מקבץ ידיעות בנושאים הקשורים לחינוך ולנוער מתוך גליון 46 – ספטמבר 2007 של כתב העת “מגזין המכון”
האמריקאים באים
כ-40 תלמידים מבית-הספר התיכון היהודי “סולומון שכטר” במדינת ניו-יורק התארחו באחרונה במכון ויצמן למדע. ביקור התלמידים הוא תוצר של סמינר המורים הבין-לאומי על-שם משפחת שוורץ – פרויקט ייחודי שמטרתו פיתוח מקצועי של מורי מדעים מבתי ספר יהודיים בצפון אמריקה והשבחת הוראת המדעים בבתי-ספר אלה. הסמינר הבין-לאומי, שהוא יוזמה של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, התקיים בקיץ שעבר, ובו השתתפו מורים מבית-ספר זה ומבתי-ספר יהודיים נוספים בצפון אמריקה.
לאחר סיור בגן המדע ובאחוזת ויצמן ניתנה לתלמידים הזדמנות להתנסות בעבודת מעבדה מעשית, במספר מעבדות מחקר של מכון ויצמן, כחלק מתוכנית “תחקירנות מדעית טכנולוגית”, בהנהלת ד”ר זהבה שרץ ומירי אורן. לתלמידים, שהתכוננו לביקור מראש באמצעות לימוד תיאורטי, ניתנה הזדמנות לבצע מחקר מעשי בתחום האופטיקה, הלייזרים וההולוגרמות, ללמוד על טכניקות השתלת לשד עצם, ועל ריפוי באמצעות אנרגיית שמש, כל זאת בהדרכתם הצמודה של תלמידי מחקר ממדרשת פיינברג. “הניסויים חיזקו את ההערכה שלי כלפי המדע. האפשרות לבקר במכון ולפגוש מדענים עוזרת להתחבר למדע, ולהעריך את חשיבותו של המחקר הבסיסי”, אמרו התלמידים. מלבד התלמידים מבית-ספר “שכטר” ביקרו השנה במכון עוד שלוש קבוצות תלמידים מחו”ל, שזכו לתוכנית ולחוויה דומות.
קו
שתי אולימפיאדות המתמטיקה שמקיימת היחידה לצעירים במדע (צמ”ד) של מכון ויצמן למדע הגיעו באחרונה לקו הגמר, בטקס חלוקת הפרסים שהתקיים במכון. באולימפיאדת הזוטא, שהתקיימה זו השנה ה-17, השתתפו יותר מ-400 תלמידי חטיבות הביניים מרחבי הארץ. זכו במקום הראשון קונסטנטין זברני, תלמיד כתה ז' מחיפה, רום דודקביץ מרמת-גן ואסף יפרח מירושלים, תלמידי כתה ח', ואוהד ניר, תלמיד כתה ט' מבאר שבע. באולימפיאדת המתמטיקה על-שם פרופ' יוסף גיליס, המיועדת לתלמידי תיכון, חלקו את הזכייה במקום הראשון דן כרמון מבית הספר התיכון המקיף למדעים בלוד, אולג מילשטיין מבאר-שבע, ועשהאל רייטר מישיבת שעלבים.
פרופ' יוסף גיליס היה ממקימי הפקולטה למתמטיקה במכון ויצמן, והדיקן הראשון של מדרשת פיינברג. לצד מחקריו במתמטיקה שימושית פעל פרופ' גיליס רבות בתחום החינוך המדעי – עמד בראש המחלקה להוראת מדעים, קיים חוגים והרצאות לבני נוער ולמבוגרים, פירסם עיתון בתחום המתמטיקה הפופולרית, וכן יזם והוביל את האולימפיאדה למתמטיקה, הנושאת כיום את שמו.
