הללו, הוא יגרום למאמינים לצום חודש נוסף, וייחשב, איך לא, לבוגד גדול.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן