ליקוי החמה, ארה"ב 2017 – דיווח וחוויות אישיות מנאשוויל טנסי

דיווח ראשוני מנאשוויל טנסי, לאחר שיא ליקוי החמה של ה-21 באוגוסט 2017, בידי עבדכם הנאמן ובני משפחתו

שיא ליקוי החמה, 21.8.2017 כפי שנצפה מקרבת נאשוויל, טנסי בסביבות 13:27 שעון מרכז ארה"ב. צילום: שי בליזובסקי
שיא ליקוי החמה, 21.8.2017 כפי שנצפה מקרבת נאשוויל, טנסי בסביבות 13:27 שעון מרכז ארה"ב. צילום: שי בליזובסקי

הציפורים השתגעו, וגם הצרצרים, ששרים בחצר מלון SprigHill Suites כ-20 ק"מ צפונית למרכז העיר נשאוויל מדי ערב החלו במופע שלהם כמה דקות לפני שיא ליקוי החמה – כשעתיים לפני פרסום מאמר זה (בסביבות 21:30 שעון ישראל). לרגע גם היתה הקלה מהחום העצום ששרר שם רק כמה דקות קודם לכן – 33 מעלות. הצללים של האנשים שצפו במדשאת המלון על הליקוי באמצעות ציוד אסטרונומי שהביאו חובבי אסטרונומיה מביניהם – טלסקופים ומשקפות שכוסו בכיסוי דומה לזה שבמשקפיים איפשרו לצפות גם בפרטים שקשה לראות – כגון כתמי שמש גדולים.

אחד מהם, דניס, חבר מועדון האסטרונומיה של דאלאס, אפילו הביא מאות משקפי ליקוי ונתן אותם לאנשי הקבלה כדי שאלה יחלקו אותם לעובדים ולאורחים שלא התכוננו לאירוע.

צפינו בשמש למעשה מתחילת כיסוייה על ידי הירח, בסביבות 12 בצהרים. היו שם איתנו משפחות מברזיל, צרפת קנדה וכמובן מארה"ב. דניס, חובב אסטרונומיה מדאלס שהביא את הציוד סיפר כי היתה זו שעתם הגדולה של ארגוני חובבי האסטרונומיה בארה"ב.

ואז, בבת אחת השתרר חושך מוחלט עד שניתן היה לראות לא הרחק מהשמש את כוכב הלכת נוגה. המאור שנראה בשמים היה מיוחד – למעשה היה מדובר בטבעת שנראית חלולה.
הצלחנו אפילו לראות את תופעת שבירת האור שמגיע מאיזורים שונים בשמש הלוקה בבת אחת בדקות שלפני ואחרי הליקוי, כאשר אחד הנוכחים פרס גליונות לבנים על הרצפה ונראו בהם גלים שדמו להשתברות קרני השמש בתחתית של בריכת שחיה.

לאורך כל היום השמים היו מלאים עננים, מסתבר שלפעמים גם צריך מזל כי פרט לכמה שניות שבהם ענן כיסה את השמש לכחצי דקה – עשר דקות לערך לפני השיא, ניתן היה לראות את כל שלבי הליקוי ללא הפרעה. מסתבר שלצופים במרכז נאשוויל, שהמועדונים והפארקים בה התכוננו לליקוי שנים, כולל פסטיבל אורות בביסנטניאל פארק, לא ראו דבר בגלל עננים כבדים.

ליקוי חמה מהווה תמיד הזדמנות ללמוד דברים חדשים על מאזן האנרגיה של כדור הארץ, על הירח, על השמש עצמה וכמובן זכור ליקוי החמה של 1919 שבעזרתו הוכחה תורת היחסות של איינשטיין והטענה שלו בדבר התעקמות האור בגלל כבידת חומר – במקרה זה – כוח הכבידה של השמש. הפכנו ליום אחד למדענים אזרחים.

בהמשך השבוע נעדכן בתוצאות ראשוניות של מחקרים מדעיים.

עוד באתר הידען על ליקוי החמה המלא 2017:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. יריב
    זה היה ליקוי מלא, אם זו השאלה. תחשוב על זה שהשמש בהירה פי מיליון מהירח. לכן, כאשר אפילו מיליונית של השמש גלויה אז רמת התאורה היא כמו ירח מלא. זה לא היה המצב.
    עד לליקוי המלא, אפילו שרק פיסת שמש קטנה גלויה לעין, לא ניתן להביט בשמש. בבת אחת – השמש נעלמת לחלוטין ורק אז רואים מסביב את ההילה. כלומר יש ירודה בעיצמת ההארה בצורה רציפה במזך שעה, אבל השלב הסופי הוא פתאומי, ומפתיע.

