שר החינוך גדעון סער: המבחן של כולנו יהיה בתקציב 2011. הבחירה חייבת להיות בחינוך ובהשכלה הגבוהה

לא פחות מארבעה שרים השתתפו אתמול (ג’) בכנס ייסוד השדולה למען ההשכלה הגבוהה בכנסת הנוכחית בראשותם של ח”כ זאב אלקין וח”כ אברהם מיכאלי. כרגיל שר האוצר דרש התייעלות, ואילו יו”ר ות”ת אמר שמערכת ההשכלה הגבוהה תעשה בדק בית אך בלי עוד כספים היא לא תוכל להתמודד עם העולם

המצב הקשה של ההשכלה הגבוהה הצליח לאחד את כל הגורמים השותפים למערכת לישיבה חגיגית משותפת שהתקיימה אתמול (ג’) באחד מאולמות משכן הכנסת. ראשי ות”ת, נשיאי כל האוניברסיטאות, ראשי ועד המכללות הציבוריות, נציגי הסגל באוניברסיטאות ובמכללות, וכן ח”כ אלכס מילר המשמש כראש שדולת הסטודנטים. כן הוזמנו כל חתני פרס נובל הישראליים, אך שניים רק ייצגו אותם: פרופ אברהם הרשקו ופרופ’ עדה יונת.

פתח את הישיבה ח”כ אלקין שאמר כי הנוכחות סביב השולחן אומרת הרבה על המצב של ההשכלה הגבוהה. מצויים פה ארבעה שרים. חברי כנסת, ראשי ועדות, ראשי האוניברסיטאות וראשי המכללות. “הכי חשוב שיש הסכמה כוללת על כך שחייבים לשקם את מערכת ההשכלה הגבוהה. ישנו מצב נדיר שבו שר האוצר הגיע מהאקדמיה, ובות”ת יש היום רצון לבצע שינויים, וכן ששנת הלימודים הנוכחית נפתחה לראשונה מזה זמן רב ללא תקלות מצידם של ארגוני הסגל למיניהם או הסטודנטים.” אמר ח”כ אלקין, שהזכיר גם כי אחד הנוכחים – נשיא האוניברסיטה העברית פרופ’ מנחם בן-ששון היה בתפקידו הקודם כחבר כנסת גם יו”ר השדולה בקדנציה הקודמת, אך היה לו קשה להגיע להשגים עקב חילוקי הדעות בין השותפים השונים למערכת ההשכלה הגבוהה.

ח”כ מיכאלי: ” קשה לסגור פערים של הרבה זמן בזמן קצר השדולה היא פלפטורמה להעלאת נושאים לתשומת ליבם של חברי הכנסת. נדרש שיתוף פעולה של הממשלה והכנסת איתכם (הכוונה לאנשי האקדמיה), אנחנו מציעים לכם להציע פעילות שוטפת כדי שנוכל לבוא ולהתעדכן מכם. אני מקווה שבסוף נתגאה בתוצרת הפרודוקטיבית.”

שר האוצר יובל שטייניץ: אני אישית נמנעתי מחברות בשדולות או מהובלת שדולות בכנסת אבל לשדולה הזו הגעתי ברצון רב ובשמחה.”

“אנחנו תמיד בוכים על מר גורלה של האקדמיה וההשכלה הגבוהה” אמר שר האוצר. “אבל יש במה להתברך. יש בישראל השכלה גבוהה ומחקר רואיים. בסך הכל ביחס לעולם אנחנו המספר הגבוה בעולם של פרסי נובל ביחס לגודל האוכלוסיה. ההקצבה בישראל במחקר ופיתוח בישראל היא הגדולה ביותר ביחס לתמ”ג. 4.6% מהתמ”ג אבל יש בעיות והן לא קלות. הבעיה העיקרית שכל האקדמיה בעולם המערבי מתמודדת איתה זו התחרות הקשה ביותר שמייצרות האוניברסיטאות בעיקר בארה”ב. ארה”ב מייצרת תחרות כלפי העולם כולו. היא אטרקטיבית מושכת, המבנה שונה, השכר שונה, התקציבים שונים. ארהב הפכה לאבן שואבת ואנחנו סובלים ממנה.

