ישראל התדרדרה חמישה מקומות במבחני המיצ"ב הבינלאומיים במתמטיקה * איפה אובאמה הישראלי?

ישראל מדורגת במקום ה-24 במתטיקה ובמקום ה-25 במדעים, לא מפליא על רקע הצטברות הידיעות מהשבוע האחרון לפיהן הצפיפות בכיתות בישראל מהגבוהות בעולם המערבי, ושכר המורים נמוך במחצית, ובכלל ההשקעה בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD * את הפוליטקיאים שלנו זה לא מעניין

חינוך למדעים. לצערי לא מצאנו איור חופשי עם גרף יורד. איור: אתר התמונות החופשיות סטוק אקסצ'יינג'
חינוך למדעים. לצערי לא מצאנו איור חופשי עם גרף יורד. איור: אתר התמונות החופשיות סטוק אקסצ'יינג'

ישראל ירדה חמישה מקומות במבחני המיצ"ב הבינלאומיים במתמטיקה, והיא מדורגת במקום 24 מתוך 49 מדינות. במבחני המיצ"ב הבינלאומיים שבדקו את רמת התלמידים בתחומי המדעים נמצאת ישראל במקום ה – 25. מהנתונים עולה עוד כי במקום הראשון במבחני המדעים בעולם נמצאת סינגפור, ואחריה טיוואן ויפן. את רשימת המצטיינות במתמטיקה מוליכה טיוואן, ואחריה דרום-קוריאה וסינגפור.

בכיתה ח' עומד הציון הממוצע על 44.1 בתחום המתמטיקה, ואילו באנגלית עומד הציון הממוצע של כיתה ח' על 58.4. תלמידי כיתות ח' דוברי השפה העברית שנבחנו על יכולות שפת האם שלהם קיבלו את הציון הממוצע 67.9, ולעומתם, התלמידים ששפת אימם היא ערבית הוציאו במבחני הערבית ציון ממוצע של 58.6, פער של כעשר נקודות.

תלמידי כיתה ה' קיבלו את הציון הנמוך ביותר בתחומי המדעים והמתמטיקה, שבשניהם עמד ציונם על 59.2. תלמידי כיתות ה' דוברי השפה העברית קיבלו את הציון הגבוה ביותר, 79.7, בעוד תלמידי כיתות ה' דוברי הערבית קיבלו 63.8 במבחן שפת האם. ממוצע ציוני האנגלית לתלמידי כיתות ה' עמד על 73.8.

ציונים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים נוספים מהשבוע האחרון ובהם העובדה שההשקעה בחינוך בישראל מהנמוכה במדינות ה-OECD
וכי הצפיפות בכיתות בישראל גבוהה מהממוצע ושכר המורים נמוך במחצית מממוצע ה-OECD.

מבחני ההישגים במיצ"ב נועדו לבחון באיזו מידה עומדים תלמידי בית הספר היסודי ותלמידי חטיבת הביניים ברמת הדרישות המצופה על פי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: מדע וטכנולוגיה, אנגלית, שפת-אם (עברית/ערבית), ומתמטיקה, בשתי דרגות כיתה: ה' ו-ח'. בשפות-אם נערכה בחינה גם בכיתה ב'.

החל משנת התשס"ז (2007) חולקו בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לארבע קבוצות שוות ומייצגות של בתי ספר, המכונות "אשכולות". כל אשכול בתי ספר נבחר כך שייַצג את כלל בתי הספר בארץ. בשנת התשס"ח (2008) הועברו מבחני המיצ"ב החיצוני בבתי הספר בחודשים מאי-יוני, 2008.

ארה"ב הגיעה בשני המבחנים ובשתי הכיתות, למקומות התשיעי והעשירי בהתאמה, אבל שם מאוכזבים, משום שגם אם מבחינת מספר הנקודות, הוא לא השתנה מאז 1995, הרי מבחינת המיקום היחסי היא נמצאת בהתדרדרות. מדינות אחדות שפיגרו אחרי ארה"ב עברו אותה, בעיקר מדובר במדינות כגון הונג קונג וטאיוון.

כזכור, הנשיא הנבחר אובאמה, אמר עוד בתקופת מערכת הבחירות כי רמת החינוך תהיה בסדר עדיפות גבוה בארה"ב, במיוחד בתחומי המתמטיקה והמדעים, כדי לא לאבד את הבכורה לסין ולהודו.

הארגון הלאומי האמריקני של מורי המדעים, הארגון הגדול בעולם המעודד מצוינות וחדשנות בהוראת המדעים פרסם הודעה באשר למבחני המיצב הבינלאומיים (in International Mathematics and Science Study ( ).. "האיגוד הלאומי של המורים למדעים מאוכזב מהתוצאות והמגמות של המחקר הבינלאומי. הציונים במדע הן בכיתות ד' והן בכיתות ח' (בארה"ב) תקועים באותו המקום מאז 1995, וההשגים של בני המיעוטים הולכים ומתדרדרים.

התחרותיות הגלובלית של אמריקה תלויה ביכולת שלנו לחנך טוב יותר את הדור הצעיר במדעים. למרות כל הדוחות בעשור האחרון שהמחישו כי אנו חייבים לשפר את רמת התלמידים במדעים לא נעשה דבר. חייבים להגביר את הכשרת המורים ולשפר את הציוד בכיתות. חייבים לפתח ולשמר מורים טובים למדעים, במיוחד בבתי ספר בעלי סיכון גבוה באמצעות משיכת מועמדים רבים יותר להוראה, תוך שיפור רמת הכשרתם. אסור לנו להסכים לרמת הציונים הנוכחית במבחני המיצ"ב. לשם כך יש צורך בשיתוף פעולה מצד ההורים, הקהילה העסקית, קובעי המדיניות ובעלי עניין אחרים בחשיבות איכות החינוך המדעי."

ומה אצלנו?

את זה כאמור אומרים בארה"ב שדרכה במקום ומה אצלנו, המתדרדרים? אתר NRG מוסר מפי מנהלת היחידה להערכת איכות במועצה להשכלה גבוהה, מיכל נוימן, כי: "הועדות קבעו שיש ירידה ברמה ואנחנו בהתדרדרות קשה". ממשרד חינוך נמסר בתגובה כי הם החליטו להקים ועדה, שנייה במספר, שתבחן את תוכנית הלימודים במתמטיקה בתיכונים. באתרי חדשות אחרים צוטטה השרה יולי תמיר כמאשימה את שביתת המורים שפרצה בשנה שעברה בציונים הנמוכים.

גם באוניברסיטאות המצב לא מזהיר: בחודש שעבר התפרסם כי האוניברסיטאות נאלצות ללמד חומר ברמה של בית ספר תיכון עקב חוסר ידע של תלמידים במתמטיקה פשוטה. מי שיכנס לשיעור באוניברסיטה, יופתע למצוא על הלוח תרגילים זהים לאלו הנלמדים בבתי הספר התיכון.

ממצאים מדוח האקלים הבית ספרי

הרשות
ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה אתמול במקביל לדו"ח על מבחני המיצב גם דוח ובו ניתוח התשובות של מורים ותלמידים לשאלות שונות באשר לאקלים הבית ספרי

• כשני שלישים מהתלמידים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מבית הספר. תלמידי כיתות ה’-ו’ דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מביה"ס בהשוואה לתלמידי כיתות ז’-ט’. לא נמצא הבדל ברמת שביעות הרצון בין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לתלמידים בבתי ספר דוברי ערבית.

