המדען הראשי בתמ"ת ומשרד האוצר פרסמו מכרז בינלאומי להקמת קרנות השקעה בתחום מדעי החיים.

מטרת הקרנות היא לקדם ולעודד את צמיחת תעשיית הביו-פארמה בישראל.

אלי אופר
אלי אופר

ההערכה היא כי הקרנות יגייסו מאות מיליוני דולרים בנוסף להשקעת הממשלה העומדת על 80 מיליון דולר.

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, ברך על פרסום המכרז והדגיש את חשיבותה הגדולה של הקרן לחיזוק תעשייה עתירת ידע, בה יש לישראל יתרון ייחודי בעולם בזכות ההון האנושי המושקע בה.

המדען הראשי במשרד התמ"ת ד"ר אלי אופר: "מבין תעשיות מדעי החיים בישראל, נחשב תחום הביו-פארמה במיוחד לעתיר ידע אך גם עתיר סיכון. פיתוח תרופות חדשות, למשל, דורש הון עצום, והוא גם נמשך זמן רב – עד 20 שנה".

לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ומשרד האוצר פרסמו מכרז בינלאומי לבחירת גופי ניהול להקמת קרנות השקעה בתחום מדעי החיים הממשלה תשקיע בקרנות 80 מיליון דולר כשותף מוגבל , בנוסף למתן תמריצים כלכליים משמעותיים לשותפים המוגבלים שישקיעו בקרנות אלה.
מטרת הקרן להביא לגיוס הון לתעשיית הביו-טק הישראלית, אשר לפי הערכת גורמים מקצועיים בעלת פוטנציאל נרחב אך הסובלת כיום מכשל שוק המקשה עליה לגייס הון ולפתח תעשייה ברת קיימא. מטרה נוספת של הקרן היא לייבא באמצעותה לישראל ידע וניסיון ניהולי בינלאומי בתחום הביו-פארמה, וליצור תשתית להקמת תעשיית השקעות בענף. הממשלה מאמינה כי הקמת הקרנות תוביל לביסוס וצמיחת תעשיית הביו פארמה, דבר אשר צפוי להשפיע על כלל המשק במספר היבטים : הגדלת התמ"ג, עלייה באחוזי התעסוקה, ומניעת "בריחת מוחות" לחו"ל.
בשלב הראשון, ייבחרו גופי ניהול מקצועיים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם העומדים בתנאי סף. בשלב השני, ייערך מכרז לבחירת קבוצות הניהול שיזכו במימון הממשלתי, על בסיס היקף הכסף הפרטי שיוכלו המנהלים לגייס לקרן, כלומר, מה יהיה שיעור מינוף ההון שמשקיעה הממשלה בקרנות ע"י ההון הפרטי. גורמי הממשלה מניחים כי ניתן יהיה להגיע למינוף של פי שלושה לפחות, כך ש-80 מיליון דולר של השקעה ממשלתית יתורגמו לקרנות ביו-טק עם הון כולל של מאות מיליוני דולרים. ההון לקרנות אמור להיות מגויס בישראל ובחו"ל, מהלך אשר צפוי להיות מובל בשיתוף של מנהלים מחו"ל ומנהלים ישראלים.

שותפות הממשלה בקרנות תהיה בדרך של "שותף מוגבל נחות" (inferior limited partner), הסופג ראשון את ההפסד ולוקח לעצמו רק חלק מוגבל מהרווח. בכך, תגדיל המדינה את הרווח של השותפים המוגבלים הנוספים ותגן עליהם במקרה של הפסד. החשש מהפסד מהווה חסם השקעה משמעותי, בעיקר בקרב משקיעים מוסדיים מישראל, הנוטים להשקיע בהיקף נמוך בקרנות הון סיכון בכלל, ובקרנות בתחום הביומד בפרט. יתרה מזאת, על מנת להפוך את הקרן לאטרקטיבית גם למנהלים פוטנציאליים, נקבעו מספר מנגנונים לטובת המנהלים.

הקרנות יתחייבו להשקיע סכום קריטי מינימאלי, המוגדר מראש, בחברות בתחום הביו-פארמה. מעבר לסכום זה תוכל הקרן להשקיע בחברות בתחומים נוספים במדעי החיים כמו מכשור רפואי ודיאגנוסטיקה וכך תוכל להרחיב את חברות הפורטפוליו שלה. אורך חיי הקרנות יהיה 10 שנים לכל הפחות, עם אפשרות להארכה (באישור השותפים המוגבלים) כאשר משך תקופת ההשקעה 5 שנים.

שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, ברך על פרסום המכרז והדגיש את חשיבותה הגדולה של הקרן לחיזוק תעשייה עתירת ידע, בה יש לישראל יתרון ייחודי בעולם בזכות ההון האנושי המושקע בה. הקרן תביא לשימורו של הון זה בישראל, ותביא להגדלת שיעור התעסוקה, בפרט בקרב אקדמאים בוגרי מדעי החיים. בנוסף, ציין השר כי בהיותן של תעשיות מדעי החיים תעשיות מוטות יצוא, תתרום פעילות הקרן, בין היתר, לשיפור במאזן התשלומים של ישראל, למשיכת השקעות נוספות בתעשיה הישראלית, וכן להמשך תפקודו בעתיד של ענף הביוטכנולוגיה כמנוע צמיחה, כאשר בעולם, גדל ענף זה כבר שנים רבות בקצב דו-ספרתי.

המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, ציין כי מבין תעשיות מדעי החיים בישראל, נחשב תחום הביו-פארמה במיוחד לעתיר ידע אך גם עתיר סיכון. פיתוח תרופות חדשות, למשל, דורש הון עצום, והוא גם נמשך זמן רב – עד 20 שנה. בשל כך, חברות הביו-פארמה בישראל מתקשות מאד לגייס את ההון הנחוץ להן, והתחום סובל מבריחת מוחות מסיבית. המהלך של הקמת הקרנות נועד לתקן כשל שוק זה, ולמנוע את התמשכותו ע"י הנסיון לבנות תעשיית השקעות בביו-טק שתכלכל את עצמה.

ניתן לעיין בהזמנה להגיש הצעות במכרז באתרי האינטרנט להלן:
www.moital.gov.il/madan/biotechfund , www.mof.gov.il – תחת סעיף "מכרזים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן