משבר ההשכלה הגבוהה

האוניברסיטה העברית. מקור: Milan.sk / Wikimedia Commons.

גובשה תוכנית הבראה לאוניברסיטה העברית

ות"ת, משרד האוצר והאוניברסיטה העברית גיבשו תכנית להבראת המוסד. האוניברסיטה העברית התחייבה לתכנית התייעלות רב שנתית (לאורך עשור) בהיקף של 2.7 מיליארד שקלים.

דיון בוועדת המדע של הכנסת על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, 2/12/16. צילום: דוברות הוועדה

ישראל התדרדרה מהמקום הראשון למקום ה-30 בדירוג הפרסומים המדעיים * סכנת הכחדה לחקר הפיזיקה הגרעינית

הדו"ח התלת שנתי של האקדמיה למדעים הוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה וחושף פערים גדולים בהשקעה במדע ובמחקר מול מדינות העולם, סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית והדרדרות

ישי פרנקל סגן נשיא בקבוצת הטכנולוגיות החדשות ומנהל כללי של חטיבת התוכנה

ישי פרנקל, סגן נשיא אינטל: על התעשייה לאמץ את המודל של גוגל לקשר עם האקדמיה ולבצע מחקר בסיסי

פרנקל אמר את הדברים בועידה השישית של המועצה להשכלה גבוהה שהתכנסה אתמול באשקלון. דוברים נוספים מהתעשיה: עו"ד קארין מאיר רובינשטיין מנכ"לית IATI והמדען הראשי אבי

חתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל בתמונה משנת 2012. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז"ל בראיון שנתן לאתר הידען ב-2008: אסור למדענים לשתף פעולה עם משטרים מסוכנים

בשנת 2008 התראיין ויזל טלפונית לקראת ביקור באירוע בהשתתפות חתני פרס נובל שהתקיים מאוחר יותר באותה שנה בטכניון. מסתבר שכבר אז ניסו חתני נובל מכל

ניסויים בבעלי חיים. צילום: shutterstock

סגני הנשיאים למחקר באוניברסיטאות קוראים לעצור חוקים שיהפכו ניסויים בבעלי חיים לבלתי אפשריים

הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה פועל מטעם סגני נשיא למחקר של האוניברסיטאות ומסייע במניעת חקיקה הפוגעת באפשרות לקיום מחקר מדעי בבעלי חיים.

נשיאת האקדמיה למדעים פרופ' רות ארנון מגישה את דוח מצב המדע לשר המדע יעקב פרי וליו"ר ועדת המדע של הכנסת ח"כ משה גפני, 23 באוקטובר 2013. צילום: יח"צ

"דוח מצב המדע בישראל 2013" הראשון מאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוגש לוועדת המדע ולשר המדע בכנסת

הדו"ח קובע כי "דרוש שינוי כיוון מיידי" ביחס הממשלה למערכת המחקר המדעי, ומפרט שורת המלצות. "מדיניות הממשלה אשר הביאה בעבר ל"עשור האבוד" …הייתה מזיקה ונגדה

בריחת מוחות. איור: shutterstock

האקדמיה הלאומית למדע ממליצה לממשלה להגדיל לאלתר את תקציב המחקר המדעי האקדמי לפי השיעור האירופי כך שיעמוד על 23% מתקציב המו"פ

ישראל אינה ממצה את מלוא הפוטנציאל הגלום בה. קיים צורך מיידי לשנות כיוון ולאמץ מדיניות-מדע לאומית אחראית ומרחיקת ראות – כך קובע דו"ח "מצב המדע

מספר חברי הסגל באוניברסיטאות בישראל 1973-2013. מקור: מרכז טאוב

מרכז טאוב: מצב ההשכלה הגבוהה ממשיך להתדרדר – מספר אנשי הסגל היום קטן מב-1973

מאז 1973 גדל מספר הסטודנטים יותר מפי שניים ממספר הפרופסורים. • האוניברסיטאות עברו מהעסקת חוקרים אקדמיים (שעלותם גבוהה יותר) להרחבת מיקור-החוץ של ההוראה ולהעסקת מרצים

פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל על פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום. צילום: מיקי קורן, מכון וייצמן למדע, ויקיפדיה

נובל כחול-לבן

שישה חוקרים ישראלים זכו בעשור האחרון בפרסי נובל לכימיה ולכלכלה, אך השאלה הגדולה היא אם זהו רצף זכיות מרגש אך חד-פעמי או מגמה נמשכת של

לוגו הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן

הוועדה מצאה כי מצב ההוראה והמחקר באקולוגיה, אבולוציה, והמגוון הביולוגי במחלקות לביולוגיה ומדעי החיים מצוי בהידרדרות קשה עד כדי סכנת היעלמות מהאקדמיה

מליאת המועצה להשכלה גבוהה אימצה את מסקנות ועדת הערכה הבינלאומית לתחומי הביולוגיה ומדעי החיים ותפעל ליישומן

חזון אקדמי והיפוכו

מאז 1973 חלה תפנית חדה באוניברסיטאות המחקר של ישראל. ב-2005 רמת החיים היתה גבוהה ב-80% מזו של 1973, אך המספר היחסי של אנשי סגל ירד

דילוג לתוכן