• כמחצית מהתלמידים מדווחים על יחסים חיוביים עם המורים. שיעור גדול יותר של תלמידי כיתות ה'-ו' מדווח על יחסים חיוביים עם המורים, בהשוואה לתלמידי כיתות ז’-ט’. שיעור גדול יותר של תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית מדווח על יחסים חיוביים עם המורים בהשוואה לתלמידים בבתי ספר דוברי עברית.

• האחוז הממוצע של התלמידים אשר דיווחו על מעורבות באירוע אלים מסוג כלשהו פעם אחת או יותר בחודש שקדם להעברת השאלון, עומד על 14%. עם זאת, נרשמה שונות באחוזי המדווחים על פי סוג האלימות:
• אלימות: כחמישית מהתלמידים דיווחו כי ספגו מכה/בעיטה או אגרוף, וכשליש דיווחו כי דחפו אותם. שיעור גבוה יותר בקרב תלמידים דוברי עברית דיווח על אירועים אלה מאשר בקרב תלמידים דוברי ערבית.
• אלימות חמורה: כעשירית מהתלמידים דיווחו על פגיעה ע"י חפץ, מכות חזקות ואיומים במהלך החודש שקדם להעברת השאלון. מעטים דיווחו על סחיטה באיומים. שיעור גבוה יותר בקרב תלמידים דוברי ערבית דיווח על מעורבות באירועים של אלימות חמורה מאשר בקרב עמיתיהם דוברי העברית.
• אלימות עקיפה: בין עשרה לעשרים אחוזים דיווחו כי נפלו קורבן לשמועות, חרמות ונידויים, יותר בקרב תלמידים דוברי ערבית מאשר בקרב תלמידים דוברי עברית.

• באופן כללי, תלמידי כיתות ה'-ו' דיווחו בתדירות גבוהה יותר על מעורבות באירועי אלימות, מכל הסוגים, מאשר תלמידי כיתות ז’-ט’.

• כי כ – 40% מכלל התלמידים מדווחים כי הם מסתייעים בשיעורים פרטיים לפחות במקצוע אחד מתוך מקצועות המיצ"ב. שני המקצועות העיקריים בהם נעזרים התלמידים בשיעורים פרטיים הם אנגלית (כ – 30%) ומתמטיקה (כ – 25%). היקף השיעורים הפרטיים דומה בין שכבות הגיל, למעט במתמטיקה – מקצוע שבו שיעור תלמידי כיתות ז'-ט' מעט גבוה יותר מאשר בקרב תלמידי ה’-ו’. תלמידים דוברי עברית מדווחים בשיעור גבוה יותר על היעזרות בשיעורים פרטיים מאשר תלמידים דוברי ערבית, ובעיקר הדברים נכונים בחטיבות הביניים, במקצועות מתמטיקה ואנגלית.

• שתי הסיבות העיקריות שמורים מסבירים בעזרתן הישגים נמוכים של התלמידים קשורות בתלמידים עצמם: חוסר השקעה בלימודים או יכולות נמוכות וכן דפוסי השבה מעט שונים בין מורים המלמדים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם המלמדים בבתי ספר דוברי ערבית: בעוד שהראשונים מייחסים הישגים נמוכים של תלמידים בעיקר לחוסר השקעה בלימודים ו/או יכולות נמוכות, הרי שהאחרונים בחרו גם בחוסר ההשקעה ובחוסר תמיכה מצד הורי התלמידים כסיבה מרכזית להישגים נמוכים בלימודים. מורים מעטים מאד, מכל מגזרי השפה ומכל שכבות הגיל, מייחסים חוסר הצלחה של תלמידים לחוסר ידע של בית הספר או שלהם עצמם.

לתמונה ולרשיון שלה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

16 תגובות

  1. אני זוכר היטב את בחינת המיצ"ב שערכתי לפני כשנתיים (כשהייתי תלמיד כיתה ח'). היא הייתה פשוט בדיחה, עבורי, ועבור כל חבריי לכיתה. שאלות לתלמידים ש"מאכילים אותם בכפית", אני אפילו זוכר עוד את המיצ"ב מבית הספר היסודי (אם אינני טועה בכיתה ה') שבו היו שאלות כמו : 78/11 שהתשובה עליה היא כמובן 7 ושארית 1 (לפני שלמדנו שברים).

