סקר המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע: 5% מהאקדמאים הישראלים שהו בחו”ל לפחות שלוש שנים

השוהה המצוי: רווק, צעיר, בעל תואר שלישי במתמטיקה או מדעי המחשב


סקירה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע מעלה כי בשנת 2011 שהו בחו”ל שלוש שנים ויותר כ-5% מהאקדמאים הישראלים. ומה מאפיין את הישראלים השוהים בחו”ל? שיעור השוהים מקרב בעלי תואר שלישי בתחום המתמטיקה הוא הגבוה ביותר, השיעורים גבוהים יותר גם בקרב בוגרי אוניברסיטאות לעומת מכללות, גילם של השוהים בעת קבלת התואר צעיר יותר בממוצע ממקביליהם שנשארו בארץ ורבים מהם רווקים. כמו כן, שיעור הגברים הישראלים השוהים בחו”ל גבוה יותר משיעור הנשים.

הסקירה בדקה את שיעור הישראלים ששהו בחו”ל ב-2011 לפחות שלוש שנים מקרב מקבלי תארים אקדמיים בישראל בין השנים 1985 ל-2005. הסקירה התבססה על קבצים מנהליים של מקבלי תארים בישראל. קבצים אלו הוקבלו לנתוני היציאות והכניסות לארץ. בחינת טווח הזמן בין 2005 ל-2011 מאפשרת לראות מגמה של תחילת השתקעות בחו”ל, מאחר שתקופה של שש שנים היא מעבר לזמן הנדרש להשלים פוסט דוקטורט ו/או רכישת תואר נוסף. זהו הסקר הראשון שבוחן טווח זמן גדול מספיק בשביל להצביע על תופעה של השתקעות בחו”ל. ואולם, טרם ניתן להצביע על מגמת שיפור או החרפה.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, “בשנים האחרונות נוקטת ממשלת ישראל במספר צעדים כדי לעודד אקדמאים ישראלים לחזור לארץ, כגון מרכזי המצוינות שנמצאים בתהליכי הקמה, ותכניות מיוחדות של משרד הקליטה ושל המשרד המדע והטכנולוגיה שנמצאות בשלבי יישום. לכן, אני מאמין שבשנים הקרובות נתחיל לראות ירידה בשיעור הישראלים האקדמאיים השוהים בחו”ל”.

על פי הסקירה, שיעור הישראלים השוהים בחו”ל גבוה במיוחד בקרב בעלי תואר שלישי (10.5%) ובקרב בעלי תואר שני ברפואה (7.2%). לעומתם, שיעור בעלי תואר ראשון ושני השוהים בחו”ל עומד על 4.8% ו- 4.2% בהתאמה. התופעה נפוצה במיוחד בקרב בעלי התואר השלישי בתחומי המדעים וההנדסה – בקבוצה זו שיעור השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר הוא 14%, גבוה פי ארבעה מבעלי התארים במדעי הרוח והחברה (3.8%).
הנתונים מראים כי השהייה בחו”ל נדחית לשלבים מאוחרים יותר בקריירה, והמעבר לחו”ל נעשה מספר שנים לאחר קבלת התואר. כך למשל שיעור השוהים ב-2011 מבין אלו שקיבלו את התואר בין השנים 2002/3 ל-2004/5, הוא נמוך יחסית (2.5%) בהשוואה לשיעור של אלו שקיבלו את התואר בין השנים 1984/5 ל-1986/7 (8.1%).

ככלל, השיעור של השוהים גדול יותר בקרב בוגרי אוניברסיטאות לעומת מכללות – 5.8% לעומת 3.4% בהתאמה. מבין בוגרי האוניברסיטאות, השיעור הגבוה ביותר של השוהים הוא בקרב בוגרי מכון ויצמן למדע – 17.8%, לאחריו הטכניון עם 9%, האוניברסיטה העברית עם 7.1%, אוניברסיטת תל אביב עם 6.9%, אוניברסיטת בן-גוריון עם 4.3% ואילו השיעור הנמוך ביותר הוא בקרב בוגרי אוניברסיטת בר אילן – 2.9%. מבין המכללות האקדמיות, שיעור השוהים הגבוה ביותר הוא בקרב מקבלי התארים מהאקדמיה למוסיקה ומחול (19.8%) ולאחריו בקרב מקבלי התארים מבצלאל (7.6%). השיעור הנמוך ביותר של שוהים בחו”ל הוא מקרב מקבלי תואר ממכללות אקדמיות להוראה (1.5%).

בבחינת המקצועות האקדמיים של השוהים, עולה כי שיעור הבוגרים במקצוע המתמטיקה השוהים בחו”ל הוא גבוה במיוחד – מבין 399 מקבלי תואר שלישי בתקופה הנבחנת בתחום זה, כ-22% שהו בחו”ל ב-2011, וכך גם 10.3% ממקבלי התואר הראשון ו-16.7% ממקבלי התואר השני. גם מקרב בעלי התארים במדעי המחשב קיים שיעור גבוה – 7.7% ממקבלי תואר ראשון, 14.5% ממקבלי תואר שני ו-18.6% ממקבלי התואר השלישי בתחום. נתון מעניין נוסף הוא שיותר מחמישית ממקבלי התואר הראשון במוסיקה בתקופה זו שוהים בחו”ל.

“הנתונים מראים שהתופעה חזקה במיוחד בקרב בעלי תארים בתחומי המדעים המדויקים, רפואה ובאומנויות – לבעלי תארים אלו קל יותר להעביר את הידע שלהם לחו”ל, לעומת מקצועות כגון עריכת דין והוראה, בהם הידע והמיומנות הם ספציפיים יותר למקום”, אומר יו”ר המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע פרופ’ אלוף (במיל’) יצחק בן-ישראל.

מאפיין נוסף של השוהים בחו”ל לפי הסקירה הנוכחית, הוא גילם הצעיר יחסית בעת קבלת התואר. בקרב כלל מקבלי התארים השוהים בחו”ל נמצא כי הם קיבלו את התואר בגיל צעיר יותר ממקביליהם שנשארו בארץ. פער הגילאים הקטן ביותר הוא בקרב מקבלי תואר שני ברפואה והגדול ביותר בקרב מקבלי תואר שלישי בתחומי מדעי הרוח והחברה (הפרש של מעל ל-5 שנים בגיל החציוני).

בחתך לפי מין, עולה כי נכון לשנת 2011, שיעור הגברים (5.8%) ששהו בחו”ל גבוה פי 1.4 משיעור הנשים (4.2%) מבין מקבלי התארים בכל התחומים. פער זה נשמר גם כאשר משווים בין המינים בגובה התואר ובתחום הלימודים.
שיעור השוהים גבוה יחסית בקרב העולים, ובמיוחד בקרב עולי ברה”מ שקיבלו תואר שלישי בארץ, שיותר מרבע מהם שהו בחו”ל בשנת 2011, ומהעולים מארצות הברית שקיבלו בארץ תואר שני ברפואה (19.6%) .

המצב המשפחתי הוא גורם משמעותי בשהות הממושכת בחו”ל: שיעור הרווקים בעלי תואר ראשון ללא ילדים השוהים בחו”ל כפול משיעור הנשואים – 10.3% מהרווקים בגילאי 45+ לעומת 4.4% מהנשואים עם ילדים בגילאים אלו, ו-5% לעומת 1.3% בגילאי 34-30.

ואולם, קרוב ל- 6.7% מאלה ששהו מעל שלוש שנים בחו”ל בשנת 2010 אינם מוגדרים כשוהים בחו”ל בשנת 2011. שיעורם של החוזרים היה גבוה יחסית בקרב בעלי תואר שני (7.5%) ונמוך יחסית בקרב בעלי תואר שלישי (4.1%). שיעורם של השבים לארץ מבין בעלי תואר ראשון היה 6.8% ומבין בעלי תואר שני ברפואה היה 5.5% בשנת 2011.