כך עולה מהפרק “משאבים כספיים המושקעים בחינוך” מתוך הפרסום “החינוך בישראל – השוואה בינלאומית” שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
לאחר שדיוחחנו לכם (5/12/2008) כי הכיתות בישראל צפופות מהממוצע ב-OECD ושכר המורים נמוך במחצית במונחי כוח קניה, גילינו בדוח המלא עוד פרק מדאיג בדוח שהוציאה בסוף השבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחת הכותרת: “החינוך בישראל – השוואה בינלאומית”
השוואת ההוצאה הממוצעת לתלמיד במחירים בין-לאומיים קבועים (במונחי שווי כוח הקנייה) מראה כי בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD.
בחינוך הקדם-יסודי הייתה ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל 3,718$, בדומה ליפן – 3,766$, אך פחות מההוצאה הממוצעת במדינות ה-OECD. בחינוך היסודי הוציאה ישראל 5,017$ לתלמיד, בדומה לפינלנד ולצרפת, ובדומה לממוצע ב-OECD שהגיעה ל–5,055$. בחינוך העל-יסודי הסתכמה ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל ב-5,959$, והייתה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD – 6,936$. בשלוש מדינות – מקסיקו, סלובקיה וצ'כיה – הייתה ההוצאה בדרג זה נמוכה מזו שבישראל.
במוסדות על-תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה הגיעה ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל ל-11,945$, בדומה לממלכה המאוחדת, לבלגיה, לגרמניה וליפן, וגבוהה במקצת מהממוצע במדינות ה-OECD.
היחס בין ההוצאה השנתית לחינוך לתלמיד לתמ”ג לנפש, בחינוך הקדם-יסודי ובמכינות קדם-אקדמיות היה בישראל נמוך יחסית מהממוצע של מדינות ה-OECD, ובשאר דרגי החינוך הוא היה דומה או גבוה יותר.
מהשוואת הנתונים של ישראל עם נתונים של מדינות אחרות לשנת 2003 רואים שאחוז ההוצאה לחינוך מהתמ”ג בישראל גבוה מזה שבכל המדינות שנכללו בהשוואה. בישראל הגיעה ההוצאה הלאומית לחינוך ל-8.5% מהתמ”ג לעומת 5.9% במדינות החברות ב-OECD. במספר מדינות – איסלנד (8.0%), קורֵאה (7.5%) וארצות הברית (7.5%) היה אחוז ההוצאה מהתמ”ג קרוב לזה שבישראל.
בהשוואה זו יש להביא בחשבון, שאחוז הצעירים באוכלוסייה בישראל גבוה יחסית לזה שבמדינות החברות ב-OECD, כך שבישראל, מצד אחד, אחוז התושבים שעובדים ויכולים לממן את החינוך קטן, יחסית, ומצד אחר, אחוז הלומדים גבוה, יחסית. מכאן שבחלוקה של ההוצאה לחינוך במספר התלמידים חלקו של כל תלמיד בישראל קטן יחסית לזה שבמדינות אחרות.
