רק שליש מבעלי התואר השלישי בישראל מועסקים באוניברסיטאות

כך עולה מסקר שערכה המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע:

פרופ' יצחק בן ישראל. צילום: קובי קנטור עבור אנשים ומחשבים
פרופ' יצחק בן ישראל. צילום: קובי קנטור עבור אנשים ומחשבים

סקר של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעלה כי רק 31% מבעלי התואר השלישי מועסקים באוניברסיטאות בישראל, אך גם כי כ-65% (כ-19 אלף איש) מבעלי התואר השלישי בישראל עוסקים במחקר כלשהו בעבודתם.

תואר ראשון במשפטים או בתקשורת ? תואר שני בפסיכולוגיה או בביולוגיה? דוקטורט בחקיקה בינלאומית או בפיזיקה? תואר ראשון הוא עניין שגרתי בישראל כיום. תואר שני הפך לתואר נפוץ מאד ולאור מגוון המסלולים האקדמיים המוצעים ללימודי תואר שני גם במכללות וגם באוניברסיטאות, הפך זה לשכיח ביותר. תארים שלישיים אינם כה נפוצים אך מתחוור כי ישראל בה מספר רב של בעלי תואר דוקטור לא מצליחה לספק עבודה לרבים מהם. "משמעות הנתון היא שכשליש מבעלי התואר השלישי בישראל אינם מוצאים מענה לכישורי המחקר שלהם בשוק העבודה הישראלי, דבר שמעודד את תופעת בריחת המוחות ומביא לאי מיצוי כושר האדם האיכותי בישראל ועשוי אף להביא להידרדרות בהיקף המחקר", מסביר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל. "הניצול הנמוך של בעלי תואר שלישי באוניברסיטאות מצביע על מחסור בתקני מחקר באקדמיה. הסרת החסמים הקיימים תוכל לתרום רבות לחיזוק המחקר והפיתוח בתעשייה ובקידומה המדעי והטכנולוגי" מוסיף פרופ' בן-ישראל.

בתגובה לממצאים אמר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי: "אוניברסיטאות כבר אינן קולטות בהיקפים גדולים לעומת מספר המשלימים דוקטורט שעולה בהתמדה. יש צורך לתת מענה תעסוקתי לכח אדם איכותי זה במגזר הפרטי על ידי הגדלת התמיכה הממשלתית במכוני מחקר, בתעשיות הידע ובחברות הזנק ופיתוח תרופות".

הסקר, שנערך בשנת 2010 ומתפרסם כעת לראשונה, עקב אחר קריירה של בעלי תואר שלישי בישראל. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שמילאו הנשאלים באינטרנט, בדואר ובטלפון ועסק במחקר ובהשתלמות פוסט דוקטורט בקרב בעלי תואר שלישי.

פילוח לפי תחום לימוד מגלה כי בקרב בעלי תואר שלישי בתחומי המדעים הביולוגיים, המדעים הפיזיקליים, ההנדסה והאדריכלות, יש אחוזים גבוהים יותר של עוסקים במחקר (בין 70% ל-79%), מאשר בקרב בעלי תואר שלישי בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה, מדעי המחשב (כ-66%), מדעי החברה ותארים במשפטים (כ-57%), מדעי הרוח (כ51%), הרפואה והחקלאות (כ-45%).

ואולם, מהסקר עולה כי כ-73% מבעלי התואר השלישי המועסקים עובדים בתפקיד שהתואר הנדרש למילואו היה תואר שלישי. כ-87% מבעלי התואר השלישי מועסקים במקצועות אקדמיים כגון כימאים, ביולוגים, מרצים במוסדות השכלה גבוהה וכו'. מתוך קבוצה זו, כ-70% עסקו במחקר במסגרת עבודתם זו. שאר בעלי התואר השלישי מועסקים בעיקר כמנהלים ובמקצועות חופשיים וטכניים.

באשר למקום ההעסקה, עולה כי רק 31.1% מבעלי תואר שלישי היו מועסקים באוניברסיטאות, 14.4% במכללות, 11% בשירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד, 10.5% בתעשייה, 8.2% בשירותי מחשוב ומחקר ופיתוח, 7.4% במנהל ציבורי ו-17.4% בשאר ענפי הכלכלה. מבין המועסקים באוניברסיטאות, בתעשייה, ובשירותי מחשוב ומחקר ופיתוח, בהם מועסקים כמחצית מבעלי תואר שלישי, יותר מ-76.7% עסקו במחקר. במכללות, 67.2% עסקו במחקר, ומבין המועסקים בשירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד, עסקו 41.5% במחקר.