ההיסטוריה חוזרת
באיזה בניין במכון ויצמן נמצא סליק מתקופה ה”הגנה”? כיצד סייעו מדעני מכון ויצמן למאמץ המלחמתי בזמן מלחמת העולם השנייה? מה הקשר בין ביו-טכנולוגיה והצהרת בלפור? וגם – איך זה להיות תלמיד מחקר במכון ויצמן? יוזמה חדשה של צוות מרכז המבקרים במכון ויצמן למדע ותוכנית פר”ח השוכנת במכון דוידסון לחינוך מדעי, מפגישה תלמידים מרחבי הארץ עם צדדים פחות מוכרים של מכון ויצמן למדע, תוך סיור בדגש היסטורי ברחבי הקמפוס, המודרך על-ידי סטודנטים ממדרשת פיינברג. הסיור מתמקד בתפקיד החשוב שמילאו המכון ומקימו, ד”ר חיים ויצמן, בעיצוב ההיסטוריה של מדינת ישראל. הסטודנטים המדריכים מציגים בפני התלמידים את הדרך הארוכה שעבר מכון ויצמן, מאז הקמתו של מכון זיו, ועד למחקרים העדכניים ביותר הנעשים היום. חשוב לא פחות הוא המפגש שנוצר בין הדור הנוכחי של הסטודנטים במכון ויצמן, לבין דור העתיד. לתלמידים המתעניינים במדע ובמחקר ניתנת הזדמנות לשמוע מהסטודנטים כיצד הגיעו להיות תלמידי מחקר במכון ויצמן, מהו אופי הלימודים והעבודה במכון, ומה הם תחומי המחקר, והם מגלים עניין רב במיוחד בחיי הסטודנטים בקמפוס.
תוכנית הסיור מצויה עדיין בשלבי בחינה, והיא התקיימה מספר פעמים עבור תלמידי חטיבות ביניים המשתתפים בתוכנית פר”ח. לנוכח התגובות הטובות שקיבלו, מקווים אנשי צוות מרכז המבקרים להרחיב את הפעילות, ולהציע אותה גם לקהלי יעד נוספים.
מסע בין כוכבים
כוכב חמה, נוגה ושבתאי היו כוכבי הערב בתצפית אסטרונומית שהתקיימה באחרונה ביחידה לצעירים במדע (צמ”ד) במסגרת תוכנית “אסטרונומיה לכולם”. לאחר הרצאה של ד”ר דניאל ללוש, מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים, בנושא “ייחודם של כוכבי הלכת הפנימיים”, יכלו המשתתפים לראות במו עיניהם, בעין ובאמצעות טלסקופ, את כוכבי הלכת המיוחדים האלו. בין היתר צפו בטבעות של כוכב הלכת שבתאי ובירח שלו, “טיטאן”, המסקרן חוקרים רבים; בכוכב הלכת מרקורי (כוכב חמה) הסמוך מאד לשמש, בו ניתן להבחין רק לעיתים רחוקות; ובכוכב הלכת נוגה, שקרבתו לשמש גורמת לשינויים מחזוריים במראהו – כמו השינויי במופע הירח. בנוסף צפו המשתתפים בהופעת אורח מיוחדת של לוויין תקשורת: הזווית המסוימת של נטיית האנטנה שלו מאפשרת לצופים על כדור הארץ להבחין בהבזק אור קצר, חזק ובהיר של השתקפות השמש המגיעה ממנו.
כימיה מהסרטים
מה קורה כשמחברים את עולם הכימיה לעולם הקולנוע? מקבלים תחרות אטרקטיבית לבני נוער, למידה יצירתית ועצמאית, אמצעי לביטוי עצמי, וגם עזרי לימוד חדשים ומקוריים. תחרות “כימיה מהסרטים” היא יוזמה חדשה של המרכז הארצי למורי הכימיה, ושל יועצה המדעי, פרופ' אבי הופשטיין, ראש המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן למדע. התחרות קוראת לתלמידי תיכון להפעיל את הדמיון, להצטייד במצלמה ובמערכה המחזורית, ולתכנן, לצלם ולערוך סרט וידאו – שכולו כימיה. עשרת הסרטים שהוגשו לוועדת השיפוט, אשר עוסקים בכימיה בחיי היום-יום, בניסויים ובמכשירים כימיים, ישמשו כעזרי למידה ייחודיים, שגם ידרבנו את התלמידים הצופים בהם ליצור סרטים בעצמם. טקס סיום הפרויקט התקיים באחרונה בחדר התלת-מימד שבמכון ויצמן, בהשתתפות מורים, תלמידים והורים. הרצאה של תלמיד המחקר אביב פז, מקבוצת המחקר של פרופ' יואל זוסמן, הראתה לתלמידים שגם מדענים “בוגרים” עושים שימוש בסרטים כדי לענות על שאלות מדעיות. המפקחת המרכזת של תחום הכימיה, ד”ר ניצה ברנע, מנהלת המרכז הארצי למורי הכימיה, ד”ר רחל ממלוק-נעמן, ומארגנות התחרות, ד”ר שלי לבנה ומלכה יאיון, בירכו את המשתתפים ואת הזוכים, והביעו תקווה כי מדובר בתחילתה של מסורת שתימשך ותתרחב.
מנהיגות
במכון במכון דוידסון התקיים באחרונה טקס הסיום השנתי של פרויקט קמ”פ – קבוצות מדע פעיל. התוכנית, בניהולו של ד”ר עובד קדם, זכתה באחרונה בפרס מטעם מינהל החברה והנוער במחוז המרכז במשרד החינוך.
התוכנית מיועדת לנוער מנותק ולנוער בסיכון. הנערים והנערות מגיעים לפעילות שבועית במדע במכון דוידסון מרחובות, מנס ציונה, מראשון לציון, מרמלה, מלוד ומגדרה. בקמ”פ נערים ונערות מרקעים, מתרבויות ומדתות שונים: עולים חדשים וותיקים, יהודים וערבים, בני העדה האתיופית ועולים מחבר המדינות. באמצעות לימוד פעיל וחווייתי של עקרונות מדעיים מחיי היום-יום רוכשים המשתתפים ידע והבנה טובה יותר על אודות עצמם ועל אודות העולם, וכן מגבירים את ביטחונם העצמי, וחווים הצלחה והישג. התוכנית מציעה מסגרת חברתית תומכת וחמה המעודדת שיתוף פעולה ועבודת צוות. בסיומו של כל אחד מנושאי הלימוד (מדע ומוסיקה, מדעי הצעצוע, אור, צבע וצילום, אסטרונומיה, ועוד) יוצרים המשתתפים פרויקט סיכום.
בטקס הסיום הציגו משתתפי קמ”פ את הפרויקטים שלהם בפני חברים, בני משפחה, סגל מכון דוידסון, ואורחים ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות השותפות בפרויקט. יצירות אלה כללו מכונית צעצוע מופעלת על-ידי תא סולרי, גיטרה חשמלית, פטפון תוצרת בית, משחק מזל המופעל על-ידי גלאי חושך ועוד. מנהל מכון דוידסון, ד”ר יהודה בן-חור, ומנהל מינהל החברה והנוער במחוז מרכז במשרד החינוך, רפי דהן, העניקו תעודות לכל המשתתפים בתוכנית, וכן תעודות הצטיינות בתחומים שונים, כמו מנהיגות חיובית, השתתפות פעילה והתמדה. “זו פעם ראשונה שקיבלתי תעודה בכלל, ותעודת הצטיינות בפרט”, אמר אחד מהמשתתפים בתוכנית.
מפגש תרבויות
מערכות הגנה על תמונות במוזיאון, קביעת בשלותם של פירות על-פי צבעם ושלל פתרונות לבעיות הקשורות בתאונות דרכים – אלו הם רק חלק מהנושאים שהציגו תלמידי כיתות י”ב מרחובות, מיבנה, מראשון לציון ומבת-ים בטקס הסיום של פרויקט “פיסיקה ותעשיה”, המשותף למכון דוידסון לחינוך מדעי, המחלקה להוראת המדעים, ולחברת “אל-אופ”. במהלך התוכנית, הנמשכת כשנה וחצי, מעלים התלמידים רעיון להמצאה טכנולוגית, ומפתחים אותו עד לקבלת דגם פועל – המוצג בטקס הסיום. ראש התוכנית, פרופ' בת-שבע אלון, ד”ר רוני מועלם, ד”ר דורותי לנגלי, ונציגים ממשרד החינוך ומהתעשייה האלקטרו-אופטית נשאו דברים על התוכנית, ובירכו את המשתתפים. “רכשנו ידע מעשי”, מספרים התלמידים, “וזו השקעה טובה לטווח הארוך – למי שמעוניין להמשיך ולעסוק בתחום”. עבור התלמידים, המגיעים מרקעים שונים, עבור מוריהם ועבור אנשי התעשייה והאקדמיה השותפים בתוכנית, מדובר במפגש תרבויות ייחודי, פורה ומעשיר, הפותח לתלמידים ולתלמידות אשנב אל עולם התעשיות עתירות הידע בישראל, בו יהיו חלקם שותפים בעתיד הלא-רחוק.