    אני חושב שעבור אזורים מסוימים (כמו אצלינו) המיצ"בים הם קלים, ואגב אני לא לומד בשום מסגרת למחוננים או מסגרת מיוחדת כלשהי, והתלמידים סביבי ברמה די טובה במתמטיקה, בעוד שבאזורים מסוימים בארץ, במיוחד בעיירות פיתוח, או שבמקרה כזה של ציון של מתחת ל-50 נקודות כבר אפשר להגיד ש"ברוב הארץ" – יש רמת לימודים נמוכה. אני מאוד לא רוצה להיות לא הומני ולא מתחשב, אבל זו באמת רמה נמוכה, ואני ממש לא חושב שהבעיה היא במורים.

    רבים טוענים שהבעיה היא במורים, ושהמורים לא משכילים מספיק, או חסרי ידע, וכ'ו, אך דווקא אני בתור תלמיד עד לעובדה שהמורים, לפחות ברובם, מאוד משתדלים ועושים את המקסימום בכדי ללמד. בנוסף, המורים הם לא הכל – לכל מקצוע לימוד יש ספרי לימוד שמנחים את המורה, וכן את התלמיד – כשאני רוצה להעמיק בנושא מסוים אני נעזר בספר, ואני משוכנע שכל אחד יכול לעשות זאת, ואין שום צורך ב"מורים גאונים" בכדי להגיע לרמת חינוך טובה, אלא דווקא ב"תלמידים טובים יותר"…

  2. שימו לב לעובדה הבאה.
    ברגע שמודיעים בבית הספר למורים שיש מבחני מייצב הם מנסים ללמד את כל החומר למי"צב (שאת רובו הם לא לימדו) במספר מועט של שעות במשך התקופה עד המיצ"ב.
    לכן ברגע שהתלמידים מגיעים למבחן המיצ"ב(שמין הסתם בנוסף לא נכנס לתעודה והם לא מקבלים בו ציון) הם לא עושים אותו ברצינות וסתם עונים על השאלות.

    ולכן אני כמעט בטוח שאם יקחו את ממוצע הציונים של תעודות הבגרות הממוצע בכל אחד מהמקצועות האלה יהיה הרבה יותר גבוהה(או סתם מבחנים מסכמים של סוף שנה).

    וזה אולי סיבה אחת מיני רבים במערכת שמי לא לומד בה עכשיו או סיים לפני זמן קצר לא מודע לה ולא רואה את זה בזווית ראיה זו.
    עוד אחת למשל רמת המורים. יש מורים טובים אבל מצד שני לפי דעתי הרוב הם מורים שלא יודעים איך להעביר את החומר להנלמד להסביר אותו.

    המורים שלא יודעים ללמד הם הרוב וכל תלמיד בישראל לומד איתם מכיתה א- י"ב לכן לא משנה אפילו אם יהיו מעל 40 אחוז מורים טובים בכל מיני מקצועות תמיד יהיה ציונים לא טובים וחוסר מוטיבצה להשקיע בשיעורים(ולכן מי שמורה טוב כדי לו ללמד שיעור פרטי וככה יורדים גם המורים הטובים מהמערכת).

    מסקנה : צריך להתחיל להשקיע בחינוך ולשפר את רמת המורים בארץ.

