סיקור מקיף

תגובות לתכנית הממשלה להחזרת מדענים ישראלים ארצה – בר אילן: קלטנו עד כה 30 מדענים * יו”ר המולמו”פ מברך

יו”ר המולמו”פ פרופ' אברמסקי: “היתה זו המולמו”פ שיזמה באוגוסט 2008 פניה לממשלת ישראל, – לגיבוש תכנית חומש להחזרתם של 2000 אקדמאים לחיזוק התעשייה”

פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר המולמו"פ
פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר המולמו"פ

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו”פ) בראשות פרופ. עודד אברמסקי, אשר הודיעה לפני חודש ימים על השהיית פעילותה כמועצה נספחת למשרד המדע והטכנולוגיה, עד להסדרת עצמאותה , – מברכת על התכנית שהתפרסמה הבוקר ואשר תאושר על ידי הממשלה היום, כ”תכנית הכוכבים” של הות”ת בראשותו של פרופ. מנואל טרכטנברג, להחזרת אקדמאים ישראלים לארץ.

כזכור, היתה זו המולמו”פ שיזמה באוגוסט 2008 פניה לממשלת ישראל, – לגיבוש תכנית חומש להחזרתם של 2000 אקדמאים לחיזוק התעשייה , האקדמיה והמגזר הציבורי במדינת ישראל. הממשלה אף אישרה המלצה זו של המולמו”פ בישיבתה בינואר 2009, ואף הוקמה ועדה בינמשרדית בראשות
מנכ”ל המשרד לקליטת עלייה, ביולי 2009.

הועדה פעלה, בהובלה והנחייה של המולמו”פ לגיבוש הקריטריונים לבחירת האקדמאים החוזרים, ולבניית תכנית סדורה לקליטתם במגזר התעשייתי, המגזר האקדמי והמגזר הציבורי. המלצות הועדה הוגשו כאמור למנכ”ל המשרד לקליטת עלייה.

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אף הקימה מתוך משאביה שלה, – מאגר לאקדמאים בחו”ל המונה כבר כמה מאות מועמדים, אשר יעמוד לרשות התכנית.

פרופ. עודד אברמסקי, הביע שביעות רצון רבה מכך שהתהליך קרם עור וגידים, ועל כך שהתכנית יוצאת לדרך, תוך תקווה שהמולמו”פ תפעל באופן עצמאי בעתיד, ותמשיך לתרום מיכולותיה בנושאים לאומיים שונים.

אוניברסיטת בר אילן קולטת מדענים חוזרים

קליטת המדענים החוזרים היא פרויקט לאומי-מדעי בעל חשיבות עליונה לשגשוגה של מדינת ישראל. בשנתיים האחרונות קלטה אוניברסיטת בר אילן, כאחד המוסדות המובילים בתחום זה, כ- 30 מדענים חוזרים. נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה מגדיר את קליטת המדענים החוזרים “יעד מרכזי של האוניברסיטה”. “אם יש למדינת ישראל משאב חשוב”, אומר פרופ' קוה, “זהו ההון האנושי. החזון שלנו הוא להחזיר מדענים לישראל וזוהי מבחינתנו משימת קודש. בתוכנית החומש של אוניברסיטת בר אילן הכרזנו על תוספת תקנים לקליטת 50 מדענים בפרויקט “מדען ניסיוני”.
אוניברסיטת בר אילן קלטה מדענים ישראלים מהמובילים בתחומם, שהחזיקו בתקנים ובמשרות גבוהות במוסדות יוקרתיים בעולם. מקצתם דוקטורים צעירים, בעלי ניסיון של 6-4 שנות עבודה במגוון תחומי מחקר, ומקצתם אקדמאים בכירים שחזרו ארצה לאחר תקופת עבודה אקדמית ממושכת בחו”ל- 10 עד 25 שנים-ונקלטו בדרגת פרופסור חבר.
“המדענים שחזרו כבר הגישו וקבלו מענקי מחקר והם בעצם פרחי המדע העתידיים, שיהפכו להיות הפרופסורים החשובים ביותר באוניברסיטה”, אומר פרופ' משה קוה.

פרופ' יוסף מניס, רקטור האוניברסיטה, מבטיח למדענים החוזרים הזדמנות להגשמה עצמית ואתגר מקצועי.
“חבורת המדענים הצעירים והמוכשרים מחזקים את המחקר באוניברסיטה. נעשה הכל למען השגת משאבים הולמים, עידוד המצויינות המחקרית ותחזוקה נאותה של תשתיות המחקר. במדענים החוזרים אנו תולים תקוות רבות ומאמינם שימשיכו במסע המצוינות של המדע הישראלי”, אומר פרופ' מניס.

פרופ' הרולד בש, סגן הנשיא למחקר, קיבל מפרופ' קוה את המנדט והקים בפועל את התוכנית למדענים חוזרים, החל מגיוסם ועד לקליטתם בפועל. “קליטתם בבר אילן”, אומר פרופ' בש, “היא ספינת הדגל של האוניברסיטה ומחייבת הערכות כלכלית בשל העלויות הגבוהות. לדבריו, קליטת המדענים כבר נותנת פירות במחקר ובהוראה: “הקליטה המוצלחת כבר מוכיחה עצמה בהצלחה גדולה, וכבר אנו רואים עלייה בתפוקות המחקר”, הוא אומר בסיפוק.
בין המדענים החוזרים:
ד”ר רחלה פופובצר, חוקרת פיתוח שיטת דימות מולקולארי לסרטן באמצעות ננו חלקיקים.
ד”ר אורית שפי, חוקרת בתחום הנוירו-הנדסה התפתחות של מערכת עצבים סנסורית לצורך שיקום צמיחת תאי עצב ופיתוח שתלים.
ד”ר אבינועם צדוק, חוקר לייזרים משולבים בסיליקון.
ד”ר ענליה סומך-ברוך, חוקרת תורת האינפורמציה, אנליזה של ביצועי מערכות תקשורת.
ד”ר שי בן-ארויה, חוקר מעורבות מנגנוני תחזוק ותיקון החומר הגנטי בתא בתהליכים סרטניים.
ד”ר דורון גרבר, חוקר פיתוח תרופות אנטי ויראליות חדשות.
ד”ר אריה גרוזמן, חוקר סכרת, סרטן הערמונית ומחלת .LAS
ד”ר תמי גרשון, חוקרת לימוד מנגנוני בקרת ביטוי של גנים.
ד”ר יעקב טישלר, חוקר תכונות אופטיות של ננו חומרים.
ד”ר ארז לבנון, חוקר מנגנונים חדשים להרחבת אגירת מידע בחומר הגנטי באדם.
ד”ר סיון קורנבליט, חוקר מנגנוני בקרת הזדקנות

5 תגובות

  1. חן חן,
    תחומי המדע מוטים בגלל הרבה סיבות אנושיות וחברתיות שאינן קשורות בהכרח למדע פרופר, אבל יש לזכור שהמדע מוטה במיוחד מהצטברות של עובדות המתקבלות בתצפיות וניסויים, לכן אני לא ממש מודאגת כי אני סבורה שכל הטייה בלתי מוצדקת תיאלץ להתבטל בסופו של דבר בפני תוצרי המתודה המדעית (דבר שמאושש פעם אחר פעם). נובע מכך כמובן שכל ויתור על עקרונות היסוד של השיטה המדעית טומן סכנה לא רק למדע אלא לאנושות כולה.

  2. מעניין מה היה אומר על זה תומס קון. האם תחומי המדע מוטה ע”י קובעי המדיניות ?

  3. עמי:
    זה עניין של סדרי עדיפויות שנקבעו על ידי הוועדה.
    זה לא שדווקא אנשים ממקצועות אלה רוצים לעבוד בארץ יותר מאחרים.
    ציטוט:
    "הועדה פעלה, בהובלה והנחייה של המולמו"פ לגיבוש הקריטריונים לבחירת האקדמאים החוזרים, ולבניית תכנית סדורה לקליטתם במגזר התעשייתי, המגזר האקדמי והמגזר הציבורי. המלצות הועדה הוגשו כאמור למנכ"ל המשרד לקליטת עלייה."

  4. נראה כי מרבית הקליטה מתרחשת בפקולטה למדעי החיים, ע"פ מקצועות המדענים שמוצגים כאן. הדבר כמובן מבורך, אך גם מעניין שיש לדיסציפלינה מסויימת ייצוג גבוה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.