  2. https://www.flickr.com/groups/nasa-eclipse2017

    אגב בגלריית תמונות הזו יש כמה סרטונים שתופסים את כמות ההחשכה כך שאתה יכול לנטרל את ההשפעהה של ההסתגלות של העיין שלך ע"י עצירה של התמונה ולחכות כמה זמן שבא לך.

    יש שם עוד כמה צילומים נחמדים של תופעות שנובעות מהליקוי שהוזכרו בכתבה.

  3. יריב

    אין ספק שלהסתגלות העין למעבר בין אור לחושך יש השפעה על תפיסת החשכה בארוע כזה ושאורך הארוע אינו מספק לעין להגיע למלוא הפוטנציאל שלה לקליטת אור בחושך(אם כי לא בשל האישון(שמגיב מהר(שניות בודדות)) אלא של הקולטנים בעין(באזורי החצי שעה פלוס))) אבל, הליקוי המלא נמשך סדר גודל של שתי דקות וזה בהחלט מספיק לתת לך אחוז נכבד ביותר של היכולת קליטת אור. אתה יכול לבדוק זאת ע"י מעבר זריז לחדר חשוך מחדר מואר באור יום ולראות שלמרות זאת אפילו אם תשאר שם שעה ההבדל אינו כזה גדול בין מה שראית תוך דקה למה שתראה אחרי שהעיניים התאקלמו לחלוטין לחושך. מה גם שיש לקחת בחשבון שהליקוי גם אינו מביא אותך לחושך כזה וגם הרבה יותר הדרגתי.

    בכל מקרה, לגבי הצילום, ניתן לבצע מדידת אור שתיתן לך את החשיפה הנכונה.

    https://eclipse2017.nasa.gov/measuring-dimming-daylight

    ולגבי היות הליקוי מלא ולא טבעתי אתה יכול לראות תמונות תקריב שמראות שאכן זה היה המצב בליקוי זה.

  4. יריב
    כן, נראה לי שאתה צודק. ליקוי יהיה טבעתי אם אתה במרכז ההסתרה ורואה טבעת. התנאי לכך הוא שהירח מרוחק מאיתנו.

  5. ניסים,

    ההגדרה שהבאת היא בדיוק מה שאמרתי, כאשר הירח לא מצליח להסתיר את השמש במלואה אלא רק את מרכזה (וכך זה נראה בצילומים שראיתי) והיא נראית כטבעת זוהרת שמקיפה את הירח, זה נחשב לליקוי טבעתי.

    נתתי בהודעה הקודמת לינק שמסביר זאת.

  6. יריב
    אני מסכים איתך בקשר לרמת החושך. בסה"כ, רואים מעט כוכבים. זה כמו, נגיד, עשר דקות אחרי השקיעה. זה כנראה הזמן להפסיק את הצום 🙂

    מה שיפה זה ההשפעה על חיות. כלבים ממש נבהלו וציפורים התקבצו ללינת לילה.

  7. יריב
    הנה ההגדרה מויקיפדיה
    An annular eclipse occurs when the Sun and Moon are exactly in line with the Earth, but the apparent size of the Moon is smaller than that of the Sun. Hence the Sun appears as a very bright ring, or annulus, surrounding the dark disk of the Moon.[

  8. walking death,

    יכול להיות שבאמת מדובר בעניין של צמצם, אבל צמצם אחר, זה שנמצא בגלגל העין שלנו – האישון. לעין לוקח מספר דקות להתרגל לחושך (אתה בטח זוכר זאת מהצבא, במיטווחי לילה) , יכול להיות שדווקא מה שרואים בצילום משקף את המצב האמיתי, אבל אנשים ראו ״חושך מוחלט״ משום שהעיניים שלהם עדיין לא הספיקו להסתגל למעבר החד (תוך שניות) מיום שטוף שמש למצב של תאורה חלקית.

    אני חושב שאם הליקוי היה נמשך נגיד חצי שעה אנשים היו רואים את מה שרואים בתמונה, מצב של בין ערביים כזה.