  3. אם תשאלו אותי , מי לימדו אותי בתיכון או מה למדתי , אני אאלץ לענות לכם בודאות מלאה שאין לי מושג . אני יכול להגדיר את 12 שנות לימודיי כחלימה , אלכוהול , הברזות , אלימות , עצבים, אלכוהול כבר ציינתי ? כן , כן , עוד ילד כלומניק
    שלא מספיק שקיבל את ההגדרה "אפס" מהמורים
    גם בבית חטף לא מעט ביקורת שלילית. את התיכון סיימתי בקושי עם ממוצע בגרויות של 62. בלי בגרות במתמטיקה.
    אני חייל משוחרר כבר שנה ,עברתי הבחנת קשב וריכוז לפני חודשיים , נמצאתי חסר קשב וריכוז (וואלה) , ככה יאמרו על כל מי שמפריע בשיעור
    אבל אני חייב לציין שבזכות טיפול נכון. התחלתי להתעניין בדברים , התחלתי לזכור , להבין הכל
    ממתמטיקה עד לאלקטרוניקה ואומנות
    ובאמת , במבט לאחור , גיל ההתבגרות הוא זוועה.
    אני בטוח שיש עוד ילדים בעלי פוטנציאל מבוזבז
    צריך לחזק את החינוך בארץ
    ילדים בכיתה ו' התחילו לשתות, רמת הדכאונות והאלימות עולה , ובקצב הזה העתיד הולך להראות הרבה הרבה יותר שחור

  4. לאמריקנים לקח כמעט 250 שנה להביא את אובמה,
    ישראל בקושי בת 60 – אז יש לנו זמן – ואם לא….הלך עלינו….

  5. הבעיה שכולנו מתעלמים ממנה היא עניין האחריות האישית, על מנת לקיים חברה שהפרטים בה אינם סובלים מהרעות החולות שמאפיינות את החברה הישראלית כל אחד מאיתנו צריך לקחת אחריות אישית על חייו שלו ועל חיי הקרובים לו וזה מתחיל מהרמות הבסיסיות ביותר של דרך ארץ, של הגבלת שעות הצפיה בטלוויזיה, הגבלת התוכניות אליהן נחשפים ילדינו ומצד שני חשיפתם לתכנים חינוכיים ואינפורמטיביים שקיימים בערוצים האחרים שאינם מפמפמים לילדים שהדבר הכי חשוב הוא "לקנות או לקבל או לקחת", ההורים צריכים לקחת את הילדים שלהם בידיים.
    אחריות אישית של מנהיגים וסמכות מוסרית – לא קיים בארץ. ועד שלא ניפטר מכל הכולירות ולצערי מדובר בכולם כי מי שיושב עם כולירות נדבק בנורמות ההתנהגות שלהם וככל שהזמן עובר צורות התנהגות ומחשבה פסולות הופכות לנורמה (ע"ע חזן ובר- און), ולכן על כולנו כאזרחים במדינה דמוקרטית להצביע לא רק בקלפי אלא גם ברגליים ובידיים ולהפטר מחדלי האישים שהשתלטו על חיינו.
    אחריות אישית של מורים – גם המורים אשמים במצב הנוכחי כי הם מפחדים מהתלמידים, מפחדים מהוריהם ומפחדים מהמערכת האטומה שדורשת מהם ללמד אבל לא מגבה אותם מול התלמידים שמתעניינים יותר בבובליל. מורה שלא יכול לעמוד מול מכלול הלחצים האלה שהיו קיימים מאז ומעולם רק שהשמות התחלפו, לא ראויים להיות מחנכים, מחנך צריך להיות מישהו שמסוגל להנהיג ילדים ולסחוף אותם.
    בקיצור, מאחר וכל אלו לא יתקיימו עוד לעולם במדינת ישראל.. מי שיכול יברח ומי שלא – בובליל ואז כל זה בכלל לא משנה לו.

  6. תמונת מצב לסיכום 2008:

    מצב כלכלי קשה,
    מצב ביטחוני לא קל,
    מצב פוליטי מורכב,
    מצב החינוך קשה,

    נקווה ש- 2009 תהיה טובה יותר.

  7. זה עתה הומלץ בחום ברדיו:רצוי ללמוד מתמטיקה..על-מנת שנוכל לחשב את ההפסדים בבורסה..:)

  8. הכל מתחיל ונגמר במזון שאנו צורכים. בידור, טלויזיה וחוסר השקעה מצד ההורים היו גם בתקופות טובות יותר. עם זאת, בעוד שעד שנות השמונים צרכנו מזון תקין פחות או יותר, הרי שהיום צורכים יותר שומן, סוכרים, כימיקלים תעשייתיים וחומרים אחרים הקשורים להפרעות ריכוז והתנהגות. הטלויזיה, למרות שהתכניות שם הולכות והופכות רק מטומטמות יותר, לא תורמת הרבה, אך מסכים שהיא מיותרת, או קמו שאמר המחזיר בתשובה "טמבלויזיה". אי אפשר לתאר אותה נכון יותר.

  9. כולם צודקים : צריך להשקיע ולקדם את החינוך למען כולם.
    אבל…
    .. ההצטיינות אינה באה מהעלאת הממוצע הארצי הכללי (שחשוב כשלעצמו) אלא מנתונים תורשתיים אוביאקטיביים של בודדים – והדבר החשוב ביותר שצריכה לעשות מערכת החינוך הוא לחפש ולזהות את אותם אלו שקבלו את מתת הטבע – החל מגיל צעיר מאד. אותם צריך "לאסוף" כפירות נדירים ולטפח במיוחד במסגרות יחודיות. אכן – אפליה מקדמת ללא "פוליטקלי קורקט" או זעקות שבר של דורשי שיוויון למיניהם.לטפח ולא להרפות.
    והם שיקבעו באמת את עתידה של מדינת ישראל.

  10. כולם צודקים : צריך להשקיע ולקדם את החינוך למען כולם.
    אבל…
    .. ההצטיינות אינה באה מהעלאת הממוצע הארצי הכללי (שחשוב כשלעצמו) אלא מנתונים תורשתיים אוביאקטיביים של בודדים – והדבר החשוב ביותר שצריכה לעשות מערכת החינוך הוא לחפש ולזהות את אותם אלו שקבלו את מתת הטבע – החל מגיל צעיר מאד. אותם צריך "לאסוף" כפירות נדירים ולטפח במיוחד במסגרות יחודיות. אכן – אפליה מקדמת ללא "פוליטקלי קורקט" או זעקות שבר של דורשי שיוויון למיניהם.לטפח ולא להרפות.
    והם שיקבעו באמת את עתידה של מדינת ישראל.

  11. עוד לא עשה כלום, וכבר מחפשים כמוהו ?
    בואו נראה אם הוא בכלל שווה משהו.

  12. האח הקטן,
    האח הגדול, ושאר המשדרים להחדרה שיטתית של טמטום קשה לראשי הצופים הלהוטים הם אלו האשמים האמיתיים.
    ההורים המסכנים יכולים לטעון שהם חסרי אונים (ילדים שהוחדרו).

  13. לקחת מהצבא ולתת למערכת החינוך והאוניברסיאות !
    (מיכאל, אתה יכול לקפץ)

    לעשות שתי משמרות בבתי הספר – לא יתכן שנדלן במיליארדים יופעל רק ב- 10% מהזמן !

    להפסיק עם אפליית המגזר הערבי – שום ילד לא בוחר להיוולד יהודי או ערבי !

    לדרוש יותר מהילדים: מעבר מכיתה לכיתה על פי עמידה בדרישות ולא על פי שנתון (בדומה לשיטת הצבירה באקדמיה).

    במקום 'חופש גדול' אחיד לכולם, לקבוע מינימום ומקסימום. מורים ילמדו את התלמידים החלשים בקיץ – זאת שיטת תגמול מצויינת גם לתלמידים וגם למורים.

    אחריות אישית גם לפוליטיקאים – שר חינוך שבמשמרת שלו תהיה ירידה – יוחלף באחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן