כך אמר השבוע ח”כ בני אלון, יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בישיבה בשיתוף ראשי כנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית ● יו”ר כנס רעננה, שלמה גרדמן: מדובר בהישרדותה של המדינה
אבי בליזובסקי, מערכת ThePeople ,DailyMaily
“על תעשיית ההיי-טק הישראלית להתאחד ביצירת קמפיין המסביר מהן הסכנות העומדות בפניו אם לא יבוצעו מיד הרפורמות הנדרשות כדי להבטיח את עתידו”, אמר אתמול (ד') יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח”כ בני אלון, בישיבה מיוחדת שעסקה בתעשיית ההיי-טק הישראלית, בשיתוף ראשי כנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית. הישיבה התמקדה בשני המכשולים העיקריים העומדים בפני המשך התפתחותה של תעשיית ההיי-טק: הצורך בגיוון מקורות המימון והכשרת כוח אדם בתחום ההנדסי והמדעי.
באותו נושא: מנוע הצמיחה של ההייטק הישראלי בסכנה
“במה שאני מכנה 'תרבות הטלנובלות' של היום, יש צורך בקמפיין בתשלום כדי למשוך את העיתונות החופשית. את תעשיית ההיי-טק בנה ציבור קטן, אך יש הבדל בין יצירת מהפכה ושימורה לאחר מכן. שלב זה הוא פחות הירואי ופחות אנשים מתלהבים לעשותו”, אמר ח”כ אלון בישיבה המקדימה לקראת כנס רעננה, שיתקיים ביום ג' הקרוב, ה-24 ביוני, במרכז אמנויות הבמה ברעננה.
יו”ר כנס רעננה, שלמה גרדמן, אמר בישיבה כי מדובר בהישרדותה של תעשיית ההיי-טק ואף בהישרדותה של המדינה. “לכאורה, מדובר בתעשייה משגשגת שהעובדים בה עשירים, אבל למעשה מדובר במטוס הטס בלילה, ובו כל אוכלוסיית ישראל, כאשר הקברניט הוא ראש הממשלה ובמחלקת העסקים יושבים השרים. כולם שמחים ונהנים, אבל לא יודעים שהמטוס מתקרב לצלע הר ועלול להתנגש בו. כל תעשיה מורכבת משני מרכיבים הדרושים לצמיחה: כוח אדם מקצועי, וכסף – הן מהשקעות ממשלתיות והן מגורמים פרטיים. לשמחתנו, רוב הכספים מגיעים מההון הפרטי, אבל בהחלט יש מקום לתמיכה ממשלתית בכל הקשור לתפקידו של המדען הראשי ולתמיכה בחדשנות”.
גרדמן תיאר את האיומים על תעשיית ההיי-טק מצד סין והודו, המציפים לדבריו את העולם במאות אלפי מהנדסים, והדגיש את ההשקעות העצומות במו”פ במדינות אלה – כ-136 מיליארד דולרים בסין בשנת 2006, לעומת כ-300 מיליון דולרים בישראל באותה שנה. הוא ציין, כי כנס רעננה מציע פתרונות לשני הנושאים – גם לתחום כוח האדם וגם לתחום המימון. “באשר לכוח האדם, בטווח הקצר יש להסב חרדים ובני מיעוטים לעבודה בהיי-טק, להחזיר מדענים ומהנדסים ישראלים מחו”ל ולגייס מהנדסים ומדענים יהודים מחו”ל שיעלו לארץ”, אמר גרדמן. ” באשר לתחום המימון, יש להקל על משקיעים מוסדיים להשקיע בהיי-טק הישראלי ולו חצי אחוז מהונם. השקעה כזו תאפשר לגוון את תמהיל המשקיעים בענף, מכיוון ש-95% מההשקעות כיום מקורן במשקיעים זרים, רובם ככולם אמריקנים, ואלו עלולים לשנות את טעמם ולהפנות את כספיהם לסין מחר בבוקר”.
מנכ”ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס, אמר כי מעל תעשיית ההיי-טק מרחפת עננה כבדה, המאיימת על כל הישגיה. לדבריו, העננה הזו מורכבת מכמה איומים, שכל אחד מהם מספיק כדי למוטט אותה. האיום הראשון, לדבריו, הוא בכך שהעולם למד מהו הפוטנציאל הגלום בתעשיית ההיי-טק ומהי ההשפעה שלה על הצמיחה. מספר בוגרי האקדמיה בתחומי המחישוב בכל העולם הוא עצום, אמר וקס, והם יעלו על התעשייה הישראלית – לא רק בכמות, אלא גם באיכות. בנוסף, קבל וקס על כך שהדולר ירד בישראל יותר מאשר בכל מקום אחר, לנושא זה השלכות רבות. וקס גם מסר נתונים לפיהם תקציבים רבים, לרבות תקציב קרן המו”פ לפיתוח מוצרים ותקציב המדען הראשי, ירדו בעשרות אחוזים מאז 2002.
על פי וקס, איום נוסף העומד בפני תעשיית ההיי-טק מגיע מכיוון חדש: ההנחיה להפחתת השתתפות המדען הראשי במרכז הארץ והקצאת מרבית תקציבו לפריפריה. “הפריפריה אינה מסוגלת לקלוט את ההשקעות הללו, ומה שיקרה בסוף הוא שהתקציבים יישארו בקופת האוצר ולא ישמשו למטרה אליה נועדו – עידוד ההשקעה במחקר ופיתוח”, אמר וקס, שהתייחס גם לנושא החינוך ואמר כי חייבים להגדיל את כוח האדם על בסיס הילדים הגדלים פה, “כי לא יהיה עוד מקור כמו העלייה מרוסיה בשנות התשעים”.