  9. ניסים,

    ״ליקוי נקרא טבעתי רק כאשר הוא טבעתי בכל מקום שרואים אותו״

    אני חושב שאתה טועה, יש בכלל מצב שבו רואים ליקוי מלא או טבעתי בו זמנית מכל נקודה (בצד המואר) של כדור הארץ? לפי האיורים שהובאו כאן הליקוי נראה תמיד רק על פני רצועה מאוד צרה של יבשה וים, מי שנמצא בשולי הרצועה תמיד יראה ליקוי חלקי ומי שמחוץ לרצועה לא יראה ליקוי בכלל.

    לפי ההגדרה שידועה לי מה שקובע אם מדובר בליקוי טבעתי או לא זה רק איך צופה בנקודה ספציפית על כדור הארץ רואה אותו, וזה לא תלוי באיך חבר שלו ממדינה אחרת רואה את הליקוי:

    ‏https://eureka.org.il/item/56561/מהו-ליקוי-חמה-טבעתי

  10. יריב

    זה פונקציה של תנאי חשיפה של המצלמה. חשיפה יותר קצרה ו/או עם צמצם יותר קטן והאור של מהקורונה שהמצלמה קולטת היה הרבה יותר קטן עד בלתי נראה. השמיים בהירים יחסית מאותה סיבה.

  11. יריב
    גם בצילומים שלי זה נראה ככה, למרות שהיה די חשוך ואף ראו מספר כוכבים. צריך מצלמה טובה כדי לקבל תמונות טובות.

    ליקוי נקרא טבעתי רק כאשר הוא טבעתי בכל מקום שרואים אותו. זה קורה כשהירח באפוגיאה, "בקצה הרחוק" של האליפסה. המסלול של הירח הוא חחסית אליפטי, והמסלול שלנו סביב השמש כמעט מעגלי. אנחנו נמצאים רחוקים מהשמש (אפהליון) דווקא בקיץ.

  12. בתמונה זה לא נראה מצב של חושך מוחלט, רואים דיי טוב את העצים, את העננים הלבנים ואפילו את הכחול של השמיים.

    ממה שקראתי בויקיפדיה אני מבין שלא מדובר בליקוי חמה מלא, אלא בליקוי חמה טבעתי:

    ״כאשר הירח מכסה את השמש כולה זהו ליקוי חמה מלא. ליקוי חלקי קורה כאשר הירח אינו קרוב דיו לציר שמש-ארץ, לחסימה מוחלטת של אור השמש. גם כאשר מתרחש ליקוי מלא, הוא נראה במלואו רק בפס צר לאורך כדור הארץ, למשך דקות ספורות. בזמן הליקוי המלא ניתן לראות את העטרה של השמש. מכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה מעט, לעתים מתרחש גם ליקוי טבעתי, שבו בשיא הליקוי, במקום שהירח יסתיר את כל השמש, נראית סביבו טבעת זוהרת״.

  13. זה בגלל ששי צילמה ישירות ולא דרך טלסקופ או משקפת
    יש תמונות יפות מלפני הליקוי המלא שהיא צילמה דרך עדשת טלסקופ של אחד האסטרונומים החובבים

  14. זכיתי גם לראות את הליקוי באיזור Salem שבמדינת אורגון. עמדנו על גבעה מבודדת באיזור חקלאי, בלי אף ענן בשמיים. הליקוי לוקח כשעתיים, וקל להבין מדוע: הירח מקיף את כדור-הארץ במשך 30 יום, כלומר 12 מעלות ב-24 שעות, ולכן מעלה אחת לשעתיים.. הגודל הזוויתי של הירח (והשמש) חצי מעלה, וירח צריך לעבור מעלה אחת מתחילת הליקוי ועד סיומה. זמן הליקוי המלא שראינו היה דקה וארבעים שניות. הזמן הזה תלוי במיקום המדוייק של הצופה וכן המרחק לירח באותו תאריך (הירח נע במסלול אלפיטי והמרחק אליו בין 360 ל-400 אלף ק"מ, הבדל של 10%).

    המצב של הליקוי המלא הוא מוזר מאד, ואפשר בהחלט להבין את הקדמונים שמאד ניבהלו מארועים כאלה. כלבים רבים באיזור כנראה גם ניבהלו והתחילו לילל כמו גורים. המקום חשוך כמעט כמו בלילה ללא ירח, אבל הר געש מרוחק המכוסה בשלג לבן נראה בוהק בשמש המלאה. סביב השמש המכוסה יש הילה שגדולה פי כמה מהשמש עצמו – זה מה שרואים בצילום של שי למעלה. בצילום לא נראה היופי של ההילה הזו, היא חלשה מאד עם מבנה מאד מעניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן