חושפים את הליקוי

יגאל פתאל מספר על הדרקון שאוכל את השמש והירח, ועל ליקוי החמה הצפוי ב9 בינואר

יגאל פתאל, עריכה – אבי בליזובסקי, מיוחד ל”הידען”

בתרשים: ליקוי חמה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/likuiuncover.html

ב9 בינואר ייראה ליקוי ירח מלא בישראל. הליקוי ייראה ב9 בינואר בשעות נוחות מאוד. הוא יתחיל בסביבות רבע לשמונה ויסתיים קצת אחרי חצות. בהרצאה זו נראה כיצד מחשבים את הליקויים ואיך יודעים לחזות בדיוק מתי יהיה ליקוי.
קיימות שתי תורות בדבר ליקויי המאורות – האחת מדעית, והשניה – הנכונה – הדרקון שאוכל את השמש. כידוע הדרקון השמימי מתרגז על בני האדם כי הם כל הזמן חוטאים. בגלל זה יש לנו כמה ליקויים בשנה. בכל התרבויות – ליקוי חמה וליקוי ירח הוא עונש. ומכאן גם השם ליקוי המעיד על משהו לקוי, משהו לא טוב שקורה למאורות של הלילה ושל היום. זו גם הסיבה שבזמן ליקויי חמה אנחנו רואים את אותם האנשים היוצאים ודופקים על התופים כדי להבריח את הדרקון. השמש היא לפי ספר בראשית ממשלת היום והירח לממשלת הלילה. אלו שני גופים שנועדו לעזור לאדם, ממשלת היום והלילה. לכן כשקורה משהו לשמש זה עונש. בלי הירח עוד אפשר להסתדר, בלי השמש אי אפשר. לכן האקוטיות של ליקוי חמה יותר חמורה מליקוי לבנה.

עוד סיבה לכך שליקויי חמה מפחידים יותר מליקויי לבנה היא שלגבי צופה במקום מסוים ליקויי חמה נדירים יותר מליקויי לבנה. אילו הם לא היה נדירים לא היתה בעיה, אפשר היה להמשיך לחטוא אבל מכיוון שליקויי חמה היו באמת נדירים, צריך לעשות פעולות כדי שהגזירה תחלוף מהעולם.
מי שגילה את החוקיות של מחזורי הליקוי היו הבבלים, ומוזר לדבר על מיתוסים של עם שידע את הסיבות האמיתיות לליקויים. ואולם כאמור לא כל העם שלט ברזי השמים. מי שידע את התורה הזו היו אנשי האצולה והאצטגנינים מסין ועד לדרום אמריקה יכלו לשלוט בעם (“אם לא תשלמו לי מסים, מחר אעלים לכם את הירח”). תארו לעצמכם אסטרולוג שחוזה ליקוי, הרי זהו אחד המקרים היחידים שבהם אסטרולוג יכול להיות צודק ולמה לקחת את זה ממנו? יש סיפור מפורסם של קולומבוס שניצל ליקוי המלא באמריקה כדי לסחוט זהב מהילידים. יש רק בעיה אחת עם הסיפור הזה קולומבוס חשב שהוא בהודו ולא יכול היה לדעת אילו ליקויים יתרחשו באמריקה.

ומה אומר על כך המדע. אנחנו יודעים שהירח, למשל, הוא המחוג או השעון הטוב ביותר שיש. הוא אף פעם לא מתקלקל והוא משלים מחזור שלם בכ-29 וחצי יום. זהו החודש הסינודי שעליו בנוי החודש העברי. אם אנחנו מסתכלים על המערכת ארץ-ירח מהצד, הירח נמצא בתחילת החודש בין השמש וכדור הארץ, ומכדור הארץ לא ניתן לראות אותו כי אור השמש נופל על הצד המרוחק מכדור הארץ. אנחנו אומרים על הירח שהוא במולד. ברבע החודש אנחנו רואים גם את החלק החשוך וגם את החלק המואר. באמצע החודש את הירח מואר כולו כי הוא נמצא מאחורי כדור הארץ לעומת השמש, ואז הוא מתחיל לסגת עד למולד החדש. השאלה מדוע אין לנו ליקוי כל חודש (למעשה שתיים – ליקוי חמה במולד וליקוי לבנה כשהירח במילואו? ובכן, חודש אורך 29 וחצי יום. מולד מתרחש כאשר שלושת הגופים — כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים בקו אחד. לכן הירח צריך לעשות עוד קטע קטן של הקפה כדי להשלים לסיבוב של כדור הארץ סביב הירח. לפיכך הקפה אמיתי קטנה ביומיים וחצי: כ-27 ורבע יום. זמן זה נקרא החודש הסידרי כלומר הקפת הירח סביב כדור הארץ ביחס לכוכב שנמצא באינסוף וסיבוב כדור הארץ סביב השמש לא משפיע על מיקומו.
כאן מתחילים הסיבוכים הנוספים. מישור הקפת הירח את כדור הארץ אינו חופף למסלול הקפת כדור הארץ את השמש. ההפרש בין המסלולים הוא 5 מעלות לערך. לכן ליקויים יקרו כאשר הירח נמצא באחת משתי הנקודות במסלולו על הקו שבו מישור ההקפה שלו חוצה את מישור המילקה. קו זה נקרא קו הקשרים.הנקודה שנמצאת כאשר הירח עולה מדרום לצפון של מישור המקרה נקרא קשר עולה וכאשר הוא חותך את מישור המלקה מצפון לדרום זה קשר יורד. עכשיו צריכים כמובן שני תנאים להתקיים כדי שיתרחשו ליקויים: כשהירח נמצא על קו הקשרים וגם הוא בדיוק במולד יהיה ליקוי חמה. כאשר הירח יהיה באחד הקשרים והירח יהיה מלא יתרחש ליקוי לבנה.
לכאורה אין בעיה – יש לנו את פרק הזמן שהירח עושה סיבוב – ניקח את המכנה המשותף בין החודש הסידרי והחודש הסינודי. אבל יש עוד כמה סיבוכים קטנים שמפריעים. למשל העובדה שגם הירח מושפע מכוח המשיכה של השמש. נקודת החיתוך של קו הקשרים זזה עם כיוון השעון בניגוד לכיוון שבו הירח סובב סביב כדור הארץ. לכן יש לנו מחזו רלוונטי לליקויים שאיננו בדיוק המחזור של סיבוב הירח סביב כדור הארץ. לפי חישובים אלו קו הקשרים עושה סיבוב שלם במחזור של 18.6 שנים. זה המפגש של הלוח הירחי עם הלוח השמשי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בלוח העברי. ואולם סיבוך קטן נוסף קשור לכך שקו האפסידים – המיתר הארוך של אליפסת המסלול של הירח – נעה אף היא בשמים – בניגוד לכיוון השעון.
פרק הזמן שבו הירח הולך מנקודת קשר אחת לאותה נקודה: 27 נקודה 22 יום – חודש דרקוני. כפולה של החודש הדרקוני בחודש הסינודי נותן את הליקוי הבא באותה הסדרה, המכונה סדרת סארוס: 18 שנה ו-11 יום. כל ליקוי הוא יותר טוב מהליקוי הקודם עד לליקוי הגדול באמצע, ואחר כך ליקויים פחות טובים. סדרת סארוס יכולה לארוך 400 שנה. כמובן שתדירות הליקויים גבוהה מפעם ב18 שנה, משום שהירח, וצל כדור הארץ אינם נקודות אלא גופים גדולים ולכן הירח לא חייב להיות בדיוק על מישור הקשרים כדי שיהיה ליקוי כלשהו.

ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח מסתיר את השמש מצופים בנקודות מסוימות בכדור הארץ. רצה הגורל והמרחק של הירח קטן פי 400 מהמרחק לשמש אך גם הגודל שלו קטן יותר. אבל האליפסה של מסלול הירח היא די גדולה וכשהוא קרוב יחסית לכדור הארץ הוא מסתיר את השמש ויש עודף גדול. וכאשר הירח רחוק גודלו הנראה קטן מגודלה הנראה של השמש ואז אנו רואים ליקוי טבעתי. ליקוי חמה מלא יכול להגיע למקסימום עד 11 דקות. כאשר הירח בנקודה הקרובה ביותר והשמש בנקודה הרחוקה ביותר.

ליקוי חמה נראה רק באיזורים בהם צל הירח מוטל על כדור הארץ. הצל זז במהירות על פני כדור הארץ. ולכן הוא יראה מאיזור המתווה צורה של קשת על פני כדור הארץ.

יש מקרים שבהם נראה חצי ליקוי – שבו הירח נמצא מתחת לקו הקשרים והצל כמעט מפספס את כדור הארץ ואז נראה ליקוי חלקי באיזורים הקרובים לאחד הקטבים – כפי שארע לפני כשבוע, ב25 בדצמבר 2000. כאמור הירח לא חייב להיות בקו הקשרים. ליקוי חמה יכול להתרחש גם כאשר הירח נמצא 15 אלף קילומטר פלוס מינוס מעל ומתחת לקו הקשרים. בליקוי ירח הסיפור הוא שונה, כי הירח נכנס לצל של כדור הארץ, כלומר כל מי שנמצא בכדור הארץ בצד שבו רואים את הירח – רואה את הליקוי.
הירח עובר תוך כדי תנועתו דרך הצל החלקי, אחר כך הוא שוהה באיזור הצל המלא ויוצא שוב לאיזור הצל החלקי. איזור הצל המלא הוא 3-3.5 רדיוסי ירח. בליקוי ירח מותר לו להיות רק קצת יותר מ6,000 ק”מ פלוס מינוס מקו הקשרים. זה אומר שליקויי ירח נדירים יותר פי 2.5 מליקויי חמה. בשנה יש לפחות 2 ליקויים שחייבים להיות ליקוי חמה ומקסימום 7 ליקויים שרובם ליקויי חמה. מבחינה הסתברותית יש יותר ליקויי חמה מאשר ליקויי ירח אבל מאחר וליקויי ירח רואים כל התושבים בחצי מכדור הארץ וליקויי חמה במקום אחד נראה בממוצע רק אחת ל400 שנה, מעשית ניתן לראות הרבה יותר ליקויי לבנה.

הליקוי הקרוב, כפי שצפוי ב9 בינואר מתחיל כאשר הצד המזרחי של הירח פוגש את הצל החלקי ברבע לשמונה. אבל נתחיל לראות ליקוי כמו שצריך ככל שהירח יתקרב לאיזור הצל המלא. הגבול לא חד כי לכדור הארץ יש אטמוספירה, וכדור הארץ נותן לקרנים האדומות להכנס ולא לכחולות. לפיכך כשהירח נכנס לצל המלא, בשעה 20:41 הוא יקבל צבע אדמדם.
ב21.49 נקודת האור האחרונה עוזבת את הצל החלקי, ואז נראה את הצד המערבי בצבע כחול והצד המזרחי אדום צהבהב.
הליקוי הזה הוא ליקוי צפוני, כלומר הירח מצוי מעל למישור המלקה בעת הליקוי. זה אומר שהירח ישקף אורות שיגיעו אליו מהחצי הצפוני של כדור הארץ. חצי כדור המכוסה בינואר בעננים. אם כדור הארץ יהיה מכוסה בעננים בגובה של 10 ק”מ שהם ענני גשם, הצל יהיה יותר חזק והירח יהיה יותר אפל.
שיא הליקוי יהיה בשעה 22:22. גודל הליקוי, כלומר כמה רדיוסים של ירח הוא נמצא משולי הצל ועד למרכז המקסימום 1.8 זה אומר שהירח יהיה בדיוק במרכז, כלומר הכי מוסתר מהשמש ואז הירח יהיה מאוד חשוך. היה ליקוי כזה לפני שנים אחדות ולא ראו כמעט את הירח.
בשעה 22:50 הירח יצא מהצל המלא ובחצות כבר נתחיל לראות אותו מאיר יותר ויותר. הליקוי יסתיים שלוש דקות לפני השעה אחת. עוד נתונים חשובים – החלק המזרחי של הירח נמצא בעת זריחת הירח למטה. לקראת חצות המזרח יהיה בצד ימין והחלק המערבי של הירח בצד שמאל, ולקראת השקיעה המזרח יהיה למעלה.

ליקוי החמה הבא המלא, יהיה ביוני 2001 באפריקה – ויכלול איזורים כמו מפלי ויקטוריה, מדגסקר. זה יהיה ליקוי של 4 דקות. הליקוי הבא שייראה מישראל ובו תוסתר רק מחצית השמש יתרחש בשנת 2005 ומסלולו יעבור בין מדריד, לוב ואסואן. הוא אגב יהיה ליקוי טבעתי. ליקוי החמה הבא שניתן יהיה לראות מהסביבה וממקומות קצת יותר ידידותיים יראה באנטליה במאי 2006, ואז יהיה ניתן לראות אותו משם. בישראל יראו 80 אחוז. וכפי שנוכחנו, השמש מאירה פי 400 אלף מירח מלא, ולפיכך גם 2 אחוז ממנה זה מספיק אור בשביל שאנשים הנמצאים באיזור זה ירגישו בקושי בליקוי.

http://members.iol.co.il/blizo/images/eclipse_frame.jpg
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~327859466~~~171&SiteName=hayadan