פיסיקה עם חיוך
מה קורה כשאדם מושך כלב ברצועה? או כשרכבת מהירה מתנגשת באבן קטנה? מדוע מכונית מחליקה על כביש רטוב? התשובות לשאלות האלה כלולות בתוכנית לימודים חדשה, משעשעת ומבטיחה שפותחה באחרונה במכון ויצמן למדע, ועשויה לשנות את הדרך שבה רבים מאיתנו רואים וזוכרים את לימודי הפיסיקה בבית-הספר התיכון. התוכנית, “פיסיקה עם חיוך”, שפיתחו ד”ר רוני מועלם ופרופ' בת-שבע אלון, מהמחלקה להוראת מדעים במכון, “תוקפת” את לימודי הפיסיקה מכיוון לא-מקובל: הבנה של בעיות פיסיקליות העולות ממצבים ומאירועים שבהם נתקלים התלמידים בחיי היום-יום.
נקודת המוצא לפיתוח התוכנית הייתה עובדה שקשה להתמודד איתה: תלמידים נרתעים מלימודי פיסיקה, המחייבים שימוש בנוסחאות מתמטיות מסובכות. למעשה, גם מורי המדעים בחטיבת הביניים חסרים את הידע והכלים המתאימים להתמודד עם המקצוע, וסבורים כי הפיסיקה לא רלבנטית לתלמידיהם. התוצאה: מקצוע הפיסיקה מושך רק קומץ תלמידים (ומורים) מוכשרים ומשוגעים לדבר. התוכנית החדשה הופכת את הפיסיקה לידידותית ונגישה יותר, ומדגישה את הרלבנטיות והעוצמה של הפיסיקה – משום שהיא מבוססת על הבנה איכותית של מצבים מוכרים. ניתוח וזיהוי של הגורמים המעורבים במצבים כאלה, הבנת הכוחות הפועלים ושימוש בחוקי ניוטון, מאפשרים לתלמידים לבנות הסברים ולחזות תופעות.
ניסיונות ראשונים להפעיל את השיטה בחטיבות הביניים הביאו לתוצאות מרשימות, הן ברמת ההבנה של התלמידים, הן בהישגיהם, והן בתדמית המקצוע. בעקבות ההצלחה החל הצוות בהכשרת מורים שילמדו את התוכנית בבתי-ספר. בשלב זה קיבל הפרויקט זריקת עידוד: משרד החינוך החליט להכליל שאלות הבנה איכותית בפיסיקה במבחן הערכה ארצי לתלמידי חטיבת הביניים (המיצ”ב), ומרגע זה התפשטה השיטה כאש בשדה קוצים בבתי-ספר ברחבי הארץ. יותר מ-1,000 מורים נחשפו לשיטה, ולימדו אותה ליותר מ-50,000 תלמידים. פרופ' אלון: “באמצעות השיטה הצלחנו לפרוץ את מחסום הפחד של המורים, ולגרום לתלמידים להבין כי מדובר בנושא מרתק ורלבנטי לחיי היום-יום. התלמידים צוברים ביטחון ביכולתם 'לחשוב פיסיקה', והמורים מקבלים כלים לעבודה עם תלמידים מתעניינים וסקרנים”.
“ממני תראו וכן תעשו”
תלמידי חטיבות ביניים מארבעה בתי-ספר דתיים, בראשון לציון, רמלה ונתניה, הגיעו בשנת הלימודים שחלפה לסיור במכון ויצמן למדע, כחלק מתוכנית שנועדה לשנות את התפיסות והעמדות של בני-נוער יוצאי אתיופיה, באמצעות מפגשים בלתי-אמצעיים עם מודלים לחיקוי מקרב הקהילה. מרכז המבקרים במכון ויצמן למדע נענה לפנייה של תוכנית “ממני”, יוזמה של מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך, ויצר תוכנית מיוחדת המדגישה את היכולת להגיע להישגים באמצעות העצמת הדימוי העצמי ונטילת אחריות אישית. במסגרת הסיור נפגשו התלמידים עם טירואורק מולט, דוקטורנטית להוראת מדעים, שסיפרה את סיפור עלייתה מאתיופיה והשתלבותה במכון ויצמן למדע; ועם הדוקטורנט ירון וג'ימה מהמחלקה לאימונולוגיה. בסיור בבית חיים ויצמן הוצג לפני התלמידים מודל נוסף לחיקוי ולהזדהות – בדמותו של הנשיא הראשון, שעזב את בית הוריו בגיל צעיר, התמודד עם קשיי שפה ופרנסה, והגיע להישגים בזכות כשרונו והתמדתו. בנוסף לכך כלל הסיור ביקור במרכז המבקרים, תצפית על שדה המראות, וסיור חווייתי בגן המדע. מארגני התוכנית מקווים שההיכרות עם מכון ויצמן, כמוסד מוביל בתחום המדע, תדרבן את משתתפי התוכנית לשאוף לקריירה מדעית.
