הבינה המלאכותית נועדה להקל על החיים של בני האדם, ולא לגרום למחשבים להשמיד את האנושות

כך מרגיע דרו בייטס, הבלוגר של מעבדת החדשנות ל-SMB של סאפ בשנחאי ומומחה לתבונה מלאכותית

“כל אחד מאיתנו מצויד במוחות הכי טובים. בני גזע ההומו סאפיינס יצרו כמעט את כל מה שאנו נוגעים בו. השגנו זאת בעזרת כלי המייצג את השיא המוחלט של התבונה – המוח שלנו”, כך לדברי דרו בייטס, הבלוגר של מעבדת החדשנות ל-SMB של סאפ (SAP) בשנחאי.

לדבריו, “הבינה המלאכותית נועדה להקל על החיים של בני האדם, ולא לגרום למחשבים להשמיד את האנושות -וזו לא הגזמה. בסולם התבונה מאפס לאחד, אנו נמצאים בדרגה גבוהה בהרבה מעל כל בעל חיים אחר עמו אנו חולקים את כדור הארץ”.

חופשי מאחריות או מדעות קדומות

“עכשיו אנו מנסים ליצור תוכנות מחשב שיהיו תבוניות כמונו. ההגדרה הטובה ביותר ל-AI היא איפה תוכנה המתנהגת כמו בני אדם. בהנחה שאנו עושים את הדברים נכון – הדבר נשמע נפלא. הכוח של האינטליגנציה האנושית יוטמע בתוך קופסה לא ביולוגית, שתמיד תהיה ערה ותהיה חופשית מאחריות או מדעות קדומות”.

בייטס מסביר כי “אנו יכולים לדמיין שיום אחד המחשבים יגיעו לרמת האינטליגנציה שלנו. עכשיו הם עוזרים לנו, בעתיד הם יוכלו לקבל החלטות לבד, ואולי יום אחד יצאו נגדנו ואנו נהיה העבדים של הרובוטים”?

“ובכל זאת פוטצניאל כזה עדיין נשאר ברמת המדע הבדיוני. אנחנו יכולים לשבת בשקט כשהרובוטים יעשו את החיים שלנו קלים מבלי שנצטרך להשקיע מאמץ. צריך יותר מזה”?

“מה שאנחנו מזהים כבינה מלאכותית הוא לרוב קיצור דרך בתהליכים שעוזר לנו להגיע מהר יותר למסקנה או לפרודוקטיבית”, מבהיר בייטס. “עד שנת 2020 פחות או יותר כל מוצר או שירות יכיל רמה כזו או אחרת של בינה מלאכותית”.

“מה שאנו מכנים היום AI הוא רק סיכום של קומץ פעילויות:

● אוטומציה: הבינה המלאכותית עוזרת לנו לבצע פעולות שגרתיות, למשל אנו יכולים להגיע לזרימת עבודה טובה יותר – להזמין נייר טואלט כאשר המלאי שלו מגיע לרמה נמוכה מדי, או לתרגם הודעה מסינית לאנגלית. הדבר נעשה לרוב באמצעות הגדרת החוקים המקשרים בין הפעולות באלגוריתם (בכל יישום יש חלק של הגדרות). מעבר של יישומים אלה לבינה מלאכותית ידרוש דווקא להסיר את החוקים באלגוריתם.

● חיזוי: הבינה המלאכותית לכאורה, עוזרת לנו לעבד את המשתנים בצורה מובנית, שקופה ובטוחה. זה עשוי להיות שנוי במחלוקת אבל ניחוש העתיד הוא ענף של מדעי הסטטיסטיקה. מאז החלו המחשבים להבין מתמטיקה, העברנו אחריות זו אליהם. חישוב מובהקות סטטיסטית הוא אבן הבניין של למידת מכונת, בין אם זה הערכת דפוסי מזג האוויר, גילוי מחלות או לשחק שחמט. אנו נמצאים במסע מתמשך של הגדלת כוח העיבוד שתשפר את רמת החיזוי.

● קבלת החלטות: הבינה המלאכותית תעזור לנו להציג את האפשרויות הזמינות על נתונים רבים יותר ועם פחות אינסטינקט מאשר אנו רגילים. הערכת מצבים ללא מידע מושלם היא לא רק תכונה אנושית אלא הכרח יומיומי. אנו עושים זאת כל הזמן.

● אינטראקציה: במשך שנים הממשק העיקרי לתקשר עם המחשב היה העכבר ולוח המקשים והיינו צריכים ללמוד להקליד ולתכנת. כעת, עם קוד שמעבד משפטים אנושיים המגיעים באמצעות קלט של מצלמות וחיישנים ניתן יהיה להפוך את האינטראקציה לטבעית, כמו שאנו משוחחים זה עם זה”.

ובכל זאת, אמר בייטס, “בהינתן המציאות הארצית הזו, AI הוא עדיין סיפור ענק. אנחנו כרגע בעולם שבו הדברים הולכים להיעשות מהר יותר, עם דיוק רב יותר, מבוססים על ידע טוב יותר, בקלות מוגברת”.

“נשאלת השאלה אם AI תושתל לתוך חיינו יותר ויותר, מתי ישתלטו המכונות עלינו כליל? גם אם המעבר הזה הגיוני בהחלט, עד שרבים רואים בכך מילים נרדפות, מבחינה טכנית ותפקודית מדובר בדברים שונים לחלוטין”.

האם האדם יהיה מיושן?
“אחד המאפיינים של אדם הוא המקצוע שלו”, אמר בייטס. “מחשבים הולכים לגרום לנו להיות מיושנים. סוף הסיפור. נהיגה עצמית מכוניות, משלוח באמצעות רחפנים, מצלמת אבטחה, זיהוי הונאות ושירות לקוחות הן רק כמה דוגמאות מוכרות בהן AI כבר מתחילה לגרום למהפכות. קשה למצוא ענף שלא ייפגע מ-AI ולכן אם אתם רוצים לעבוד בעבודה האחרונה שתישאר על כדור הארץ, כדאי שתתחילו עכשיו הכשרה להיות מתכנת של רובוטים”.

“השאלה היא האם זה יקרה בדור שלנו? התיישנות האדם לא תתרחש, אבל אנחנו בהחלט ניפגע. עם זאת גרטנר (Gartner) חישבה כי עד שנת 2020 הבינה המלאכותית תיצור 2.3 מיליון מקומות עבודה תוך ביטול 1.8 מיליון מקומות. אבל זה לא דבר חדש. ככל שהתקדמנו – החל מהמהפכה התעשייתית ועד המהפכה הדיגיטלית – נעבוד פחות ונוכל ליהנות מיותר זמן פנוי”.

חיסול האנושות
“התרחיש האפל ביותר הוא בו רובוטים מחליטים בעצם שאנחנו האויב וירצו לחסל אותנו – בין אם באמצעות מניעת יכולת הפעלה אנושית, או שאפילו יצודו בני אדם ברחוב. לצורך תרחיש זה נדרש רכיב שאין לנו מושג כיצד לפתח אותו – רכיב זה הוא המצפון. בלי זה, מחשבים לא יכול להשיג את רמת התבונה שלנו”, מבהיר בייטס.

“הבינה המלאכותית נועדה לעזור לנו לעבוד טוב יותר, לא להם. המחשב יכול לדמות תפיסה, חשיבה, תכנון, למידה, יצירתיות – אבל בסופו של היום אלו סימולציות שנעשות בתנאים שלנו”.

“במכתב פתוח רבים מהמוחות הגדולים בעולם כולל סטיבן הוקינג, סטיב ווזניאק ואילון מאסק התחננו לצלצל בפעמוני האזעקה לפני שנאבד את השליטה על הבינה המלאכותית”.

“דעתי היא כי פעמוני האזעקה המצלצלים באשר לשאלה האם מוסרי לכבות מחשב המכיל סימולציה של אדם מיותרים. זה רק קוד, גם אם המחשוב יאפשר סימולציה כזו כאשר כוח המחשוב יגיע לרמה המכונה Zetta (המינימום הדרוש לסימולציה של המוח האנושי) עד שנת 2030, לפחות תהיה לנו החומרה הדרושה”.

לסיכום, ביקש בייטס לצטט את סופר המדע הבדיוני המנוח, איאן באנקס: “אנו מספקים למכונות את הסוף, והם צריכים לחזור אלינו עם המשמעות שלו”.

עוד בנושא באתר הידען

• • AI האב, AI הבן ורוח הגוגל
  • בינה מלאכותית ולמידת מכונה: הדרך ל-2018
  • לימוד המכונה מוצא את היער בין העצים גם כשזה נוגע לפיזיקה
  • בינה מלאכותית העמידה צאצאים מוצלחים יותר מתוכנות מעשה ידי-אדם
  • תבונה מלאכותית לא תחליף את הרופא אבל תשלים לו את תמונת המציאות
  • רפואת המחר בעידן כריית הנתונים וה-Big Data
  • שלוש השאלות שאינטליגנציה מלאכותית לא תוכל להשיב עליהן