היא לא רק תקציבית כי אי אפשר להתחרות במשכורות או בתנאים. מבנה ההשכלה הגבוהה בארה”ב שונה לחלוטין, ישנה בעיה בדרך שבה ההשכלה הגבוהה בארץ מתנהלת ובצורה שבה המוסדות מתנהלים ואם ות”ת והאוניברסיטאות לא יעזרו לעצמם, יהיה קשה לסייע להם. זה לא פשוט כי לא נגיע למבנה אקדמי כמו בארה”ב, וגם לא הכל מתאים לנו אבל אנחנו צריכים להתחרות. צריכה להיות חשיבה בכל הסוגיות של התנהלות האוניברסיטאות, שכר, היחס בין חוקרים צעירים למבוגרים. ההתקדמות צריכה להיות גם תקציבית אבל גם מבנית – קריטריונים של ניהול, מצוינות, עידוד צעירים.

שר החינוך ויו”ר מל”ג, גדעון סער: “הצלחתם באמת להביא לאירוע שהוא אירוע מרשים ביותר והמעמד הזה מחייב. אני מקווה שהוא מצביע גם על הכיוון של הכנסת הנוכחית ביחס למערכת ההשכלה הגבוהה ועל הקשר בין טיפוח ההשכלה הגבוהה לבין עתיד ישראל. יש חשיבות ליצירת אווירה כלכלית ופוליטית רחבה סביב ההשכלה הגבוהה.”

עוד הוסיף השר סער: “היו לי שיחות עם שטייניץ ואנחנו רואים עין בעין חלק גדול מהנושאים. אני חושב שיש הקשבה במשרד האוצר הן מהשר והן מהממונה על ההגבלים העסקיים ד”ר אודי ניסן. זאת הזדמנות ואנחנו נעמוד למבחן בסוגיה הזו. זאת הזדמנות מכיוון שסדר העדיפויות האמיתי של מדינת ישראל כפי שאני רואה אותו זהה לדרך בה רואה את זה שר האוצר.”

“”האתגר הגדול תוכנית חומש שתטפל בהחזרת מוחות, שינוי המודל התקצובי, התמודדות עם בעיות העומק: הפנסיה ושכר הלימוד עם הסגלים ועם הסטודנטים בהתאמה למצות את הרצון להגיע לדברים תוך כדי הידברות. וחייבים לבצע תגבור תקציבי אחרי שנים של קיצוצים תקציביים כי בסופו של דבר יש צורך לייצר תקנים שיאפשרו לסגל צעיר להכס לתפקידים במוסדות להשכלה גבוהה.

לסיכום אמר השר סער: “המבחן של כולנו יהיה בתקציב 2011. הבחירה של ישראל בתקציב הבא חייבת להיות בחינוך ובהשכלה הגבוהה. המבחן של כולנו מעבר לכל המאמצים שנעשה במהלך התקופה הזו יהיה בהכרעה על סדר עדיפויות שיתן את הביטוי לבחירת ישראל בדרך הזו.”

שר המדע הרשקוביץ: “למדען הראשי בתמ”ת יש תקציב גדול פי 10 מלמשרד המדע”

פרופ’ דניאל הרשקוביץ – שר המדע והטכנולוגיה: “אין ספק שההשכלה הגבוהה וההשקעה במחקר המדעי דבר שיוצר יותר תל”ג בכל מדינה, על אחת כמה וכמה במדינת ישראל שבה המשאב הבדוק היחיד שיש לנו הוא המשאב האנושי וכשמדברים על פיתוח המשאב האנושי ברור שצריכים לטפח את כל מערכות החינוך בכל הגילאים, בכל התחומים וכמובן גולת הכותרת לצורך הנושא היא ההשכלה הגבוהה והמדע. כשמדברים על סדרי עדיפויות יש לצערי גדול שבאקדמיה חשנו אותו יש נטיה להקצות יותר משאבים למחקר יישומי. למדען הראשי של התמ”ת יש תקציב גדול פי 10 מתקציב משרד המדע התומך במדע התשתיתי. יש חשיבות רבה בשינוי סדר העדיפויות , כוללל הקצאה למחקר בסיסי, כולל תמיכה גדולה בהשכלה הגבוהה, שם במידה רבה עתידנו וכמובן יחד עם כל הכוחות באקדמיה.”

השר לענייני מיעוטים פרופ’ אבישי ברוורמן: “לבן גוריון היה רק יועץ אחד – פרופ’ ארנסט דוד ברגמן. הוא קיבל החלטה שההשכלה גבוהה היא בעדיפות עליונה, הוא הקצה תקציבים ואנחנו נהנים מכך עד היום.
“זה שהוציאו כמה חתני פרס נובל אדירים כמו אברהם הרשקו ועדה יונת זו תוצאה של השקעה בעבר ואין לזה קשר להשקעה היו. יש גם מספר דומה של יהודים בארה”ב – ובואו נספור את מספר פרסי הנובל שלהם. אין לאינדיקציות הללו שום משמעות סטטיסטית.”

“מה שחשוב זו הנקודה הבסיסית. ההבדל בין רצוי למצוי זה כסף. מה שלא הובהר בקדנציות הקודמות – שבסופו של דבר אתה יכול לוהסיף מקלות אם יש גזר. לנשיאי האוניברסיטאות אין יכולות להוביל שינויים למשל לכיוון של תמורה למצוינות אם הסגל לא תומך בהם. חלק מהאנשים בצד השני לא מבינים את המורכבות של ניהול אוניברסיטה. 50% מהפופסורים הם בני 55 ויותר, לעומת רמות של 25-30% בארה”ב קנדה ואוסטרליה. אני תומך בהבאת 300 מדענים מהארווארד סטנפורד ופרינסטון אפילו על חשבון הבטחון כי התשואה של מדענים כאלה תתבטא במיליארדים.”

בהמשך לדברי השר סער, אמר גם השר ברוורמן: “המבחן שלנו יהיה ביחד בתקציב הבא. חייבת להיות תוספת תקציב אם לא תהיה לטרכטנברג (יו”ר המל”ג) יכולת להוביל תקציב הוא לא יוכל לעשותכ לום. ב-1992 נבחרתי בגיל 42 להיות נשיא אוני’ בן גוריון. ישבתי עם רבין ודאגנו כיצד לקדם את האוניברסיטה. היום נשיא אוניברסיטה יכול להפגש רק עם רק עם רפרנט באוצר.”

ברוורמן ביקר עיתונאים כלכליים שכתבו כנגד מה שהם מכנים הבזבוז בהשכלה הגבוהה: “העיתונאים לא יודעים להבדיל בין יקר לזולל. אנשים קוראים את זה בחו”ל ושואלים האם כדאי להמשיך לתרום.”
באשר לתפקידו הנוכחי אמר ברוורמן: “המערכת הישראלית לא הצליחה לקלוט את אזרחי ישראל הערבים שהם 20% מהאוכלוסיה. גם כאן צריכה מדיניות.”

סגנית השרה לענייני צעירים, סטודנטים ונשים, גילה גמליאל התייחסה בעיקר לשכר הלימוד שלטענתה הוא גבוה ומפריע לתושבי הפריפריה, ועל הצעתה לאפשר שנת לימודים אחת בחינם במוסדות בפריפריה או של תושבי הפריפריה בכל הארץ.

את המצגת העיקרית במפגש הציג פרופ’ מנואל טרכטנברג, יו”ר המועצה להשכלה גבוהה שפתח בחידה: “מה משותף בין פיתוח מערכת החץ, תרופת הקופקסון פיתוח ICQ שכיום נכנסת לסבתא של פלטפורמות רשתות חברתיות ושסימנה את תחילת הדרך של התפתחות האקזיטים. פיתוח העיר באר שבע, חשיפת מושב הסנהדרין בטבריה? כל אלה תוצרים ישירים או עקיפים של מערכת ההשכלה הגבוהה.”

ישראל הגיע להשגים מרשימים בתוצרים המדעיים אבל יש נורות אזהרה. ירדנו ממקום ראשון למקום רביעי במספר הפרסומים המדעיים לנפש, וירדנו גם אבסולוטית, לא רק יחסית למדינות אחרות. יצרנו הון אנושי משובח הוא שעומד מאחורי הצלחת ההייטק, המו”פ הבטחוני שאחראי לחוסנה הכלכלי של ישראל, וכן סללנו את הדרך לניידות כלכלית-חברתית. מספר המכללות צמח פי חמש על פני עשרים שנה, מספר הסטודנטים צמח פי שלוש וזה גידול חסר תקדים בין מדינות ה-OECD. אבל בעשור האחרון אנחנו רואים דעיכה שבאה לידי ביטוי בבריחת מוחות. הצעירים המצוינים שלנו מצויים כיום בארה”ב בעיקר, במרכזים המחקריים הטובים ביותר בעולם ולא בקרבנו, ישנה עליה תלולה בגיל הממוצע של הסגל הבכיר, גידול במספר הסטודנטים למרצה, ובירידת קרנה של ההשכלה הגבוהה בציבוריות הישראלית. יש בכך השלכות קשות לחברה לכלכלה ולבטחון.”

הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ירד אבולסוטית מכ-4,700 ל-4,300. אין אף מדינה ב-OECD שמספר הסגל הבכיר באוני’ ירד אבסולוטית. וכמובן היחס סטודנטים סגל עלה מ-16 ל-24 ואיכות ההוראה נפגעת קשות.
דרוש שינוי מקיף שיביא לפריחת ההשכלה בישראל של המאה ה-22. אלו היעדים:
עידוד המצוינות המדעית-מחקרית. אם ב-15 השנים האחרונות התמקדנו בגידול הכמותי, העידן של חומה ומגדל של הגידול המהיר הכמותי מאחורנו וכעת האתגר הוא האיכות- האיכות המחקר, איכות ההוראה, איכות כוח האדם שאנו מכשירים במוסדות שלנו. חייבים לשים דגש על איכות ההון האנושי שנרכש במוסדות שלנו ועל הגברת הנגישות למגזרים ייחודיים – החרדים והמיעוטים. זה לא עניין של צורך שלהם בהשכלה הגבוהה, זה צורך לאומי.

איך עושים זאת? ראשית צריך לעשות סדר בבית בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה. צריך להסתכל על האמת בעיניים, לגשת למלאכה לרבות הבטחת שקיפות מלאה, הישענות על הידברות וגישה שיתופית, הגברת הפיקוח והאכיפה, הפחתת הנטל הבירוקרטי באישור תוכניות הוראה ומתן דגש על תכנון לטווח ארוך. כבר התקדמנו בחלק מאלה, אבל עוד רבה המלאכה.

כמו כן נדרשת תוכנית כוללת ארוכת טווח שתכלול מודל תקצוב חדש לתמרוץ מצוינות מחקרית והוראה איכותית. עלינו לפתח תוכנית חומש לאור היעדים תוך הקצאת משאבים נוספים למערכת, משאבים משמעותיים ביותר ואם לא, חבל על הזמן (במשמעות המקורית של המשפט). במסגרת זו יש לשאוף להסדרת שכר הלימוד בשיתוף עם הסטודנטים. וכמובן צריך להסיר מסדר היום את המכשול האדיר של הפנסיה התקציבית – בשיתוף הסגל.”

“בנוסף, מדברים היום על הקמת מרכזי מצוינות להשבת מוחות. אנו מנסים לאגם משאבים גם מתורמים, גם הממשלה, גם מהמוסדות כדי בו זמנית להחזיר מוחות הביתה ולקדם את יעד המצוינות המחקרית.”
“צריך להגדיר את מאפייני פעילות האוניברסיטאות והמכללות. לא מקובלת עלי אף אחת מהדוגמות שהיתה מקובלת כעננה על המערכת. צריך להעצים את היתרון היחסי ולא לעשות גודל אחד לכולם כי זה יהיה הרס המערכת. צריך לדעת לפתוח את המוסדות האקדמיים לקהילות מסביבם, כך שגם הציבור הרחב ייהנה מפירות המדע וההשכלה הגבוהה. ולבסוף – אם נתאחד מסביב ליעדים הללו, נדע לשתף את הציבור הרחב הכנסת והממשלה, יש סיכוי שנצליח להעלות את ההשכלה הגבוהה על דרך המלך.”

פרופ’ בן זאב לד”ר שטייניץ: “אין לך לאן לחזור, בגללך אין מספיק תקנים”

פרופ’ אהרון בן זאב יו”ר ור”ה – ועד ראשי האוניברסיטאות: “שומע פה מוסיקה מאוד נעימה שלא שמענו בעבר. אני רוצה לומר לשר האוצר שאם הוא רוצה לחזור לאוניברסיטת חיפה, אין תקנים פנויים. אנו נדרשים לשני דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא שלום בית בתוך המערכת, שלום בית לא אומר שאין תחרות או אין שוני בין דברים אלא שיתוף פעולה עם כל רכיבי המערכת – אוניברסיטאות, מכללות, חברי סגל, ארגון ועד הסגל וסטודנטים. כמו כן עלינו להגביר את ההופעה שלנו כלפי חוץ בתקשורת ובקשר עם הכנסת ומשרדי הממשלה.”

“ההיבט האיכותי מאוד חשוב לנו, צריכים ללמוד שמדובר פה במערכת איכותית, המתחרה לא באוניברסיטה כזאת או אחרת אלא במיטב האוניברסיטאות בעולם. לשם כך צריכים תשתיות. צריכים לראות את החינוך ןאת ההשכלה הגבוהה כתשתית לאומית לשיפור ההון האנושית, התורמת ותרמה רבות למדינה בבטחון, בחברה, בגישור פערים. יש לנו תקוות עם המערכת החדשה בות”ת שבראשה עומד פרופ’ טרכטנברג.

פרופ’ שוש ארד, ראש מכללת רופין ויו”ר ור”מ (ועד ראשי המכללות הציבוריות): “המכללות הוקמו על ידי הממשלה על מנת לעלות על ביקושים להשכלה גבוהה, לפתח את הפריפריה. המכללות הן עדיין מוסדות צעירים יחסית ונמצאות בתהליך התפתחות ובנית תשתית אקדמית ואחרת. פרושות על כל הארץ מתל חי ועד שדרות. למרות זאת, תקציב המכללות הציבוריות הוא בערך 13% מתקציב הותת. יש אפליה, הפוגעת בהעסקת הסגל של המכללות. אני מקווה שהדיסקט החדש יתן מענה לציבור גדול של מורים טובים שמופלים לרעה במכללות. אין להם שבתון, יש להם עומס הוראה גדול. עם זאת איכות הבוגרים ואיכות המכללות הולכת ועולה.”

זבולון אורלב יור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת: “גם אם נמלא את כל הדברים שפרופ’ טרכטנברג אמר, אני מסופק אם יצטרף עוד שקל אחד לתקציב ואני לא יודע איך ניתן יהיה לשמור על עצמאות מפני שכולנו יודעים שהתקציב מבטא מדיניות הוא מאבק אימים על סדרי העדיפויות. על מה יוציאו את הכסף. כשיבואו לדבר על התקציב אל תחלמו על שיחת רעים. אתם לא מודעים לעוצמה הציבורית שלכם. אתם לא מבינים מספיק את מעמדכם הציבורי. מתי חתן פרס ישראל ישב לאחרונה לשיחה עם שר?, מתי נשיא אוניברסיטה ישב עם יו”ר ועדת הכספים. חלק מהעניין של המאבק זה מאבק על תודעה. אני לא רואה ממשלה, שאם תלכו כגוף אחד יכולה שלא להשפיל את מבטה מול המבט שלכם. אחרים נאבקים ואתם לא נאבקים.”

“קיצצו לכם 2.6 מיליארד שקלים בקדנציה שביבי היה שר אוצר. זה היה אכפת למישהו? אנחנו שחיים בפנים יודעים את המחירים הכבדים ששילמנו אבל לא קרה שראשי ממשלות לא רוצים לעזור. אולמרט רצה לעזור, ביבי רוצה לעזור, הוא מבין את התפקיד של האקדמיה אבל אם תמשיכו בהסתגרות ואתם מסוגרים ולא תצאו מענינן ולא תבינו שחלק מהתפקיד שלכם זה לקבוע את סדר העדיפות הלאומי אני לא אופטימי. אם תתגייסו למסע מתוכנן.”