מבין אלו שעסקו במחקר ופיתוח בעבודתם, השקיעו כ-56% בממוצע מזמנם במחקר, בהוראה אקדמית 21.2% בממוצע מזמנם, בייעוץ 6.7% בממוצע מזמנם, בהוראה אחרת 2.2% בממוצע מזמנם, ובפעילות אחרת כ-14% בממוצע.

במדעים ביולוגיים, במדעים פיזיקליים, ובמתמטיקה, סטטיסטיקה, ומדעי המחשב עסקו בעלי תואר שלישי במחקר או פיתוח בשני שלישים לערך בממוצע מזמנם, ואילו במדעי הרוח, ובמדעי החברה ומשפטים, עסקו בעלי תואר שלישי בהוראה אקדמית ביותר משליש בממוצע מזמנם.

עוד עולה מהסקר כי רק 33% מבעלי התואר השלישי השתלמו בפוסט-דוקטורט. כשני שלישים מהמשתלמים בפוסט-דוקטורט היו בעלי תואר שלישי במדעים פיזיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (33.4%), ובמדעים ביולוגיים (32.7%), ואילו רק כ-11% מהמשתלמים בפוסט-דוקטורט היו בעלי תואר שלישי במדעי החברה או תואר במשפטים, כ-10% במדעי הרוח, 7.2% בהנדסה ואדריכלות, ו-6.1% בתחומי רפואה, חקלאות או בתחום לימוד לא ידוע.

שאלה מעניינת שלא נדונה במחקר, משום שזה התמקד בבעלי תואר שלישי, היא זו הנוגעת לשיעור העוסקים בפועל במקצועם מבין הלומדים לתואר ראשון מעשי כמו תואר ראשון של מהנדס, תואר ראשון במשפטים או תואר ראשון בסיעוד ומבין הלומדים לתארים מעשיים שניים.

נתון נוסף שכן נחקר מצביע על הפער בין נשים לגברים בלימודי הפוסט-דוקטורט: 77.4% מהגברים בעלי תואר שלישי שהשתלמו בפוסט דוקטורט עשו זאת בעיקר מחוץ לישראל – כ-54% בארה"ב, 3.5% באנגליה ו-20% במקום אחר או לא ידוע. לעומתם, כ-48% מהנשים בעלות תואר שלישי שהשתלמו בפוסט דוקטורט עשו זאת בישראל.

"השתלמות פוסט-דוקטורט בחו"ל היא אבן דרך הכרחית בדרך לקריירה אקדמית בישראל", אומר פרופ' יצחק בן-ישראל. "העובדה שרק כמחצית מהנשים שהשתלמו בפוסט דוקטורט עשו זאת בחו"ל לעומת יותר מ-77% בקרב הגברים מצביעה על בעיה עמוקה המהווה חסם לכניסה ולקידום של נשים באקדמיה הישראלית".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. איל

    אתה צודק. אפילו המקונן במאמר, יצחק בן ישראל, עשה רוב מכריע מהקריירה שלו מחוץ לאקדמיה.

    המצב פשוט, האקדמיה לא יכולה לספק מקומות עבודה לרוב התלמידים שלה, לכן הם צריכים לתכנן את לימודיהם באופן שיעבדו מחוצה לה.

  2. בכותרת כתוב :"רק שליש מבעלי התואר השלישי בישראל מועסקים באוניברסיטאות"
    אבל אחר כך כתוב: ""משמעות הנתון היא שכשליש מבעלי התואר השלישי בישראל אינם מוצאים מענה לכישורי המחקר שלהם בשוק העבודה הישראלי, דבר שמעודד את תופעת בריחת המוחות ומביא לאי מיצוי כושר האדם האיכותי בישראל ועשוי אף להביא להידרדרות בהיקף המחקר" – אז למה "רק" – זה מספר רע- עדיף שיותר ימצאו עבודה מחוץ לאקדמיה לא?- או שזה ההפך? כל המאמר הזה הוא בלגן אחד גדול, מה הוא מנסה להגיד?

  3. סתם שאלה, למה להישאר פה?
    בקנדה אין גיוס חובה לצבא המיסוי מגוחך לעומת מה שהולך פה.
    ובני אדם, הם בני אדם ולא קופים שרואים את עצמם על גג העולם ומופתעים כל פעם מחדש כאשר מתגלה שהם ממש לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן