בגילוי דעת שפרסמה הנהלת האקדמיה למדעים נכתב כי מהותה האמיתית של ההצעה, שבכותרתה מדובר על "שקיפות" ועל "פיקוח ציבורי", היא פירוק ההגנות המוסדיות על עצמאות מערכות המדע, ההשכלה הגבוהה והמחקר, והכפפתן לשיקול דעתו הישיר של הדרג הפוליטי, במהלך הרסני שיחסל את מה שנבנה בישראל במשך דורות
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מזהירה באופן החריף ביותר כי קידום הצעת התיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה הוא השתלטות פוליטית חסרת רסן שתהיה מכת מוות להשכלה הגבוהה, למדע ולמחקר האקדמי בישראל.
מהותה האמיתית של ההצעה, שבכותרתה מדובר על "שקיפות" ועל "פיקוח ציבורי", היא פירוק ההגנות המוסדיות על עצמאות מערכות המדע, ההשכלה הגבוהה והמחקר, והכפפתן לשיקול דעתו הישיר של הדרג הפוליטי, במהלך הרסני שיחסל את מה שנבנה בישראל במשך דורות. המהלך ירסק את העיקרון שעליו נשענה המערכת לאורך עשרות שנים: קבלת החלטות אקדמיות על בסיס מצוינות ושיקולים מקצועיים ארוכי טווח, ולא על בסיס אינטרסים פוליטיים משתנים.
אל לנו לטעות! אין מדובר בשינוי נקודתי או ב"עדכון מבני" אלא במהלך שמבקש להפוך את המל"ג מגוף מקצועי ומאזן לגוף הנשלט פוליטית. המהלך יאפשר לממשלה להחליט על מינויים פוליטיים לתפקידים מקצועיים בכירים במל"ג ובוועדותיה אגב עקיפת הליכי המינוי המקצועיים; לקבוע את סדרי העדיפויות המחקריים על בסיס שיקולים פוליטיים במקום על בסיס מצוינות מדעית, ובהתבסס על שיקולים אלו להקצות את כל תקציבי המחקר האקדמי וההשכלה הגבוהה; לקצץ תקציבים למוסדות שלא יצייתו לקו הפוליטי הרצוי; לפגוע אישית במנהיגים אקדמיים שיעזו להתנגד להחלטות הפוליטיות האלה.
נוסף על אלה, התיקון מפקיע סמכויות מנשיא המדינה ופוגע ברוח הפרדת הרשויות, שהיא אבן היסוד של הדמוקרטיה. עצם ריכוזן של הסמכויות הללו בידי גורמים פוליטיים, בצורה שמזכירה משטרים אפלים, ייצור אפקט צינון עמוק, ישנה התנהלות מוסדית ואקדמית מן היסוד ויהפוך כל מחלוקת מקצועית לסיכון קיומי שיאיים על מוסדות ההשכלה הגבוהה.
חמורה לא פחות היא העובדה שהחקיקה המוצעת יוצרת תשתית שתשרת כל ממשלה בעתיד. מרגע שיוסדר בחוק מנגנון כפיפות, לא תהיה עוד הגנה אפקטיבית מפני התערבות פוליטית בסדרי עדיפויות מדעיים, במבני המוסדות להשכלה גבוהה ובתפקידיהם, בתוכני הוראה ומחקר, בהקצאות משאבים ובמערכת המינויים. השכלה גבוהה הכפופה לרצון הממשלה אינה יכולה למלא את תפקידה במדינה דמוקרטית, והיא חדלה להיות מרחב עצמאי של ידע, ביקורת וחדשנות.
הנזק שייגרם לא ייעצר בגבולות ישראל. האקדמיה הישראלית מתמודדת כבר היום עם משבר חסר תקדים בזירה הבין-לאומית: גילויי חרמות מתרחבים, פגיעה קשה מאוד בשיתופי פעולה וביכולת להשיג מענקי מחקר והתגברות ניסיונות להדרה. מהלך החקיקה המוצע יפגע ישירות ביכולת להציג את המדע הישראלי כעצמאי, נקי ואיכותי. החקיקה תעניק הצדקה נוספת לקולות הקוראים להדיר את ישראל מתוכניות מחקר, תפגע ביכולת לגייס חוקרים מצטיינים ולשומרם ותערער קשות את מעמדה של ישראל בקהילת המדע העולמית.
מועצת האקדמיה קוראת לממשלת ישראל לעצור עצירה מוחלטת ומיידית את הליכי החקיקה של הצעת תיקון חוק המל"ג. אין מדובר בהצעה שניתן "לתקן" באמצעות ריכוך ניסוחים או שינויי סעיפים נקודתיים. מדובר במהלך שממוטט את עצמאות המערכת ומסכן את עתיד ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל, וכנגזרת של זה את דמותה הדמוקרטית של המדינה.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תוסיף לפעול בנחישות להגנה על חופש המחקר וההוראה, על עצמאות מוסדות ההשכלה הגבוהה ועל מעמדה של ישראל בזירה המדעית הבין-לאומית, מתוך אחריות עמוקה לחוסנה של המדינה ולדורות הבאים.
- פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה
- פרופ' מרגלית פינקלברג, סגנית נשיא האקדמיה
- פרופ' יוסף קוסט, יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה
- פרופ' אבנר הולצמן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה
- פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר
- גב' אסתר סיוון, מנכ"לית האקדמיה
עוד בנושא באתר הידען:
- האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחרה שישה חברים חדשים לאקדמיה
- גם האקדמיה למדעים מצטרפת להתנגדות ל"חוק ההשתקה"
- נצחון הרציונאליות: המועצה להשכלה גבוהה דחתה הצעה של ועדת משנה שהקימה להכרה אקדמית ברפואה המשלימה
- מליאת המל"ג אישרה את המלצת הוועדה המקצועית לבר אילן להקים את ביה"ס החדש לרפואה בצפת
11 תגובות
מעולם לא כתבתי שהאקדמיה היא טלית שכולה תכלת, אבל כשרוצים לתקן משהו מתקנים, ולא משתלטים.
אתה יודע מה – אתה צודק, אבל זה נכון בצורה רחבה. תהיה הוגן, תהיה אובייקטיבי ותרשום כתבה נוספת בה אתה מבקר את הפרוגרסיביות.
תהיה הוגן ותבקר את המכסות והסבסוד לאויבינו באצטלה של הומנטיריות והטבות מיעוטים, כן כן, גם לאנשים הטובים שמתקבלים מהפזורה, אבל משפחתם אינה משלמת מיסים או תשלם.
תהיה הוגן, אל תערבב פוליטיקה, תציג מצב חברתי מורכב שחייב לעבור שינוי גם בכותלי האקדמיה.
תהיה הוגן ותבקר את מי שצועק על מילואימניק עייף שחזר להרצאה עם מדים (לא בשביל וואסח, כי לא הספיק להחליף והיה חשוב לו לשאוב ידע אקדמי).
אבל אם קשה לך להיות הוגן ועל הגדר עם אובייקטיביות לביקורת כל הצדדים, אז כמו אלו שרוצים לשנות את המל״ג, אינך שונה בקיצוניות דעתך לשמר את ההגמוניה האליטיסטית האומרת שרק הצד הקיים צודק, נטול שחיתות או שאינו דרוש שינוי…
ושוב, אתה צודק, אבל…
אם משמיע קול ברוז, הולך כמו ברוז, וצורתו כברוז אז מהו ?
אם סותמים פיות, מפיצים שקרים, מתנפלים על בית המשפט, מטרידים אזרחים, עוסקים בהסתה, מחלקים ג'ובים כמו לחמניות, מקצוענים נוטשים את השרות הציבורי, שרים מופקדים על דברים שאין להם מושג,
בושה וחרפה שמביאים באתר רציני של מידע מדעי, את הדעות רק של צד אחד, הצד של הפקידים הביורוקרטים מהמל"ג הבלתי נבחרים, שע"פ תגובותיהם הפוליטיות שייכים לצד השמאלי של המפה, בלי להביא את תגובת נבחרי הציבור הימניים שחושבים אחרת מהם!
התנגדות לפוליטיקה אינה פוליטיקה בעצמה, לא חשוב כמה בן גביר וקיש אומרים לכם את זה.
איך הידיעה הזו קשורה? אתם באמת לא מבינים שמאחורי המדע המצויין יש גם תשתית שצריכה לתכנן לטווח ארוך ולא לטווח של קדנציה של שר. היא לא היתה נראית כך אילו היתה נתונה לגחמות משתנות. התרגלתם בשנים האחרונות שהממשלה קובעת הכל ושאין כנסת ובית משפט עליון עד שחשבתם שזו צריכה להיות הנורמה.
מי הזיז את הגבינה שלי?
המערבב מין בשאינו מינו
זוכה לפיקוח
רוצים להתעסק באקדמיה ומחקר תתעסקו באקדמיה ומחקר
ברגע שאתם מערבבים אידאולוגיה ביודעין אתם מכניסים פיקוח
האדמיה הפכה לגוף פוליטי על מלא.
יתכבדו ויקימו מפגלה ולא יש דדו את הקופה הציבורית לנושאים פוליטיים במקום לעסוק במחקר.
הידען, למה אתה מערבב פוליטיקה ??
קיבלת הוראה מהמפעילים?
נהניתי לקרוא ידיעות מדעיות חדשניות מרתקות, איך הכתבה הזו קשורה לידיעות שנהגת להביא?
חבל!
ולגופו של עיניין, האקדמיה לא משכה ידיה מכל העיסוק הפוליטי, משכך היא עכשיו חלק מהפוליטיקה מי שהולך בגשם שלא יתלונן שהוא נרטב.
קיבלת את דעתו של האקדמיה, זה צד פוליטי אחד, אתה צרך לקבל גם את דעתו של הצד הפוליטי השני, אוליי דווקא הצד הפוליטי שמחוקק את החוק בא עם טיעונים לא פוליטיים אלא ענייניים ?
זאת ועוד, האם המינויים היום לא פוליטיים, באיצטלה של מצויינות מדעית? במקום שיש בני אדם יש פוליטיקה! במערכת המשפט , באקדמיה, במיקרוסופט, באינטל, באוסם ,בצבא ,כן בכל מקום שיש בני אדם יש פוליטיקה ואפשר לעקם ולכופף התנאים כדי לקדם ולמנות את אנשי שלומנו, אז שלא יספרו לנו על עצמאות המערכת וכל החארטה הזו.
ובאשר לנשיא המדינה, שבעיני חלק רב מהעם מעשיו מעידים על פעילותו ונטייתו הפוליטית, הוא הוא הפוליטיקה הזולה שהבאישה את מוסד הנשיאות.
הכל צביעות.
בדמוקרטיה יש מחוקק, יש ממשלה שנבחרת על ידי העם והם אלו שיגדירו ויחוקקו את החוק טסדר הדברים.
מי שרוצה לשנות יילך לקלפי.
נכון, מה שנבנה בישראל במשך שניםצזה זוועה פרוגרסיבית מטורללת שהגיע הזמן להעביר לאוגנדה יחד עם קפלן והחונטה של עבריין הבניה ושונאי ישראל אוהבי ישמעאל מן האקדמיה שהיא סניף של ביר זיית.
אם אנשי אקדמיה בוחרים לרדת מהמרפסת ולהצטרף למאבק פוליטי פעיל, הם מוותרים מרצון על עמדת ה“ניטרליות” שממנה הם דורשים הגנה.
ברגע שהאקדמיה הופכת לשחקן פוליטי, היא לא יכולה לדרוש יחס של מוסד מעל הפוליטיקה.
מי שמערבב ביודעין בין מדע לאידאולוגיה, שלא יתפלא כשהפוליטיקה מחזירה לו באותה מטבע.
לא ינומו ולא ישנו מהרסייך ומחריבייך.