פרופ’ מנחם יערי, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים: “בעבר האווירה במפגשים אלה היתה מלאה חמיצות. האוווירה שציינתי היא לא רק סממן של יחס של ממשל להשכלה גבוהה וממשל אלא גם סממן של יחס כללי אנטי אינטלקטואלי שהתגבר בשנים האחרונות. אני לא מסכים עם מה שאמר פרופ’ אורלב שיש הערכה טמונה בקהל ובציבור הישראלי אל עשיה אינטלקטואלית אלא אחד התפקידים של מנהיגות הוא לסמן את העשייה הזו וחשיבותה לחברה הישראלית על אחת כמה וכמה והייתי מוסיף את זה למטרות השדולה.”

פרופ’ יערי ביקש לדבר על יעילות ככלכלן שזה תחום התמחותו: גם אני וגם פרופ’ טרכטנברג נעיד שזה משפט מתמטי שאם לוקחים משאבים ומחלקים אותם בצורה תחרותית על פי מצוינות זאת החלוקה היעילה ביותר. אל תבואו בטענות שאנחנו מבקשים לחלק משאבים בצורה תחרותית על פי מצוינות שאנחנו חוטאים באי יעילות.”

פרופ’ עדה יונת העדיפה לצטט את מלך שבדיה עמו ישבה לארוחת ערב במשך שלוש שעות וחצי: “דיברנו על השכלה גבוהה, הוא אמר שגם שבדיה וגם ישראל 2 מדינות קטנות עם אותו מספר תושבים. שתיהן מציינטות בהייטק וברפואה אבל סובלות מחוסר תקצוב למחקר הבסיסי וללימודים. אמר לי את תדברי עם הממשלה שלך ואני אדבר עם הממשלה שלי שיגדילו את התקצוב למחקר הבסיסי. סיפרתי את זה לנתניהו כשהתקשר לברך אותי. הוא יודע את זה, אבל לא היה לו זמן לספר לכם.”
פרופ’ אברהם הרשקו, חתן פרס נובל: ” אני חרד לעתיד ההשכלה הגבוהה, פרסי נובל זה על מה שהושקע לפני 40 שנה. לא יהיו פרסי נובל וגם לא הזדמנויות במדע והטכנולוגיה. נאחנו רוצים לראות מעשים. ”

ח”כ יולי תמיר, לשעבר שרת החינוך: “צריכים לתת לטרכטנברג את הגיבוי לעשות דברים חשובים ועקרוניים. לכנסת יש גם כוח הרסני בנושאי השכל הגבוהה. אנחנו כחברי כנסת צריכים לקחת על עצמנו ריסון. בשנים האחרונת הכנסת חוקקה חוקים שפגעו בהשכלה הגבוהה צריך לקבל החלטות שחלקן לא יהיו פופולאריות. התפקיד של יושבי ראש השדולה הוא גם לקדם את הנושאים העקרוניים וגם לרסן את המערכת של הכנסת שהיא לא תמיד אחראית. העדר העוינות בחדר בין הגורמים מבשר טובות ושאנחנו לא נהיה הגורם שמכניס למערכת את חוסר היציבות. כדוגמה הציגה ח”כ תמיר את הצעת החק לביטול המבחן הפסיכומטרי שעולה היום להצבעה.

ח”כ מרינה סולודקין דיברה בעיקר על פרויקט קמ”ע שנמצא בסכנת סגירה ואשר במשך עשר שנים איפשר למדענים עולים לתרום לאקדמיה הישראלית. יש לכם מתחרים, בישיבות. ויש להם שתי מפלגות. יש להם לוביסטים. ההחלטה שלכם לעבוד בקשר הדוק עם חברי כנסת זה מאוד נכון. האווירה בארץ היא אנטי אינטלקטואלית.

פרופ’ תמר אליאב, יו”ר ועד ראשי המכללות לחינוך: שמעתי שסדר העדיפויות הוא חינוך והשכלה גבוהה. המכללות האקדמיות לחינוך נמצאות בדיוק בתפר הזה. יש 24 מכללות אקדמיות לחינוך, חלק מהן מאוד ותיקות והן כבר אקדמיות משנות השבעים. המוסדות שמכשירים צריכים להיות מוסדות חזקים וחלק ממשפחת ההשכלה הגבוהה. הן היום נמצאות מחוץ לגדר. הן בתוך המלג אבל מתוקצבות על ידי משרד החינוך. המידוריות פוגעת בתהליכי ההכשרה, ביכולת למשוך סגל טוב. צריך לתקן את האפליה של הטעות ההסטוריות הזו, המכללות שיכולות ורוצות שתועברנה לות”ת.”

יגאל כהן אורגד, נשיא המרכז האוניברסיטאי אריאל: “על הדברים הכלליים כולנו הסכמנו. המבחן של השדולה יהיה בלחץ כלפי חוץ אבל גם כסדנה לבירור בפנים. בצדק שם טרכטנברג את הדגש על הפער העצום לגבי הסקטור הערבי והחרדי בהשתתפותו בהשכלה הגבוהה. זו אשליה כאילו בסקטור היהודי הלא חרדי הגענו לאסימפטוטה בנושא ההשכלה הגבוהה אבל זה לא נכון, יש עוד הרבה אנשים שלא זוכים להשכלה גבוהה. קחו לדוגמה את יהוד מול סביון או שכונת רחביה בירושלים מול הקטמונים, ערי פיתוח מול ערים מבוססות, אחוז המשתתפים בהשכלה הגבוהה הוא 0.6 ל-1. ברחביה וברמת אביב הגענו למיצוי. יש פוטנציאל שאם לא נמצה אותו נצטרך להתחרות בפועל הסיני. הדרך היחידה זה לתת את הכלים להדלת מספר הלומדים בהשכלה הגבוהה בסקטור החרדי והערבי וגם לפריפריה.”

הרבנית ד”ר עדינה בר-שלום – ראש המכללה החרדית: “השכלה גבוהה לחרדים זה דבר שלא מובן מאליו. לפני 200 שנה ההשכלה הגבוהה באירופה הביאה להתבוללות ולשמד של חלק גדול מהתלמידים ולכן הם חוששים. לפני עשר שנים הקמנו את המכללה. אוניברסיטת בר אילן, המכללה האקדמית הדסה, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטאות הפתוחה נתונ לי את הפלטפורמה האקדיתף לוליא זה לא הייתי יכולה להתחיל. יש לנו 300 בוגורות עד היום, נקווה שנמשיך בכל שנה. מדובר רק באלף סטודנטים, מתוך 7,000 בנות חרדיות שלומדות בסמינרים ועשרות אלפי בנים חרדים שלומדים בישיבות. כל פעולה גדולה מתחילה בצעד קטן. אני מעריכה שנוכל להפעיל חוקרים חרדים כמו הרמב”ם והרמב”ן גם בדורנו.

ח”כ אלכס מילר, יו”ר השלוחה למען הסטודנטים.שאני לא מוכן לבוא ולותר על הפחתת שכר הלימוד למען כותרת של הצלת ההשכלה הגבוהה. אם יבואו עם הצעה שבאה ומוכיחה שמערכת ההשכלה הגבוהה הולכת להשתפר בעקבות ויתור כזה או אחר ולא קודם כל בואו נעלה את שכר הלימוד ואחר כך נחשוב מה לעשות עם הכסף, נשמח גם אנחנו לתרום את חלקנו.

פרופ’ יקיר שושני – ראש הסגל במכללות: “באתי לפורום המכובד הזה, התפלאתי משני דברים, למה עד עכשיו ל אקמה שדולה כל כך חזקה וכל כך בעלת יכולת עד עכשיו. השכלה גבוהה היתה קיימת בארץ מזה הרבה שנים. ההבדל השני הוא שהגענו לחזון אחרית הימים, הכל בסדר, הכל יפה. אני מייצג את ועד הסגל במכללות הציבוריות בישראל. ההשכלה הגבוהה במכללות שהיום מהווה את הרוב המכריע של הסטודנטים, יש במכללות בעיות רציניות ביותר שקשורות בתפיסה מה זו בכלל מכללה וכל מה שקשור בתקצוב המכללות. יש במכללות הרבה אנשים שעושים מחקרים טובים וראוים ולא מתוגמלים. הקריטריון צריך להיות קריטריון על פי מצוינות אישית. אדם שבא עם קבלות תן לו אפשרות לחקור ולהתפתח גם כדי להיות מרצה טוב חייבים איזושהי תשתית מחקרית. אנחנו כמעט על סיפו של משבר. אני מקווה שהבעיות יפתרו. אם האפליה כנגד המכללות לא תתבטל המערכת הזו תגעש ותרעש.”